ב-7 באוקטובר 2023 ישראל מצאה את עצמה יוצאת למלחמה שנחשבה לצודקת ביותר מאז הקמתה - מלחמת אין ברירה. החברה הישראלית התגייסה במלואה, חיילי המילואים התייצבו במספרים חסרי תקדים ויחידות צה"ל פעלו במסירות נפש. אולם, למרות ההתגייסות המרשימה, חמישה עשר חודשים לאחר תחילת המלחמה - המטרות המרכזיות שהוצבו בתחילתה לא הושגו.
חמאס ממשיך להילחם וגובה מאיתנו מחיר כבד, מחזיק עדיין ב-98 חטופים ואין אופק ברור לשלטון חלופי ברצועת עזה. אם המצב יימשך, חמאס עשוי לצאת מהמלחמה מחוזק - תרחיש שעלול להשליך בצורה חמורה גם על המצב ביהודה ושומרון.
הישגים טקטיים לצד כישלון אסטרטגי - צה"ל אמנם התאושש במהירות מהכישלון החמור ב-7 באוקטובר ופועל באופן מרשים ברמה הטקטית והאופרטיבית. אך כשמגיעים לדרגים האסטרטגיים והמדיניים, מתגלה תמונה עגומה של ניהול כושל. הממשלה נמנעת מהגדרת תכנית אסטרטגית ברורה שתתבסס על דיון מעמיק ומקיף במטרות המלחמה ודרכי השגתן. במקום זאת, נזרקות לחלל האוויר סיסמאות ריקות מתוכן על "ניצחון", אך בפועל ישראל פועלת ללא מצפן אסטרטגי.
הפער בין הממשלה לצה"ל - הממשלה הנוכחית, בראשות ראש הממשלה, פועלת מתוך אינטרסים פוליטיים צרים שמטרתם העיקרית היא שימור הקואליציה. בכירי צה"ל, מצידם, כמעט ואינם מאתגרים את הממשלה אף על פי שמדיניותה - כמו הימנעות מדיון על היום שאחרי בעזה, המשך הלחימה ללא תכלית ברורה, וקידום חוק הפוטר את החרדים משירות צבאי - פוגעת באמון הציבור וביכולת הצבא לפעול ביעילות.
המחיר הכבד של מלחמת ההתשה - ישראל נקלעה למלחמת התשה יקרה ומייסרת. עשרות חיילים נהרגים מדי חודש ובמקום להתמקד בהשגת היעדים האסטרטגיים, הפכה המלחמה לכלי פוליטי. הצעירים והצעירות שנפלו במערכה משלמים את המחיר הכבד ביותר, כשהמנהיגות הפוליטית מתמקדת בעיקר בשימור כוחה.
ממלחמת אין ברירה למלחמת ברירה - מלחמת אין הברירה שהחלה כהתגייסות לאומית מוצדקת בעקבות מתקפת טרור קשה, הפכה עם הזמן למלחמת ברירה. ישראל עברה מקיצוניות אחת - שבה נמנע ראש הממשלה מלהתמודד עם האיום הביטחוני ובחר להעביר מימון לחמאס - לקיצוניות השנייה, שבה חיילים משלמים בחייהם במלחמת התשה ללא תוחלת ברורה.
תמונת המצב העגומה אינה תוצאה של כשל צבאי בלבד אלא גם של כשל מנהיגותי. בהיעדר אסטרטגיה ברורה ושיח ענייני על היום שאחרי, ישראל נגררת למלחמה שמחיריה כבדים והתכלית שלה מטשטשת. נדרש שינוי כיוון דחוף לטובת החיילים, המשפחות ועתידה של המדינה כולה.
הכותב הוא אלוף (במיל'), לשעבר מפקד פיקוד המרכז, מזכיר צבאי לשני ראשי ממשלה, נספח צה"ל בארצות הברית. הוא חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל".