המשטרה פשטה הבוקר (שלישי) על בתיהם של 27 חשודים בגביית דמי חסות מקבלנים, ועצרה אותם. חלקם מזוהים עם ארגוני פשיעה שבמשך שנים גרפו לכיסם כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מקבלני בניין שונים. במשך כשנה, המשטרה הפעילה סוכן סמוי שאסף עדויות מפלילות נגד העבריינים.
עפ"י החשד, החשודים חילקו ביניהם גאוגרפית את האזורים, השתלטו על פרויקטים באתרי בנייה, פנו לקבלנים ו"הציעו" להם שירותי שמירה ואבטחה לאתרים ולציוד שלהם תמורת סכומי כסף, כשבפועל כך עפ"י החשד, לא ניתנו שירותים בתמורה. בחלק מהמקרים שבהם הקורבנות סירבו לקבל את "שירותי השמירה", גילו מאוחר יותר כי באתר שלהם בוצעו נזקים רבים.
יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון, אמר היום בישיבת הוועדה שהוקדשה למאבק בתופעת הפרוטקשן בצפון, כי מי שחושב שתופעת גביית דמי החסות על ידי ארגוני פשע תישאר רק בצפון ולא תתרחב לכל הארץ, "טועה טעות חמורה".
עוד אמר כי הצפון והדרום לא יוכלו להתפתח אם המדינה לא תשמור על בעלי העסקים והיזמים שפועלים שם. הוא קרא למשרד האוצר למצוא פתרון לכך שחברות הביטוח מסרבות לבטח עסקים שנפגעו על ידי ארגוני פשע: "אם בעלי העסקים יוכלו לבטח את תכולת עסקיהם ויקבלו פיצוי במקרה של נזקים, הם יוכלו לסרב לשלם את דמי החסות".
בדיון השתתפה בעלת עסק להסעות שסיפרה שארגוני פשע שרפו לה שני רכבים וזרקו בקבוק תבערה לכלי הסעה אחר שבבעלותה. "הילדים שלי יודעים שאסור להם לישון בלילה בסלון, כי החלונות פונים לכביש הראשי", אמרה א' שביקשה לא להיחשף.
עו"ד גלעד בהט נציג משטרת ישראל, אמר בדיון כי ישנה עשייה מרובה במשטרת ישראל בנושא זה. "התופעה הזאת של פשיעה כלכלית היא תופעה נרחבת וידועה שהחלה לפני הרבה שנים וצוברת תאוצה. אנחנו כמשטרה מבקשים ליזום הרבה מאוד חקיקה בנושא וחלקה התקדמה בתקופה האחרונה, כגון 'חוק הפרוטקשן' ששינה את התפיסה שחייבה איום מפורש או מרומז על בעל עסק".
עו"ד בהט התייחס למבצע המיוחד של המשטרה."במקביל לכל הפעולות הוקמו כוחות ייעודיים לנושא זה ואנחנו משקיעים בכך הרבה מאוד משאבים". הוא ציין כי הקורבנות מפחדים להעיד מחשש לנזקים לעסקיהם ולכן לדבריו, חייבים להקל על מי שנפגע את ההליך הפלילי ואת הפרוצדורה המורכבת. לגבי העבריין, אמר עו"ד בהט, כי "היום הגאווה היא הכסף".
"אם עבריין ידע שאפשר לחלט לו את הרכב המפואר כי יש מידע שהרכב נקנה כתוצאה מפעילות פלילית, גם אם אין הרשעה, אז הוא יחשוב פעמיים אם להיכנס לעולם הפשע, ולשם כך צריך אכיפה וכלים מנהליים, ולא רק פליליים". עוד אמר שיש לתת למשטרת ישראל כלים טכנולוגיים: "אם אנחנו נעשה שימוש חוקי בכלים טכנולוגיים, אנחנו נוכל לאסוף ראיות הרבה יותר טובות".
לעניין הענישה אמר שיש להחמירה על מנת ליצור הרתעה, והוסיף כי המשטרה עובדת יחד עם משרד המשפטים והפרקליטות על שינויי חקיקה נוספים. "יש פה חבילה מאוד מאוד גדולה והמשטרה היא רק חלק ממנה. זוהי תופעה חברתית שמשתלמת כלכלית ובאירוע כזה נדרש שילוב ידיים. זאת מגיפה שצריך לטפל בה".
בדיון השתתפו מספר תושבים ובעלי עסקים מהצפון. זוהר כהן מתנועת "עד כאן" אמר: "הגליל העליון היה מערב פרוע כי אין עסק שלא משלם. אנחנו הקצה הגלוי של הקרחון ואנחנו אמרנו 'עד כאן לא משלמים'. גייסנו קרוב ל-1200 מתנדבים עד שהגיע לאסוננו השבעה באוקטובר, והפעילות שלנו ירדה וכך גם הפשיעה. לא עשינו פעילות רצינית עד ליום של הפסקת האש, אז הכול חזר למסלולו - באגרים נשרפים, משאיות מושחתות, כרמים נשרפים וחוות סולאריות מושחתות".
