משרד הרווחה והביטחון החברתי מקדם בימים אלו תזכיר חוק במטרה לטענתו להבטיח טיפול אנושי ומכבד לאנשים עם מוגבלות המתמודדים עם התנהגות מאתגרת, תוך הגנה על ביטחונם ועל ביטחון סביבתם. התזכיר מתמקד במתן מענה כוללני המשלב טיפול פרטני, מניעת סיכון ופיקוח הדוק על השימוש באמצעים מגבילים.
אנשים עם מוגבלויות וארגוני זכויות אדם יצאו נגד תזכיר החוק שממשיך להשאיר את "האופציה" להגביל ולקשור אנשים עם מוגבלויות במוסדות הדיור וקהילה של הרווחה - במעונות, הוסטלים, דירות, מרכזי יום. יש לציין כי במשרד הרווחה נעשה תיקון אמנם לתזכיר החוק שהיה מגביל הרבה יותר, אך עדיין הארגונים חוששים כי השימוש באמצעי הגבלה יהיו מתירנים וחסרי אכיפה.
כזכור הוגשה עתירה בנושא בבג"ץ על ידי ארגון בזכות הפועל למען אנשים עם מוגבלות, שם ציינו השופטים כי השימוש באמצעים מגבילים כי "השימוש בהם נעשה ללא סמכות מפורשת בחוק והנושא מעוגן אך ורק בנהלים של משרד הרווחה. גם אם הייתה סמכות היא הייתה לא חוקית בגלל הפגיעה הקשה שהייתה נגרמת להם".
הרקע לתזכיר החוק הוא התנהגויות מאתגרות המאפיינות חלק מהאנשים עם מוגבלויות עם מגבלות שונות כגון אוטיזם, שיתוק מוחין, מתמודדי נפש היכולים להיקלע למצב של סיכון עצמי, פגיעה בזולת או פגיעה ברכוש, ומחייבות התמודדות מיידית ומקצועית.
בשנים האחרונות, הוצגו שיטות טיפול לא אחידות במסגרות שונות, ולעיתים נעשה שימוש באמצעים מגבילים ללא פיקוח מספק או הנחיות ברורות. כדי לתת מענה לכך, בשנת 2022 פורסם חוזר מנכ"ל שגיבש עקרונות להתמודדות אחידה, אך כעת, נוכח חשיבות הנושא, מבקשים לעגן את הכללים בחקיקה ראשית.
התזכיר מתייחס לשימוש באמצעים מוגבלים במצבים של סכנה חמורה בלבד, תוך הקפדה על זמניות ומידתיות. אחד האמצעים הקשים ביותר שעדיין נמצאים בתזכיר החוק הוא מרחב ייעודי נעול לשהייה בטוחה של האדם לפרקי זמן קצובים וקצרים.
בתזכיר החוק נכתב כי "המרחב יאפשר שהייה מכבדת ובטוחה בהתאם למאפייני מקבלי השירות במסגרת, ותתאפשר השגחה מתמדת על הנעשה בתוכו. על איש הצוות לשהות בסמוך למרחב או בתוכו, ככל שהדבר מתאפשר, ולהשגיח על האדם בתוכו לכל אורך שהייתו של האדם במרחב".
עוד נכתב כי: "השהייה במרחב נעול תתאפשר לפרק זמן של 10 דקות, ובאישור מנהל המעון או מי מטעמו, ניתן יהיה להאריך את פרק הזמן האמור לפרקי זמן נוספים של 10 דקות בכל פעם עד לפרק זמן כולל של חצי שעה ברצף, ולא יותר משעה במצטבר ביממה. לא ניתן לעשות שימוש כלפי קטין מתחת לגיל 6 המקבל שירות במעון, קטין מתחת לגיל 9 לא ישהה במרחב הגנה נעול לבדו אלא בליווי עובד הנמנה על צוות המעון".
החוק מאפשר הגבלה באמצעות סדי ידיים שמיועדים למנוע פגיעות עצמיות במקרים בהם קיימת סכנה מיידית. בנוסף, על פי החוק ניתן להשתמש בקסדות מגן המיועדות למנוע פגיעות ראש כאשר האדם עלול לסכן את עצמו ובכפפות ידיים המולבשות על כף היד של האדם ומותאמות למידותיו ואשר מגבילות את תנועת כף היד.
השימוש יעשה לפרקי זמן שלא יעלו על 45 דקות ברצף במידה שאינה עולה על הנדרש לשם מניעת הסיכון הממשי לאדם, תוך מתן הפוגה של 15 דקות לפחות בין שימוש לשימוש. לא ניתן לעשות שימוש כלפי קטין מתחת לגיל 6 המקבל שירות במעון.
כמו כן, קיימים מרחבי הגנה ייעודיים המיועדים להרגעת האדם במצבי התפרצות, תוך ליווי צמוד של אנשי מקצוע ופיקוח מתמשך. כל שימוש באמצעי מגביל יותנה בנוכחות איש צוות מוסמך שיוודא כי אין חריגה משימוש הולם. כמו כן, תפיסה והחזקת האדם באופן מותאם ובטוח לפרק זמן שלא יעלה על מספר דקות ועד לחלוף הסכנה המידית. בתקנות מציינים כי לא ניתן לעשות שימוש בקטין מתחת לגיל 6 המקבל שירות במעון.
