למרות התנגדות היועמ"שית ומערכת הביטחון, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את "חוק פלדשטיין 2" - הצעת חוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שנועדה להגן על עובדי מערכת הביטחון וחיילי צה"ל שמעבירים מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה, חברי הקבינט המדיני ביטחוני או יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת ולהסיר מהם אחריות פלילית או משמעתית מעבירות ביטחון מידע.
לפי ההצעה ל"חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות" תינתן הגנה מפני חקירה פלילית במידה בשל מסירת ידיעה הנחוצה לדעתם לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר. בנוסף, ההצעה נותנת לקבינט המדיני בטחוני סמכות לעצור את החקירה או לעכב את ההליכים המשפטיים במידה והוגש כתב אישום.
מערכת הביטחון מתנגדת נמרצות
מדובר בחוק השני שהוגש בחודש נובמבר בעקבות פרשת אלי פלדשטיין, בה דובר ראש הממשלה ונגד מילואים בצה"ל חשודים בהעברת והדלפת מידע סודי ומסמכים מסווגים. החוקים זוכים לכינוי חוק פלדשטיין אך בפועל הם נועדו להגן על מקרים כמו של הנאשם השני בפרשה, נגד המילואים ארי רוזנפלד, שהדליף את המידע החסוי מתוך אמ"ן. בחודש שעבר בכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק נוספת בנושא, של ח"כ חנוך מיליבצקי (ליכוד) לפיה חוקי השיפוט הצבאי על מסירת מידע לא יחולו על מי שמוסר בחוסר רשות לרה"מ ולשר הביטחון. זאת, על אף התנגדות נחרצת של מערכת הביטחון לחוק ואזהרות כי הוא יסכן חיילים ואת ביטחון המדינה משום שייצור מצב שבו כל גורם זוטר יוכל על דעתו לגנוב ולהוציא מסמכים מצה"ל.
"נועד להבטיח חשיפה למידע מודיעיני רלוונטי"
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במהלך מלחמת חרבות ברזל, "עלו טענות רבות על מידע שהגיע על התארגנות אויבי ישראל במטרה לפגוע במדינה, שנעצר בדרגים נמוכים או גבוהים בתוך המערכת הביטחונית ולא הובא לידיעת נבחרי הציבור" והוא מביא כדוגמא את התצפתיניות ובעלות התפקיד בחיל המודיעין שהתריעו על תוכניות חמאס "ואוימו שיפגעו בקידומן ובדרגתן אם לא יפסיקו להתריע".
בדברי ההסבר נכתב עוד כי "בנושא הביטחוני יש צורך להעניק הגנה גם למתריעים בשער הרואים סכנה ונחסמים על-ידי דרגים נמוכים עקב טעות, ערלות לב או עקב קונספציה ביטחונית שגויה". החוק, לפי דברי ההסבר, נועד "להבטיח שראש הממשלה וחברי ועדת השרים יהיו חשופים למידע מודיעיני רלוונטי בלתי ממודר כך שיוכלו לקבל תמונה מודיעינית שלמה ומדוייקת ככל האפשר".