המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, התייחס היום (רביעי) בוועדת החוץ והביטחון למתווה הפטור מגיוס לחרדים: "העקרונות שהציג שר הביטחון מבקשים להעניק פטור מגיוס לתלמידי הישיבות ומבקשת להעניק לפרט את הבחירה אם ללמוד או להתגייס. אלו פרוויליגיות מאוד משמעותיות שלא ניתנות לכלל הציבור. ככל שניתן להבין מהמתווה הכללי של שר הביטחון הוא לא צפוי להעניק מענה לחובת השוויון או לצרכי צה"ל".
לימון טען שלמרות בקשת היועמ"שית, שר הביטחון כ"ץ סרב להציג בפני הייעוץ המשפטי נוסח חוק שמבוסס על העקרונות שהציג ולכן לדבריו "לא ניתן ייעוץ משפטי לחוק מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה וגם היועצת המשפטית של משרד הביטחון נמנעה מליטול חלק בדיונים שקיים השר בנושא". הוא אמר כי יש לקיים עבודת מטה ממשלתית לפני שמציגים נוסח חוק כדי לקיים את חובת השוויון ולענות על צרכי צה"ל.
ראש אכ"א דדו כליפא אמר בדיון: "כולנו היינו ב-7 באוקטובר ואמרנו שמה שהיה לא יהיה. מה משותף לכולנו? כולנו מבינים את הצורך. ב-7 באוקטובר נפלו לי 98 אנשים וקברתי 155 אנשים במלחמה הזאת. זה סיפור גדול שכדאי שנתעכב על זה ונדבר על הפרקטיקה המעשית. אנחנו צריכים כעת בין 6,000 ל-7,000 לוחמים וסך הכל עשרת-אלפים חיילים שכוללים גם תומכי לחימה".
"יש צורך מבצעי בהול בגיוס חרדים. אנחנו גוף מדינה שפועל על פי חוק ולכן מה שתאמרו - נעשה ונבצע. אם תאמרו לי מחר בבוקר 'גייס את כל הציבור החרדי' זה מה שנעשה. השקענו מיליונים באפשרות לגייס חרדים, משקיעים בזה משאבים אדירים לכמויות גיוס מסוימות ונרחיב ככל שיידרש. צה"ל הוא גוף שלכם, של המדינה הזאת. אנחנו נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט כדי שזה ישפיע. אנחנו רואים חשיבות רבה בהסכמה רחבה".
כליפא הוסיף: "אם לא נעמוד ביעדי הגיוס של החרדים או שלא יגיעו מספיק חרדים בשנתיים הקרובות, המחירים ברורים והשחיקה תהיה גדולה. אנחנו עם אלפי פצועים, מאות הרוגים. לא צריך להרחיב על מה שכבר ידוע".
בתחילת הדיון התעורר ויכוח סוער לאחר שח"כ סימון דוידסון ממפלגת "יש עתיד" אמר כי כדי להוביל שינוי משמעותי בגיוס חרדים לצה"ל צריך לחולל שינוי בחינוך החרדי. ח"כ ינון אזולאי מש"ס אמר: "לא ניתן לכם לגעת בחינוך של הילדים שלנו". דבריו עורר זעם מצד חברי כנסת אחרים. ח"כ אלעזר שטרן מ"יש עתיד" השיב: "כשהילדים שלי מתגייסים והילדים שלך לא מתגייסים, זה פוגע בחינוך של הילדים שלי, הבנת?". חבר סיעתו ח"כ יוראי להב-הרצנו הוסיף: "למה שירות בצה"ל הוא פגיעה בחינוך?".
ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה תהה: "אם הילדים בציבור החרדי סבורים שדרך החינוך שלהם מצילה את עם ישראל, איך אתם חושבים שאפשר לעשות אצלם שינוי בחקיקה או בסנקציות. מה התוצאה שזה יביא? יש כאן אנשים סביב השולחן שמטרתם היא רק להפיל את הממשלה ולהטיל עלינו סנקציות, הא ותו לא. נעלם מהדיון ההשלכות והתהליכים עם חוק כזה".
נועה מבורך, מארגון "משותפות לשירות" שבעלה הוא רופא קרבי ששירת למעלה מ-200 ימים במילואים במלחמה, הביעה תסכול ותהתה בפני חברי הכנסת: "למה אני לא זכאית ל-50%? באיזו סמכות חוקית יש אוכלוסיה במדינת ישראל שיכולה לקבל רק 50%? למה זה עובד ככה שמי שנשאר בבית נותנים לו לבחור? צבא העם זאת לא סיסמה, זה מה שמשאיר אותנו על האדמה. זה החיים שלנו. נציגי המפלגות החרדיות, אתם הציבור שלנו. איך מדברים פה על ההשלכות על החברה החרדית? צריך לשאול מה יהיו ההשלכות על מדינת ישראל או על הילדים שלי שלא ראו את אבא שלהם בשנה האחרונה. אי אפשר לדבר רק על השלכות של צד אחד או אוכלוסיה אחת. אל תבחרו בהשתמטות על חשבוננו".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר: "בשבוע הבא נתחיל לעבוד בוועדה על נוסח החוק עצמו".