הוא הוסיף כי: "תושבי הגליל מרגישים בשטח כבוש על ידי כנופיות פרוטקשן. אנחנו נתקלים בזה כל יום אבל 80% מהאנשים מפחדים להתלונן. היום בן אדם שמאוים על ידי פרוטקשן ומגיש תלונה, מאבד את היכולת שלו לבטח את העסק שלו, ובעצם האזרח לבדו. כל טיל או פגז שפגע בבית בצפון גרם לביקור של מס רכוש, אבל אצל נפגעי הפרוטקשן יש מקסימום סיוע של מכבי האש, ושל משטרת ישראל שמנסה לחקור. המטרה שלנו לגרום למי שנפגע לא להישאר לבד. אם לא יבוצעו מספר מעשים מכוננים הצפון לא ישוקם".
יריב בן עמי, תושב קיבוץ הגושרים ובעל חברה סיפר כי נפגע פעמיים מפרוטקשן. "בשנת 2009 הוצת ציוד של החברה בשווי מיליוני שקלים, כולל שימוש ברימונים ולכן מאז העסק שלו בלי ביטוח. ביולי 2023 נעשה שימוש בנשק אוטומטי ונטרול שומר".
עוד הוסיף כי קיבל פעמיים שיחת טלפון מאותו עבריין ועמד מולו יחד עם חבריו החקלאים ללא הגנה של רשויות האכיפה. בן עמי ציין כי כל שיחת טלפון בשעה לא סבירה מעלה אצלו התקפי חרדה, מאחר ובבעלותו ציוד בשווי מיליוני שקלים. המשטרה לדבריו חסרת אמצעים ולא מספקת פתרון. עוד אמר: "בתקופת המלחמה לפחות הייתה התראה לפני טילים, בעוד שבתופעת הזו אין שום התרעה לפני ששורפים לי את העסק". הוא הזהיר כי מדובר ב-7 באוקטובר הבא, וקרא לנקוט בצעדים אמיתיים ולנקות את תופעת הפרוטקשן בצפון.
א', שבחרה לשמור על עילום שם, תיארה את המצב הקשה שבו היא ומשפחתה חיים בעקבות תופעת הפרוטקשן. העסק שלה, אשר מספק שירותי הסעות, הותקף לפני שלושה חודשים כאשר רכבי ההסעה שלה הוצתו והונח בקבוק תבערה בתוך אחד מהם.
מאז, לדבריה, משפחתה חיה תחת איום מתמיד. א' ציינה כי לאחר השריפה היא סירבה להיכנע לדרישות העבריינים. בעקבות האירוע, בתקופת החופש הגדול, היא אסרה על ילדיה לישון בסלון הבית, שהיה חשוף לכביש הראשי מחשש להתקפות נוספות, חשש שהתממש כעבור חודש, כאשר לאחר נזרקו שני רימונים לבית.
א' שיתפה כי לו הייתה נענית לדרישות העבריינים, הכסף היה מגיע מההכנסות של העסק, דבר שהיה גורם לה לא לשלם מיסים למדינה. היא ציינה כי לא יכלה לעמוד בסכום העתק שנדרש ממנה, ולכן לא שילמה את הכסף. בסיום דבריה, היא הדגישה את תחושת חוסר הביטחון המוחלט שבה היא ומשפחתה חיים, וציינה כי כל יום מהווה עבורם סיכון נוסף.
חן, בעל עסק בצפון: "המסות הגדלות של מתקני האנרגיה הסולרית מצויות בסיכון משום שמתקנים אלו ממוקמים בשטחים פתוחים, הם חשופים ונמצאים רחוק מעין הציבור. בנוסף, כאשר נבנים פרויקטים בשווי עשרות מיליונים הם דורשים שמירה ובמקרים כאלה שבהם נבחרת שמירה לא נכונה, הם חשופים לפגיעות כמו ונדליזם שנועד להרתיע את השומרים".
הוא הוסיף כי השומרים עצמם לעיתים מפחדים להעיד במשטרה לאחר איומים מצד העבריינים, דבר שמוביל לחשש נוסף בקרב היזמים. התוצאה היא שאף יזם לא רוצה להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת ללא בטחון מתאים. לדבריו, יש לקחת בחשבון כי ציוד המיגון והאבטחה הנדרשים להקמת מתקני האנרגיה המתחדשת כרוך בעלות גבוהה מאוד ולכן הציבור משלם יותר.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון אמר כי הוועדה לא תשאיר את תושבי הצפון והדרום לבד ותקיים דיוני מעקב נוספים בשיתוף התושבים. הוא קרא למשרד האוצר לשפות את הניזוקים מפשיעה כלכלית ולמצוא דרך לבטח את עסקיהם. "התנאי היסודי של כלכלה צומחת זה היכולת להגן על הקניין, וההיסוס הזה של המדינה הורס את גלגלי הכלכלה. לא תהיה יזמות ללא ביטחון".