כתב אישום הוגש היום (רביעי) בבית משפט השלום בחיפה כנגד עודד לבב, תושב העיר בן 32, בעקבות האירוע בשבוע שעבר בו ביים פיגוע טרור במהלכו דקר אישה שערכה קניות כמה מאות מטרים מביתו, בסופרמרקט "נתיב החסד" בנווה שאנן באמצעות סכין ותוך שהוא צועק "אללה אכבר". מכתב האישום עוד עולה כי אחרי שלבב דקר את האישה, הוא ניסה לדקור גם שתי עובדות נוספות של הסופרמרקט. הן ניצלו כשנמלטו מהמקום, והוא הסתלק.
כלל האירוע בוצע כניסיון אובדנות באמצעות כוחות הביטחון. האישה שנדקרה, ד"ר א"מ (שמה לא הותר בפרסום) בת ה-56, רופאה מוכרת בעיר, נפצעה במהלך האירוע. שוטרים רבים הוזעקו, נגרמה בהלה רבה בבית העסק, בשכונה וברשתות החברתיות, אזרחים רבים דיווחו למוקד 100 של המשטרה אודות אירוע טרור ושעות ארוכות המשטרה אכן התקשתה לקבוע חד משמעית כי אין מדובר בפיגוע.
תחנת חיפה של המשטרה חקרה את האירוע החריג וגיבשה במהירות שיא את כתב האישום - שנכתב בחופזה ואף דרש הגהה נוספת - אותו הגיש פקד דניאל בן חמו בשם שלוחת התביעות של משטרת ישראל במחוז חוף. בשורה התחתונה, מייחסת התביעה לנאשם עבירות קלות יחסית של פציעה וניסיון פציעה כשהוא חמוש.
במקביל להגשת כתב האישום מבקש התובע את הארכת מעצרו של לבב עד תום ההליכים המשפטיים: "הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו ,ללא כל מורא ופחד חרף העובדה כי המדובר בבית עסק בו היו מצויים אותה העת עוברי אורח, לקוחות ואזרחים נוספים אשר רדפו אחר המשיב ועצרו אותו עד הגעת השוטרים לזירה ובתקופה בה מתחוללת מלחמה". לטענת המשטרה, "אין חלופה הולמת אשר תנטרל את הסכנה הנשקפת ממנו מלחזור ולבצע את המיוחס לו בכתב האישום" וכן כי "אינטרס ההגנה על בטחונו של הציבור, גובר על האינטרס שבחירותו".
דיון בבקשת המשטרה עוד יתקיים ובינתיים, בהסכמה בין נציג המשטרה באסל עתאמנה ועורכי הדין מיכאל כרמל ודן אסלנוב ממשרדו המייצגים את עודד לבב, ותוך שהם לומדים את תיק החקירה, השופט בוריס שרמן האריך את המעצר עד החלטה אחרת.
ד"ר א"מ, הרופאה תושבת העיר שנדקרה באירוע, מקווה מאד כי לבב יישאר במעצר. היא סיפרה לוואלה כי הגיעה לסופרמרקט החרדי באקראי, במהלך הפסקת הצהריים: "החנות הייתה כמעט ריקה בשעה הזו, אבל כשהגעתי לאזור של מוצרי הניקוי אני רואה גבר בעל חזות מפחידה כזו והוא אוחז סכין בידו. הוא הסתכל עלי בצורה מוזרה אבל איכשהו סברתי שאולי מדובר בפועל של החנות שפותח קרטונים של אריזות", שיחזרה "פתאום הוא אמר 'אללה אכבר' ותקע בי את הסכין. ברור שחששתי לחיי. אני לא זוכרת את כל הפרטים אבל אני זוכרת שצעקתי מכאב, אמרתי לו כואב לי. תעזוב אותי. קפאתי במקום אז הוא דקר אותי עוד פעמיים והלך. אני התחלתי להרגיש מסוחררת, אחזתי במדפים שלא ליפול, מיד הגיעו שני עובדים ואמרתי להם שאני הולכת להתעלף, והם היו מקסימים, הרגיעו אותי, ביקשו שאשאר ערה והתחילו לטפל בי, אחד מהם אפילו חסם לי את הדימום. תוך שלוש דקות היו כבר במקום אנשי איחוד הצלה ושוטרים ומד"א שלקחו אותי לרמב"ם".
"זה אחד השבועות הקשים בחיי", תיארה את הטראומה שבאה אחרי האירוע, תוך שבינתיים הקליניקה סגורה והיא בבית, מקשה לחזור לשגרה גם פיזית וגם נפשית: "בבית החולים תפרו אותי והכאב של היד איכשהו סביל וסביר. אבל הפצע בנפש מרגיש קטלני. הימים שעברו לא ריפאו אותו. מרגיש לי דווקא ההיפך. שהוא התגבר. בלילות אני קמה עם סיוטים. אני רואה אותו בדמיוני תוקף אותי. בלילה הראשון והלילה השני היה לי בכלל קשה להירדם. נותרתי מאד מפוחדת מהאירוע ומפחדת שעוד ישחררו אותו. לא יוצאת בינתיים מהבית. הוא גר 300 מטר מהמקום ובשגרה אני שם כל יום. אני חוששת שהוא כנראה עקב אחרי לחנות ואני לא רגילה להסתכל אחורה כל הזמן".