משרד הבריאות מפרסם היום (חמישי) את הפרוטוקול למתן מענה רפואי לטיפול בשבים והשבות בבתי החולים. כאמור, מערכת הבריאות בישראל, ממתינה בציפייה לשובם של החטופים מן השבי, ומובילה את קליטת השבים לישראל מתוך תחושת שליחות חובת מצוינות, מקצועיות וענווה.
אירוע החזרה מהשבי הוא אירוע הדורש הערכה וטיפול מיידי בבית החולים ולאחר השחרור, המשך טיפול ומעקב ארוך טווח על שלל רחב של היבטים בריאותיים, רפואיים, נפשיים וסוציאליים. על המענה להיות מקיף וממושך, בדגש על התאמה אישית לבחירות של השב.ה. וזאת תוך הקפדה יתירה על שמירת הפרטיות.
מאז קליטת שורדי השבי במבצע "דלתות שמים" לפני כשנה, התקיימו דיונים להפקת לקחים ולדיוק תהליכי הטיפול עם הגורמים המקצועיים. בנוסף, נאספו ונלמדו לקחים ממבצעי חילוץ אחרים.
אז איך זה יעבוד הפעם?
כפי שפרסמנו, הטיפול בשבים, ינוהל במתחם נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול בבית החולים ובכלל למחלקות לרפואה דחופה. על המתחם לאפשר טיפול בכל אחד מהשבים בחדר יחיד, יחד עם בני המשפחה או המלווים. מומלץ מאד להפריד בין אזור כללי המאפשר אירוח רב משתתפים ואזורים אישיים הכוללים חדרי לינה, מפגשים מצומצמים ומנוחה.
יש לאפשר כיבוד לבני המשפחה במתחם. יחד עם זאת, מדגישים בפרוטוקול החדש שבשל המורכבות והזמן הממושך שהחטופים היו בשבי למעלה מ-15 חודשים, ישנו חשש לתת תזונה קיצונית וסינדרום הזנה מחדש שמחייב השגחה רפואית ויכול להוביל לסיבוכים רפואיים. במצב הזה מדגישים כי התזונאי ידריך את המשפחות לגבי ניהול סיכונים של תסמונת האכלה מחדש, לצד בדיקות שונות כגון אנמנזה, בדיקות דם, משקל וגובה. כמו גם, ספירת דם, ביוכימיה מלאה, ובדיקה של ויטמין C, ויטמין D, חלבון כללי, מגנזיום, אבץ ואשלגן.
בנוסף, יבוצע תיעוד ואיסוף ראיות פורנזיות לגבי מצבו הפיזי של השבים. יהיה צורך להסביר להם בפירוט על הבדיקות יעברו, למשל בדיקות של מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במין. בנוסף לפי הפעמים הקודמות והתפתחות אצל חלק מהשבים לפקקת ורידים (קריש דם) יש לשקול ביצוע בדיקות מקיפות בנושא.
על פי הפרוטוקול, מומלץ להסביר את חשיבות הנושא למשפחות השבים ואף להוסיף לחדרי השבים תדריך תזונה. נדרשים מתחמי שהייה לגורמים נוספים, כגון גורמי צבא, שיאפשרו התכנסות מבודדת על מנת להפחית מהעומס שנגרם מריכוז אנשים רבים במסדרונות, יש לצמצם ככל הניתן את מספר השוהים במתחם.
האחריות על חסימת הגישה למתחם היא של מנהל בית החולים. המתחם יהיה חסום להגעת מבקרים פרט למשפחות השבים, גורמי הרפואה המטפלים במתחם, גורמי משרד הבריאות, נציגי מנהלת החטופים והשבים, ולגורמי בטחון המלווים את הגעת השבים. עוד מציינים כי יש להקפיד על היגיינת ידיים הקפדה יתרה לאור חשש לנשאות גורמים פתוגניים.
יהיה איסור להכניס תקשורת, ואנשי הטיפול ידריכו את משפחות השבים ואורחיהם כי צילום במתחם והעלאת חומרים למדיה חברתית עלולים להביא לפגיעה. בפרוטוקול מציינים כי צריך להקפיד במיוחד על שמירת הפרטיות והסודיות מול התקשורת.
איפה זה יקרה?
במסגרת ההיערכות לקליטת השבים, הוגדרו שישה בתי חולים שיקחו חלק בטיפול השבים והשבות: איכילוב, בילינסון, שיבא תל השומר ואסף הרופא. כמו כן, בתי החולים ברזילי באשקלון וסורוקה בב"ש, יהיו מוכנים וערוכים למקרים של טיפול רפואי דחוף. חלוקת האחריות בין המוסדות הרפואיים תתבצע בהתאם למצבם הרפואי של השבים וכרגע לא ידוע עדיין מי בית החולים הראשון שיטפל בשבים והשבות הראשונים.
המעטפת סביב השבים והשבות
מלבד הליווי הרפואי שיהיה לשבים והשבות מהרגע הראשון שיעברו את הגבול למדינת ישראל ויפגשו לראשונה את כוחות צה"ל, יינתן ליווי אישי לכל שב ושבה. בין היתר, רופא מטפל, רופאים יועצים, אחות, עו"ס, פסיכיאטר, פסיכולוג, תזונאי ורופא משפטי ותיבנה לכל שב או שבה תוכנית שיקום וטיפול מותאמת אישית. בנוסף, יבצעו לשבים והשבות הערכה פסיכיאטרית לכל הפחות בתוך יממה מאז הגעתם לבית החולים. לצד זאת לשלול תסמינים נפשיים ופיזיים ותחלואה.
