החטוף אברה מנגיסטו ישוב לישראל ביום שבת הקרוב במסגרת שלב א' להסכם שחרור החטופים, כך נודע היום (שלישי) למשפחתו. אברהם (אברה) מנגיסטו, יליד אתיופיה, עלה לישראל בגיל חמש עם משפחתו במסגרת מבצע שלמה.
הוא גדל באשקלון יחד עם שמונת אחיו ואחיותיו, וחי בתנאים מאתגרים בדירה קטנה וצפופה. לאחר מות אחיו הבכור, מיכאל, שסבל מאנורקסיה ונפטר בגיל 29, מצבו הנפשי של אברה הידרדר משמעותית. הוא הפך למתבודד והחל לערוך צעדות ארוכות לבדו ברחבי ישראל, כשמשפחתו דאגה לשלומו פעמים רבות.
ב-7 בספטמבר 2014, יצא אברה מביתו לאחר ויכוח עם אמו, וצעד לכיוון רצועת עזה. כשהגיע לגדר הביטחון, לא נענה לקריאות החיילים לעצור, חצה את הגבול ונכנס לשטח הרצועה. מאז, הוא מוחזק בידי חמאס, שפרסם סרטון ראשון אודותיו רק בינואר 2023, בו נראה מדבר בעברית.
ב-16 בינואר 2023, לראשונה מזה כמעט 9 שנים, פרסם ארגון חמאס סרטון ובו מוצג מנגיסטו, מדבר בעברית קלוקלת בשבי. אמו אמרה שהיא מזהה אותן ולמחרת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אישר באופן רשמי כי הסרטון אותנטי, וכן ציין כי מערכת הביטחון העריכה לאורך כל הזמן כי אברה בחיים ומוחזק בידי החמאס.
אברה מנגיסטו נולד באתיופיה, וכשהיה בן חמש עלה ארצה עם הוריו ואחיו במבצע שלמה. הוא גדל באשקלון לצד תשעה אחים ואחיות, במשך 11 שנים מבואם לאשקלון גרו כמשפחה בת 12 נפשות בדירת חדר אחד. אברה למד בבית ספר יסודי באשדוד וסיים את הלימודים בכפר הנוער הדתי בן יקיר של הסוכנות היהודית. אברה לא גויס לצה"ל מאחר שסבל ממספר בעיות בריאות שונות. אחיו הגדול של מנגיסטו, מיכאל (מסרשאו), שאליו היה מנגיסטו קרוב, סבל מאנורקסיה ונפטר ב-2011 בגיל 29. מאז מצבו הנפשי של מנגיסטו החל להדרדר. הוא התנתק משמונת אחיו והחל להתבודד ולערוך צעדות ארוכות לבדו ברחבי ישראל. במקרה אחד לאחר שמשפחתו פנתה למשטרה והצהירה שהוא נעדר, הוא אותר לבסוף בטבריה.
מצבו המשיך להדרדר. ב-3 בנובמבר 2012 אושפז בבית חולים פסיכיאטרי וטופל בתרופות. ב-20 בינואר 2013 אושפז שוב בכפייה. כשחזר לביתו לאחר האשפוז, התברר לו שהוריו התגרשו. ב-7 בספטמבר 2014, לאחר שהתעמת עם אמו שסירבה לתת לו סכום כסף, יצא מנגיסטו מביתו שבאשקלון כשעל גבו תיק, וצעד לכיוון תחנת הכוח רוטנברג. משם ירד לכיוון חוף זיקים, צעד לאורכה של דרך בת כעשרה קילומטרים, ולבסוף הגיע לגדר הביטחון בין ישראל לרצועת עזה.
תצפיתניות במגדל התצפית באזור זיהו אותו לאחר 20 דקות מהרגע שבו הוא נקלט במצלמות והודיעו לחיילי צה"ל שהיו בסיור לאורך הגדר, על הימצאותו והתקרבותו לגדר. סמוך לגדר הביטחון קראו לו החיילים לעצור וירו באוויר ולאחר מכן לעבר רגליו, אך הוא המשיך לצעוד לעבר הגדר. בסוף השאיר מנגיסטו את התיק שלו על הרצפה, טיפס על הגדר הגבוהה ומעל לגדר התיל שבצידה, לעבר צידה השני - שטח רצועת עזה, והתיישב מנגיסטו בנינוחות עם כמה דייגים עזתיים.
חייל ששהה במקום סיפר כי חשב שמנגיסטו הוא מסתנן שהחליט לעבור לעזה. חיילי הסיור חשדו שהתיק שהונח לפני הגדר ממולכד ונהגו בו כחפץ חשוד. רק לאחר שהתיק נוטרל נבדקה תכולתו ולאחר שנמצאה תעודת זהות ישראלית של אברה מנגיסטו התבררה זהותו, וכן העובדה שמעולם לא שירת בצה"ל, וכי הוא מתמודד נפש.
הטענה של חמאס כי מדובר בחייל, נועדה להקשות על מאמצי השחרור שלו, כי הגדרתו כחייל מקנה לו סטטוס שונה במשפט הבינלאומי ומקשה על הטיפול בעניינו כעניין הומניטרי. משפחתו של אברה, כמו גם ארגונים הומניטריים, המשיכו להדגיש את היותו אזרח פרטי המתמודד עם אתגרים נפשיים, אך ללא הועיל. חמאס המשיך התעקש על כך שהוא חייל ישראלי, דבר שהקשה על המגעים בנוגע לשחרורו. מאז עבר עשור שלם.
מאז חטיפתו, משפחת מנגיסטו נאבקת ללא לאות להשבתו של אברה. הם פנו לממשלת ישראל, לארגונים בינלאומיים ולגופים הומניטריים, אך למרות המאמצים, אברה נותר בשבי. ב-16 בינואר 2023, לאחר כמעט תשע שנים ללא מידע, פרסם החמאס סרטון בו נראה אברה מדבר בעברית שבורה. בסרטון, שצולם ככל הנראה במתקן שבי, הוא פנה אל הממשלה בבקשה לשחרורו. הסרטון עורר תגובות ציבוריות רבות של זעם ותסכול על חוסר ההתקדמות במאמצי השחרור, לצד הזדהות עם כאב המשפחה. אמו זיהתה אותו מיד, ולמחרת אישר ראש הממשלה כי הסרטון אותנטי וציין שמערכת הביטחון העריכה לאורך כל התקופה שאברה חי ומוחזק בידי חמאס.
בספטמבר 2024, ציינה המשפחה עשור לחטיפתו של אברה. בעצרת שנערכה בכיכר החטופים בתל אביב, השתתפו בני משפחה, חברים ותומכים. אביו, איילין מנגיסטו, אמר בכאב: "עברו עלינו 10 שנים של חושך. רק חושך. בני המשפחה לא ישנים ביום וגם לא בלילה. אנחנו לא יודעים אם הוא בריא או חולה, אם הוא אוכל, אם הוא ישן ואם הוא מקבל טיפול רפואי. אני מתפלל בכל יום שלא אמות בלי לראות אותו".