האם התפטרותו של הרמטכ"ל הרצי הלוי תראה את הדלת החוצה גם לראש שב"כ רונן בר? ניסיונות צה"ל בחודשים האחרונים לקשור בין תחקירי השב"כ לתחקירי המטכ"ל על אירועי 7 באוקטובר לא צלחו. כששר הביטחון ישראל כ"ץ נכנס לתפקידו הוא התעלם מטענה זו, וחייב את הרמטכ"ל הלוי להגיש את תחקיריו עד סוף ינואר, וקבע במקביל כי עד אז לא יאשר מינויים בצה"ל. מנגד, ראש השב"כ רונן בר לקח אחריות בראשית המלחמה ובמקביל הודיע פנימה בתוך ארגון הביון על תחקירים נוקבים.
ברקע, היה מי שטען במערכת הביטחון כי שב"כ הציג גישה התקפית נגד חמאס ברצועת עזה, כולל הצעה להגיש לראש הממשלה יוזמה לסיכול ממוקד נגד בכירי חמאס. בליל 7 באוקטובר, שב"כ היה זה ש"העיר את המערכת" ולטענת גורמי ביטחון, הוציא התראה בשעה 03:00 לפנות בוקר שדיברה על כוונות לפעילות התקפית מצד חמאס. בשונה מצה"ל, החליט בר להקפיץ את כוחות טקילה לגבול. לוואלה נודע כי כל מי שהיתה לו אחריות לכישלון בתוך הארגון התחלף בתפקידו. בהם, ראש מרחב דרום בשב"כ ראשי חטיבות, ובכירים נוספים.
לאורך 15 חודשים נעשו מאמצים של גורמים במערכת הביטחון לקשור בין המשך כהונתו של הלוי, הכפוף ישירות לשר הביטחון, להמשך כהונתו של ראש השב"כ רונן בר שכפוף לנתניהו. אותם גורמים העריכו כי התפטרות ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה והלוי תייצר אפקט דומינו ותביא גם להתפטרותו של ראש השב"כ רונן בר אך גם זה לא קרה.
כאמור, בשב"כ, ארגון קטן מאוד בהשוואה לצה"ל, סיימו את עיקר התחקירים, אך כבר ביצעו שינויים ארגוניים מרחיקי לכת, כולל שינויים פרסונליים בתפקידי בכירים. עוד נודע לוואלה כי השינויים כללו הקמת יחידות חדשות ומנגנוני בקרה שהובאו לידיעת ראש הממשלה, ללא קשר לסיום התחקירים. בשונה מצה"ל, לצד העובדה שראש שב"כ, שנושא באחריות לכישלון, מוביל את השלב הראשון של המו"מ לשחרור החטופים מול מצרים וקטאר, והאפשרות למימוש והצלחה של של השלב הבא תלויה בו במידה רבה.
בשונה מהלחץ שהופעל על הלוי, בין בר לנתניהו מתנהלת מערכת יחסים מתוחה, אך מקצועית ויציבה, נוכח מערכת יחסי האמון שבנה מול המצרים, הקטארים ואחרים. בהתאם לכך הערכה היא שהסבירות להתפטרות של ראש השב"כ רונן בר תגיע עם מיצוי שחרור החטופים בשלבי העסקה המתקדמים.