נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם הערב (חמישי) על צו לחשוף מסמכים מסווגים הנוגעים להתנקשויות במנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג ובנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ב-1963, ובאחיו של הנשיא רוברט קנדי ב-1968.
הנשיא הוסיף: "יהיה נחמד אם יהיה אפשר לפתור את הבעיות בלי שישראל תתקוף מתקנים צבאיים באיראן". טראמפ גם אמר שהוא מעוניין להיפגש באופן מיידי עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על מנת לסיים את מלחמת רוסיה-אוקראינה.
לדונלד טראמפ ישנם תומכים רבים שהם גם חובבי תיאוריות קונספירציה שהגיחה מהשוליים של אתרי ה"פייק ניוז" והימין הקיצוני: QAnon. התאוריה החלה באתר הפורומים 4chan, ולפיה טראמפ נאבק ב"מדינה העמוקה" ("Deep State"), שכוללת את הילרי קלינטון, ברק אובמה וכל נשיאי העבר שעוד בחיים, וכן ביורוקרטים אחרים בממסד בוושינגטון. אלו, לפי אנשי ה-Q, קשרו קשר נגד הנשיא כדי לפתוח במלחמות ברחבי העולם והם סוחרים בסמים ובבני אדם כדי להשיג מימון למזימתם.
הרשויות בארצות הברית פרסמו כבר ב-2021 אלפי עמודים של מסמכים סודיים מחקירת הרצח של הנשיא ג'ון קנדי, שעדיין משמש מקור לתיאוריות קונספירציה למרות הגרסה הרשמית שלפיה הרוצח היה לי הארווי אוסוולד. עם זאת, חוקרים העוסקים בהתנקשות טוענים כי המסמכים החדשים מכילים מעט מאוד מידע חדש, ורובם הם ככל הנראה העתקים של מסמכים שפורסמו בעבר הכוללים מעט פחות מילים מושחרות, לרוב של קצין CIA או תחנה של הסוכנות מעבר לים שהחוקרים כבר הצליחו לגלות בעצמם.
המסמכים חושפים את רוחב ועומק החקירה שנועדה לחשוף אם לאוסוולד היו שותפים אחרים בעת שירה בקנדי ב-22 בנובמבר 1963 בדאלאס. הם בחנו שורה ארוכה של רמזים, החל ממעורבות של המודיעין הסובייטי ועד לארגונים קומוניסטיים באפריקה והמאפיה האיטלקית. המסמכים מראים גם את מידת המאמצים שהשקיעה ארצות הברית בריגול ובהשפעה אחרי הממשלה הקומוניסטית של פידל קסטרו בקובה, שעמה היה אוסוולד בקשר ושאותה ניסה קנדי להפיל.
בכהונתו הראשונה טראמפ היה מחויב לפי חוק משנת 1992 לפרסם את המידע על חקירת קנדי שהמודיעין האמריקני עיכב. החוק דורש את כל הרישומים הממשלתיים על ההתנקשות "כדי לאפשר לציבור לקבל מידע מלא" עליה. טראמפ ביטל אז את הסיווג של יותר מ-53 אלף מסמכים, ששוחררו לעיון הציבור בשבעה חלקים, והחלק מארכיון חקירת ההתנקשות הזמין לציבור גדל ל-88%. עם זאת, הוא השאיר אלפי מסמכים אחרים תחת סיווג מטעמי ביטחון.
ב-2021 הנשיא ג'ו ביידן התחייב לכבד את החוק, אך גם הוא ספג ביקורת כשהבית הלבן דחה שחרור של מסמכים נוספים. ביידן אמר שהעיכוב היה הכרחי "כדי להגן מפני פגיעה בהגנה הצבאית, בפעולות מודיעין, באכיפת חוק או בניהול יחסי החוץ".