ועדת החוקה בכנסת התכנסה הבוקר (שלישי) לדיון ראשון בהצעת השרים יריב לוין וגדעון סער לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקראת אישורה לקריאה שניה ושלישית. בדיון צפויים להשתתף השר לשעבר יזהר שי ונציב כבאות והצלה לשעבר דדי שמחי, הורים שכולים שהיו חלק מגיבוש המתווה.
לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 חברי כנסת שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור משפטנים, שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. אלה אמורים להחליף לפי המתווה את נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה.
עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.
עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
כיום בוועדה תשעה חברים - שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני שרים, 2 חברי כנסת הנבחרים בבחירה חשאית על ידי כלל חברי הכנסת, ושני חברי לשכת עורכי הדין. לבחירת שופט לערכאות הנמוכות נדרש רוב רגיל, ולבחירת שופט בית המשפט העליון, נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה.
במסגרת המתווה שלהם, הצהירו לוין וסער גם על מספר עקרונות במסגרת חוק יסוד: החקיקה, המבקש להסדיר את עקרונות חוקי היסוד. במסגרת הצהרתם, תיארו לוין וסער כי "חוק יסוד החקיקה" יסדיר שחוקי יסוד ייגעו בזהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופייה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר. בנוסף, ההסדר יקשה על ביטול חוקי יסוד.
שי קרא בפתח הדיון למחוקקים לאמץ את המתווה. "עשו את הדבר הנכון. המטרה היא להגיע לחוק המדויק והנכון ביותר לישראל בעת הזו. הבנים של דדי ושלי הקריבו את חייהם כדי להגן על המדינה, כל מה שדדי ואני מנסים זה להיות ראויים להקרבה של הגיבורים. תהיו גם אתם ראויים", אמר. שמחי הצטרף לדבריו: "אנחנו בשעת רצון להגיע להסכמות ולייצר שיטה אחרת במדינה בה נקבל החלטות בפשרות והסכמות. בשבועות האחרונים דיברנו עם טובי המומחים ונבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית. אנחנו אופטימיים".
אחריהם תיאר גם השר לוין את המתווה כדרך להגיע להסכמות. "מאז השבעה באוקטובר קראתי הודעות שקיבלתי, ואמרתי בואו נשב להסכמות. אין טעם לדון במי אשם במה, זה חייב להסתייע עכשיו. העובדה שהצלחנו, גדעון [סער] ואני, להגיע לנוסחה מוסכמת ולרתום אליה עוד רבים וטובים, והעובדה שדדי ויזהר באו מהכיוון שלהם מוכיח שהדבר אפשרי", אמר לוין, שטען עוד כי "הבעיה במערכת המשפט היא שציבורים אדירים מודרים ממערכת המשפט וקולם לא נשמע. זאת בעיה שלא תיעלם, היא תלווה אותנו, תחמיר ותעצים. אם הגישה תהיה שצריך הסכמות אבל לא להסכים לשום הסדר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית כזו או אחרת, את זה צריך לזכור".
לוין טען עוד כי הכוח לבחירת שופטים צריך להיות בידי הפוליטיקאים. "המצב בלתי תקין ולא דמוקרטי. אין גיוון, וזה משתרשר גם לנציגות בוועדה לבחירת שופטים. ההצעה המקורית שהבאתי לפני שנתיים התבססה על מה שנהוג ברוב הדמוקרטיות המערביות - מי שזכה באמון העם יקבל כוח עודף, לא מוחלט, אבל משמעותי במינויים. בגילוי לב, גם היום זאת השיטה הנכונה", אמר. "אני ער לביקורות ולחששות, גם אם בעיני הם מבוססים על כל מיני תעמולה או דברים אחרים, החששות אמיתיים". ח"כ גלעד קריב (העבודה) הגיב לו: "נו, ומה עשיתם עם זה?".
"המטרה להבטיח גיוון ללא השתלטות, ושמירה על הרמה המקצועית ולא הליכה למחוזות בהם אין דבר בין המינוי לבין מקצועיות", השיב לוין. "ניסינו לפעול בתוך המסגרת הקיימת, השארנו את הוועדה על הרכב של תשעה אנשים, את הרוב המקצועי של שלושה שופטים ושני נציגים עורכי דין, אבל יצרנו איזונים שכולם יכולים לחיות איתם. אין השתלטות או דריסה", טען. "לדעתי אין מקום לישיבתה של לשכת עורכי הדין באירוע הזה. רוב האירועים שנגעו לטוהר מידות נבעו מהערבוב בין הלשכה לוועדה כתוצאה מניגודי עניינים מובנים. "הלשכה חדלה מזמן להיות גוף ענייני, כולם רואים את זה. אני חושב שניתוק הקשר בין הלשכה לוועדה הוא הכרחי ונכון ויוסיף לכבוד התהליך וטוהר המידות".
