דווקא בימים המטלטלים הללו - לצד דמעות ההתרגשות מול האחיות והאחים שלנו שחזרו ויחזרו מהגיהנום החמאסי, ועל רקע המידע המתפרסם לפיו יכלו לחזור לפני 9 חודשים ויותר, ראוי לברר את השאלה האם בנימין נתניהו עדיין אוהב את המדינה כבעבר? האם הוא כועס על המדינה והכעס הזה מהול בשיקוליו?
נאומו ערב תחילת יישום עסקת החטופים היה מעורר רחמים, עליו, ובעיקר עלינו. אדם שכנראה מאמין לעצמו גם כאשר נשמע קצת מנותק מהמציאות. נאום הפרישה המרגש של הרמטכ"ל הרצי הלוי חידד עוד יותר את הגעגוע למנהיגות ראויה. איזה הבדל תהומי בין הכנות של הלוי לבריחה מאחריות של נתניהו.
בעצם העובדה שמ-8 באוקטובר נתניהו, סביר שמשיקולים פוליטיים, נמנע מלטפל בסוגיית השלטון שיחליף את חמאס ביום שאחרי, הוא קבע עובדה בשטח - חמאס ממשיך לשלוט ברצועה. לשמוע אותו מעניק (בלי לשכוח "את רעייתי שרה") מס שפתיים לסמוטריץ' כדי שלא יפרק את ממשלתו, ולא להאמין. הוא נשמע כמו נגני התזמורת שהמשיכו לנגן על הטיטאניק, בעודה שוקעת למצולות. לשמוע אותו מדבר על מיטוט שלטון חמאס בשעה שהוא מבצר כבר 16 חודשים את שלטון חמאס כשממשיך להעצים אותו עם מאות משאיות סיוע הומניטארי ביום, ולא להאמין. גולדה מאיר, בזמנה, לא ויתרה לאמריקאים, כיתרה את הארמיה השלישית המצרית בלי להכניס לה גרגר, ובכך הביאה תוך ימים ספורים לסיומה של מלחמת יום-הכיפורים בניצחון מוחלט.
זכורים דברי הנשיא לינקולן: "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי-אפשר לשקר לכולם כל הזמן". מותר לראש-ממשלה לשקר כשזה משרת אינטרס מדינתי, אני לא טוען שנתניהו משקר כל הזמן, אך התחושה היא שאי-אפשר להאמין לו.
בנימין נתניהו נבחר בבחירות דמוקרטיות כראש-ממשלה, היה לוחם וקצין בצה"ל, הוא אח שכול, היה שר אוצר מצוין בממשלת שרון והציל אז את הכלכלה כי לא ראה ממטר את החרדים וחתך להם את קצבאות הילדים וכספים נוספים - בטענה צודקת שהם עושים ילדים בלי חשבון כדי שאלו ייעשו עוד ילדים בלי חשבון, והכל על חשבוננו, גרם להם לצאת לעבודה ולחלקם אפילו להתגייס. גם כראש-ממשלה עשה דברים טובים. מיצב עצמו כמר ביטחון שיודע כיצד נלחמים בטרור. בקול הבס-בריטון שלו הגן נתניהו בעבר בלהט על מערכת המשפט ועצמאותה, עמד על חשיבותה כעוגן לשמירת הדמוקרטיה, לא אפשר לאיש להתערב בבחירת שופטים או לערער על סמכות השופטים ויושרם.
ואז, הכל השתנה.
זה קרה מתישהו אחרי שהיועמ"ש דאז לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט להגיש נגדו שלושה כתבי אישום. הבעתי לא פעם את עמדתי, שנותרה בעינה, לפיה יש להגיע לעסקת טיעון עם נתניהו, לשחרר אותו מהמשפט - ללא קלון וללא עונש, מצידי עם תעודת הערכה, והעיקר שבתמורה ישחרר את המדינה משלטונו המסוכן, המפלג, הבזבזני.
מאז הוקמה ממשלת חלום ה"ימין על מלא" ומאז ירה יריב לוין בינואר 2023 את כדור התבערה של המהפכה המשטרית, מטרידה אותי השאלה האם נתניהו פיתח סוג של כעס או אולי אפילו שנאה מסוימת כלפי המדינה ורצון מסוים לנקום בה בגלל שהעזה להגיש נגדו כתבי אישום?
ראש-ממשלה שבורח מאחריותו על מחדל 7 באוקטובר אך לוקח קרדיט על הצלחות - גם כאלו שחשש תחילה לאשר את מימושן כמו פרשת הביפרים ומכשירי הקשר שכנראה יכלה להיות אפקטיבית יותר ב-11 באוקטובר 2023, או חיסול נסראללה, או עסקת החטופים שיכלה להיחתם במאי ולחסוך חיי חיילים שנפלו מאז בעזה ואת המשך סבל החטופים ומשפחותיהם וכנראה גם חיי חטופים. אמרה מי שאמרה שאם ראש-ממשלה אחר היה חותם על עסקת החטופים, זו הייתה עסקה גרועה, אך משנחתמה על ידי נתניהו, זו עסקה טובה. מדהים להיווכח כיצד זוכה נתניהו למחיאות כפיים סוערות מאלו שהולכים אחריו בעיוורון מוחלט וכנראה יאמינו לו גם אם יאמר שהיום הוא לילה ושהשלג הוא שמש. נראה לכאורה שהגיח חייזר למוחם של אנשים מסוימים וקעקע בו את כפתור ההתבטלות וההערצה המוחלטת לנתניהו.
נתניהו אחראי אישית על ממשלה שאחראית על המחדל הגדול והאסוני בתולדות ישראל, שתקעה טריז נוראי ופלגנות בתוכנו בגלל ההפיכה המשטרית והתקשורתית שמקדמים לוין ורוטמן, שמקדמת את חוק ההשתמטות המקומם וחוקי הרבנים והג'ובים, מסרבת לוועדת חקירה ממלכתית ועוד. ממשלה שעוברת בשתיקה על אמירות מסוכנות של שרים וח"כים נגד נשיא ארצות הברית, של רבנים נגד הגיוס לצה"ל ("גם מי שבטלן - שלא ילך לצבא"), נגד משפחות חטופים, נגד קודש הקודשים שלנו - צה"ל, שהוכיח לעולם את רוחו ועוצמתו האדירה.
ראש-ממשלה שהכניס את הכהניזם, המשיחיות וההשתמטות לחיינו, שמקדם הפיכה משטרית ותקשורתית, שמפלג את המדינה גם בשעתה הקשה בהיסטוריה, שמסכן את עתידנו הכלכלי לטובת המגזרים שמתחזקים את שלטונו, שמסרב לוועדת חקירה ממלכתית, שמבקש למוטט את התקשורת החופשית, שממשיך להתבסס על אנשים כמו דיסטל, ואטורי, גוטליב, קרעי, מאי גולן, כנראה לא חושב רק על טובת המדינה.
האם יכול להיות שהוא כועס עלינו? הייתכן שהכסא חשוב לו אפילו יותר מהמדינה?