עובדת סוציאלית בבית החולים תתלווה לחטופים כדי להתרשם האם קיימת מצוקה נפשית ותמליץ במידת הצורך על רמת המעורבות. בהתאם להערכה קלינית, יבוצעו גם בדיקות אצל רופא שיניים פה ולסת, רופאת נשים, ייעוץ גריאטרי, קלינאיות תקשורת וריפוי בעיסוק, בדיקות ראיה ושמיעה.
החזרה הביתה
לאחר ההתאוששות והטיפול בבית החולים שצפוי להיות הפעם ממושך מעבר לרגיל בדמות של מספר שבועות ואולי גם חודשים, בשל מצבם הקשה של השבים והשבות, רצוי להשאירם לפחות לארבעה ימי אשפוז. בנוסף נרכשו גם מכשירי שמיעה כלקח מפעמים קודמות וקופות החולים כבר הביעו מחוייבות לרכוש ולספק מכשיר שמיעה מותאם אישית.
כמו כן, תמונה אחות מתאמת טיפול מטעם הקופה המבטחת כל שב. האחות תרכז את המשך הטיפול ותשמור על רצף טיפולי מתמשך. כמו כן גם העו"סית המלווה מטעם בית החולים תעביר לעוס"ים במשרד הרווחה וביטוח לאומי מידע עבור מצבם הפסיכו סוציאלי הכי עדכני שניתן לצורך הבטחת המשך הטיפול.
טיפול נפשי מטעם בית החולים לשב ולמשפחתו יימשך גם לאחר השחרור ובמשך שנה. בשלב הראשון המעקב ייערך שבועיים לאחר השחרור, בשלב השני חודש ולאחר מכן 3 חודשים. במידה ואותו שב או שבה יצטרכו אשפוז חוזר בבית החולים עד שנה מהשחרור, באחריות בית החולים לעדכן את האחות המלווה ככדי לאפשר שמירה על הרצף הטיפולי.
מה הם אומרים?
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, התייחסה בהרחבה לפרוטוקול החדש שנועד להבטיח טיפול מקיף ורגיש בחטופים שישובו לישראל. "מדובר על המשך של פרוטוקולים קודמים, עם הרבה תובנות שהשתנו מהשנה האחרונה", ציינה ד"ר מזרחי. "מערכת הבריאות ממתינה בציפייה לשובם של החטופים, ובתי החולים ערוכים ומוכנים לקלוט את כולם. אנו שמים דגש מיוחד על נושא השמירה על הפרטיות, לאור מקרים בעבר שבהם נחשפה פרטיותם של השבים באופן לא ראוי".
לדברי ד"ר מזרחי, מערכת הבריאות מתייחסת לאירוע הזה כאל אתגר מורכב במיוחד. השבים יקבלו טיפול מקיף הכולל מענה רפואי, נפשי ותזונתי ברמה גבוהה. "אנו מדגישים את האחריות של בתי החולים גם לאחר שחרורם של החטופים, כדי לוודא שהם מקבלים את המענה הנדרש במסגרת של מרפאות שבים או טיפול בקהילה", היא אמרה. "אנו צופים שהמורכבות הרפואית תהיה קשה יותר מבעבר, במיוחד בהיבט של תזונה והזנה מחדש, לצד המעטפת הנפשית שנדרשת".
ד"ר מזרחי התייחסה למצבם הצפוי של החטופים וציינה כי האירוע הנוכחי מורכב יותר מבעבר. "תמיד טובתו של השב או השבה תעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו", הדגישה. "המערכת נערכה לאפשרות שיהיה צורך גם באשפוזים פסיכיאטריים, תוך העדפה למתן הטיפול במסגרת מתחם השבים, אך קיימת גם אפשרות בהתאם למצב הרפואי ובקשה השב לאשפוז במסגרות חיצוניות בבית החולים, מחוץ למתחם המבודד.
"הפקנו לקחים מאירועים קודמים, והמטרה היא להעניק לשבים תחושת ביטחון והגנה במסגרת סגורה ומוגנת", אמרה ד"ר מזרחי. היא ציינה כי בית החולים מספק פרטיות וגישה מוגבלת לאנשים מבחוץ, וכי ההמלצה היא על ארבעה ימי אשפוז ראשוניים, עם אפשרות להארכה לפי הצורך. בנוגע לפגיעות מיניות בשבים והשבות, ד"ר מזרחי הדגישה כי גם הפעם נערכו באופן רחב, תוך מעורבות של גורמי מקצוע מנוסים כפי שהיה בעבר.
ד"ר מזרחי סיימה את דבריה בקריאה לציבור ולתקשורת לכבד את פרטיותם של השבים: "האירוע הזה מרגש את כולנו, ומערכת הבריאות עושה כל שביכולתה להבטיח לשבים קליטה רכה ומכילה. יחד עם הרצון הלאומי לקבל מידע, יש לזכור את החשיבות של שמירה על פרטיותם".