לוין זכה לביקורת בוועדה כשטען כי "היום אין בה גיוון דעות". לדבריו, "אני לא רוצה לכפות עליכם, אבל אל תכפו עלינו. אני אומר לך כשר משפטים שמייצג ממשלה שבחרו בה 2 וחצי מיליון אזרחים, אני יכול להגיד שאני לא מרגיש שיש לי ייצוג אפילו של שופט אחד בעליון". בתגובה השיב לו ח"כ קריב "פשוט לא להאמין" וח"כ נעמה לזימי עקצה: "גם אני אשמח לייצוג פרטי בעליון", כלשונה. "זה מרגיש כאילו אתה מייצג את המיעוט הנרדף: מזרחים, מיעוטים, פריפריה. אתה 17 שנה בממשלה", אמרה לו ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "אני לא נרדף ולא מייצג מיעוט. אני מייצג רוב כאן וברחוב, אבל לא בוועדה. מי שיש לו רוב שיהיה לו רוב", השיב לוין, "אם לא נפתור את זה נגיע לכיפוף ידיים". ח"כ מירב כהן (יש עתיד) אמרה לו כי "הגענו כבר לכיפוף ידיים", ולוין איים: "אולי עוד שנתיים נגיע לכיפוף ידיים אחר".
שר החוץ גדעון סער אמר כי השיח בינו לבין לוין בנושא מתנהל כבר חודשים ארוכים. "השיח ביני לבין לוין התחיל כשהייתי באופוזיציה, היו שותפי סוד נוספים. קיימנו ארבעה מפגשים בספטמבר 2023 על דעת ראש הממשלה, גנץ, איזנקוט ודרעי. היינו קרובים להגיע להסכמה", אמר, וציין כי "בניגוד להצעה המקורית של הממשלה, כאן אין רוב לממשלה. יש ערובה לייצוג האופוזיציוני בכנסת שלא הייתה בעבר. היו קדנציות שהקואליציה בחרה שני נציגים מטעמה".
"בשני העשורים האחרונים יש גיוון בבית המשפט העליון. לכן ההצעה הזאת היא התפתחות טבעית להצעה הקודמת. לא הגיוני ששר המשפטים לא יכול להביא לבחירת נציג אחד מקרב 15 שופטי עליון שתואם את תפיסת עולמו המשפטית. זה לא עניין של ייצוג אישי, אלא ציבור שמרגיש שהשקפת עולמו לא מיוצגת בוועדה", טען סער. "מי שמתאר כל הצעה כסכנה לדמוקרטיה - הוא נטורי קרתא של מערכת המשפט. "יש לי חופש הצבעה בנושאים האלה לפי ההסכם הקואליציוני. אני רוצה לפתור את העניין על בסיס הרחבת בסיס ההסכמה. 70 חברי כנסת כבר מסכימים. המערכת חשובה, היא צריכה לעבור שינויים, אסור להרוס אותה. אין בוועדה חברים ששיקוליהם טהורים וכאלה ששיקוליהם מושחתים. אומרים פוליטיזציה, אבל זה לא נכון".
סער טען עוד כי "התיקון מקורו בחסימת אביעד בקשי ורפי ביטון [מועמדיו של לוין - י"א] מבית המשפט העליון. לא הגיוני להחזיק את הוועדה כבן ערובה". ח"כ קריב השיב: "אתה מתבלבל. מי שלוקח את הוועדה כבת ערובה זה שר המשפטים שמחרים את הרשות השופטת. יש גבול לגזלייטינג". כשסער ענה "אנחנו בחסר של 4 שופטים", השיב קריב: "מעניין למה".
ח"כ קריב מתח ביקורת על הדיון. "האם זה כרגע סדר העדיפויות של ישראל? האם בתקופה של עסקת חטופים, כשאין פרויקטור של שיקום בצפון זה מה שצריך לדון בו? האם אחרי האסון הנורא שקרה לנו ובעיצומה של מלחמה שעדיין לא הסתיימה? יש לכם את הרוב אבל האם יש לכם לגיטימציה ציבורית ומוסרית? בואו נראה איזה אחוז מהציבור בישראל תומך בחזרת הדיון הזה? יכול להיות שמה שיקרה כאן ומה שקורה במקביל במליאה ובעוד ועדות יפתח מחדש את תיבת הפנדורה. אני ממש לא בטוח שבכנסת הזו, אחרי מה שעברנו ב-15 החודשים האחרונים, ההסכמה מובטחת וגם נדע שלא נחזור על מה שהיה כאן", אמר קריב.
גם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ביקרה את לוין. "אתה לא פוגע באופוזיציה. אתה אפילו לא פוגע בשופטים - אתה פוגע בציבור. כי כשאתה לא ממנה נשיא לעליון, לא ממנה שופטים לירושלים, הציבור נפגע. בוא תראה כוונה טובה, כרגע לקחת הכול כבן ערובה. לא ככה מגיעים להסכמות".
"כל מי שרוצה לדבר איתי על משהו שרק יגיד, ונתאם פגישה", השיב לוין, "לא שמעתי שום התנגדות עקרונית למתווה ואני שמח על זה. שמעתי את הטיעון שיש דברים יותר חשובים, אבל הנושא הזה בוער בעצמותיהם של רבים בציבור. את העיתוי לא אני בחרתי". הבלגנו על הצעדים של בית המשפט. לא אמרנו שנפסיק לשרת ולא יצאנו לרחובות. אבל אי אפשר לומר שלצד אחד מותר בשעת מלחמה הכול ולצד שני זה לא הזמן. בעיצומה של מלחמה, בית המשפט הוציא צווים כדי לקחת לידיו את השליטה בוועדה למינוי שופטים".
"למה ההסתה הזאת?", שאלה ח"כ מרב כהן, וח"כ אלהרר הזכירה כי הצווים הוצאו לאחר שלווין נמנע מלכנס את הוועדה. "לא מילאת את הוראות החוק. יש חוק".