"התרברבויות והודאות שווא": פרקליט המדינה, עמית איסמן, גנז מחוסר אשמה את תיק החקירה נגד רועי יפרח, סער אופיר, ישראל ביטון, עקיבא קאופמן וישראל פרץ, שנחקרו בחשד להריגת פלסטיני כפות - שבנסיבות העניין נחזה למחבל - בימיה הראשונים של המלחמה. זאת, לדברי הפרקליטות, בשל הסבירות הגבוהה שהודאותיהם במעשים האמורים היו הודאות שווא והתרברבויות בלבד.
לדברי הפרקליטות, בנובמבר 2023, במסגרת חקירתו של סער אופיר במח"ש בתיק אחר, טען אופיר שרועי יפרח הראה לו ולאחרים סרטון שבו הוא נצפה דוקר מחבל (לכאורה) כפות בפניו עד להמתתו. ארבעה שופטים שונים הוציאו צווי חיפוש, לאחר שקבעו שהתשתית הראייתית מעלה חשד סביר לביצוע עבירת רצח, ובחקירה עלו ראיות שחיזקו את החשד. בין היתר, יפרח הודה בהודעות ווטסאפ שהמית מחבלים, כמו גם אופיר הודה בהודעות ווטסאפ שהמית מחבלים לאחר שהתעלל בהם לכאורה מינית ופיזית.
בימ"ש השלום בת"א הוציא צו מעצר נגד יפרח, ביטון ואופיר, לאחר שקבע שישנו חשד סביר לביצוע עבירה של רצח. בחקירותיהם הכחישו כלל החשודים את החשד שהמיתו מחבל שלא נשקף ממנו סיכון. יפרח, ביטון, קאופמן ופרץ אישרו שב-7 באוקטובר קיבלו לידיהם מחבל אותו התבקשו למסור למשטרה, ומסרו את המחבל לכוחות הביטחון כשהוא חי. סער אופיר טען שההודעות ששלח היו בגדר התרברבות, אך לדבריו יפרח אמר לו שתפס מחבל בחיים והרג אותו כשהוא אזוק. אלא שטענה זו של אופיר לא התיישבה כלל ועיקר עם תוכן הסרטון שלטענתו יפרח הראה לו.
כאמור, יפרח התוודה שהמית מחבל כפות. גופת המחבל אותרה, דמו נמצא ברכבו של יפרח ואותר סרטון שבו יפרח נראה מכה את המחבל בראשו. ואולם, ניתוח של מכלול תוצרי החקירה העלה שקיימת אפשרות ממשית שמדובר בהודאות שווא של יפרח, מתוך רצון להתרברב ולהתהדר בתרומה בהשתתפות במאמץ המלחמתי מעבר לתרומה שתרם בפועל.
שותפיו של יפרח לפעילותו ב-7 באוקטובר מסרו גרסה דומה, המתיישבת עם חומר החקירה, שמצביעה על כך שהמחבל הכפות נמסר לכוחות הביטחון בעודו חי. בנוסף, בהודאות השונות של יפרח הוא סתר את עצמו באשר לאופן ההמתה - בירי, דקירות או גרירתו כשהוא קשור לרכב. אלא שחוות הדעת הפתולוגית של הגופה שללה את כל האפשרויות הללו. בנסיבות אלה, סברו כלל הגורמים שיש לגנוז את התיק.