בארגונים השונים כגון "התנועה לעצמאות", מברכים מצד אחד על הוצאתם של "כסאות ההגנה" מתזכיר החוק, אך לצד זאת עדיין מודאגים מחדרי הרגיעה במסגרות השונות ודורשים להוציאם לאלתר כי הוא מועד לפורענות.
"הדרישה שאיש צוות ישהה בקרבת החדר הנעול או בתוכו, איננה ניתנת לאכיפה, ונסמכת על כך שאנשי הצוות פשוט יקיימו את החוק והנהלים. בשימוש באמצעי קיצוני כנעילת אדם בחדר ייעודי, אין בכך די, במיוחד לאור הניסיון הרע בנושא עד כה, גם מתן יכולת ההחלטה על נעילה בחדר כזה למנהלי המסגרות, מסוכנת".
"הניסיון מלמד שהם חשופים ללחץ של הצוות שיקל עליהם ויאשר בידוד ארוך, ושהם אינם עומדים בלחץ זה ומאשרים בידודים ארוכים מאוד. במקרים אחרים, הם יודעים על כך שהצוות מבודד דיירים במשך שעות רבות, ומעלימים עין מכך. אי לכך, הטלת האחריות על הארכת זמני הבידוד בידיהם של מנהלי המסגרות, היא אמצעי ניטור שאיננו יעיל דיו", סיכם עו"ד יותם טולוב מהתנועה לעצמאות".
"אני מתנגדת בכל תוקף למהלך של משרד הרווחה אשר מנסה שוב לקדם חוק שמאפשר לכלוא אנשים עם מוגבלות בחדרי בידוד. מדובר במהלך מסוכן ומקומם שמדרדר את זכויות האדם ואת היחס כלפי אוכלוסיות מוחלשות", הוסיפה עו"סית המלווה ילדים על הספקטרום ומתנגדת למהלך. "אני רואה מקרוב את החשיבות במתן מענה מקצועי, מכיל ומכבד - ולא פתרונות כוחניים שפוגעים בבני אדם ובכבודם. אסור לתת לזה יד. כולנו ראויים לכבוד, הכלה ויחס אנושי אמיתי.
"במקום להעניש ולגרום סבל נוסף לאנשים הכי הכי חלשים וחברי ישע בחברה, כולל ילדים, תכריחו את החברות הפרטיות שמנהלות הוסטלים ומוסדות להגדיל את כוח האדם. הם עושים רווחים כספיים עצומים, בין השאר על ידי הקצאת כוח אדם מצומצם וללא הכשרה למוסדות הללו", אמרה אם לילד במוסד של משרד הרווחה. "למדינה יש כוח והיא צריכה לפעוטל לא נגד החלשים ביותר אלא נגד אלה שמנצלים את כוחם לרעה".
"אני מתנגד נחרצות לחוק, שיוריד הגנות מינימליות של אנשים בעלי מוגבלויות. נעילה וקשירה של מטופלים אינה טיפול אלא כליאה אכזרית, הסיבה היחידה להצעת התיקון הזו לחוק היא שהממשלה מעדיפה להתעלל בחסרי ישע שאין ביכולתם להביע את התנגדותם באמצעים מילוליים במקום לתקצב כראוי את המוסדות שאמורים לטפל בהם. הגישה המוצגת אינה טיפולית, אינה עומדת כלל בסטנדרטים של עולם הרפואה, ומהווה אכזריות לשמה", הוסיפה מתנגדת נוספת לתזכיר החוק.
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "מדובר בנושא רגיש ומורכב ועם זאת, היעדר הסדרה של אופן ההתמודדות עם התנהגות מאתגרת עלול להוביל לפגיעה בזכויות אנשים עם מוגבלות ובזכויות הסובבים אותם. על פי המדיניות, צוות המסגרות נדרש לפעול בכדי למנוע מצבים של סיכון בשל התנהגות מאתגרת על ידי זיהוי, מתן מענה, בניית תוכנית טיפולית מותאמת. השימוש במרחב הגנה הותר רק למצבים של התפרצות בלתי צפויה שבשלה נשקפת סכנה ממשית. ולאחר שמוצו כל האלטרנטיבות להתמודדות עם האירוע".
"בכדי למנוע מצב שבו אדם ישהה במרחב ההגנה מעבר לנדרש חובת המסגרת להתקין מצלמות בכניסה למרחב הגנה, על איש הצוות להיות בסמוך לחדר ולשמור על קשר בכל זמן הימצאותו של האדם במרחב. על הנהלת המסגרת לדווח הן לאפוטרופוס והן לפיקוח על כל מצב של כניסה למרחב הגנה ובנוסף המשרד מחוייב לבקרה ופיקוח בדרכים שונות של הנושא".