בג"ץ דחה היום (רביעי) את עתירות רבים ממשפחות החטופים שביקשה לקבוע כי על המדינה לחתום על עסקת חטופים. העתירה נדחתה מהטעם שמדובר בנושא שאינו שפיט שמסור לסמכיותיה הגרעיניות של הממשלה. בנוסף, הרכב השופטים: נעם סולברג, רות רונן ואלכס שטיין הזכירו כי המדינה חתמה, הלכה למעשה, על עסקת חטופים.
מלבד הבקשה לקבוע כי על המדינה מוטלת חובה לכרות הסכם לשחרור החטופים, העותרים ביקשו מבג"ץ להכריח את הממשלה לחשוף את פרטי ההסכם שנחתם, אך גם בקשה זו נדחתה על ידי הרכב השופטים. "העמדה שתינקט על- ידי המדינה בחדרי המשא ומתן, בפרט לעניין הפסקת המלחמה ונסיגה משטחי אויב - אי-אפשר לה שתיקבע בין כותלי בית המשפט", קבע השופט סולברג.
עוד הוסיף השופט סולברג: "אין צורך לומר, כי סכנת החיים שבה נתונים החטופים, כל רגע ורגע - חריפה ביותר; סבלם שלהם, גם של בני משפחותיהם - רב מנשוא. ברם, העמדה שתינקט על- ידי המדינה בחדרי המשא ומתן, בפרט לעניין הפסקת המלחמה ונסיגה משטחי אויב - אי-אפשר לה שתיקבע בין כותלי בית המשפט; היא מרוחקת מרחק רב מן התחומים שלגביהם יכולים היושבים למשפט, וראוי להם, להורות לרשות המבצעת מה תעשה ואיך תפעל. לא בכדי, כך נהג בית משפט זה, הלכה למעשה - מאז ומתמיד, וגם בימים אלה ממש - עם עתירות קרובות, שעניינן החלטות ממשלה הנוגעות לשחרור חטופים, על כלל ההיבטים הכרוכים בכך".
השופט שטיין היה חריף יותר וכתב כי המדינה הפרה את חובתה המוסרית כלפי תושביה: "זעקת החטופים ובני משפחותיהם - היא זעקתנו. כמו חבריי, השופטים נ' סולברג ור' רונן, אני מייחל לשובם המהיר ולשיקומם המלא. האסון הכבד של ה-7 באוקטובר נבע, בין היתר, מכך שהמדינה לא השכילה להגן על אחינו ואחיותינו מפני מתקפת הטרור של אויבינו, אשר כללה מעשי רצח, אונס וחטיפה, ועל ידי כך הפרה את חובתה המוסרית הבסיסית כלפי תושביה. העיקרון המוסרי שמחייב את המדינה להציל את החטופים ולהחזירם אלינו, כל אימת שניתן לעשות כן מבלי להקריב דבר שערכו המוסרי משתווה לזה של חייהם וחירותם, חל אפוא עליה ביתר שאת, אשר על כן, הזכות לה טוענים העותרים היא זכות מוסרית ממעלה ראשונה. ברם, זכויות מוסריות לחוד, וזכויות שבדין לחוד. הדרך בה בחרה המדינה לפעול להצלת החטופים וההסכם שכרתה עם אויבינו נטועים "בלב-לבם של שיקולי מלחמה-ושלום ומדיניות-חוץ אשר מסורים להחלטת הממשלה ולא לבית המשפט".