המטכ"ל ברעידת אדמה: הלוי וכ"ץ במסלול התנגשות - ורגע הפיצוץ מתקרב

שר הביטחון ישראל כ"ץ נכנס לקומה ה-14 בבניין משרד הביטחון ב-7 בנובמבר 2024. ברקע היו חששות סביב הגישה שלו כלפי צמרת צה"ל והעומד בראש הצבא ואיזו מדיניות יוביל נגד אויבי ישראל. בשלב הראשון היה ברור שהוא הגיע כדי לאתגר את המערכת הביטחונית. לא עוד "חותמת גומי". המחשבות על שר לא מקצועי חסר הבנה בצבא התחלפו באמרות כמו "שר בעל ניסיון מקבינט ביטחוני" ו-"פוליטיקאי מושחז". במיוחד כשלא דיברו כלל וכלל על סיום תפקידו של הרמטכ"ל. זה יצר אוירה נוחה. רוב היחסים בצמרת הביטחונית התנהלו על מי מנוחות.

כבר בשלבים הראשונים הוא דחף את הצבא ליותר אגרסיביות, ליותר אש, ליותר יוזמות. השמיים לא נפלו כשעבר חודש ועוד חודש וכבר הפסיקו לדבר על השר לשעבר יואב גלנט וכמה נוח הוא היה למערכת חרף החשיבה היוצרת שלו בתחום הצבאי ובלוחמה נגד הטרור כולל עמידה בלחצים. היה אלוף במטכ"ל שהחמיא לשר כ"ץ, כי "יש לו חשיבה מעניינת".

הערכה כלפיו בצמרת המטכ"ל, בעיקר בין לשכת הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ללשכת שר הביטחון, התחלפו במתיחות הולכת ומתגברת כשהוכיח כ"ץ שהוא לא חושש למתוח ביקורת על התנהלות הצבא בפומבי, לחלק הנחיות דרך התקשורת, ולקדם אג'נדה מעל הראש של הרמטכ"ל.

"הפיצוצים" ורעשי הרקע לא איחרו לבוא. הרמטכ"ל חשב שבאמצעות תגובות פומביות דרך דובר צה"ל בכלל ותא"ל דניאל הגרי בפרט, בעל פה ובכתב, הוא ישיג הרתעה נגד לשכת שר הביטחון, אך השיג בדיוק את ההיפך. הוא "שכח" שמדובר בפוליטיקאי מאוד מנוסה שהגיב מהר יותר ממה שחשב וביותר עוצמה. כנראה תפיסת עולם. חשוב להתעכב על הנקודה הזו כי המטכ"ל של רא"ל הלוי לא היה רגיל לסגנון הזה. לאורך השנים העדים שרי ביטחון ורמטכ"לים לפתור בעיות בארבע עיניים.

שר הביטחון הוציא אל הפועל מספר מהלכים שהכבידו בלשון המעטה את ידי הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. הראשון שבהם היה: לעצור את המינויים של מח"ט הצנחנים ומפקד יהל"ם הבאים בשל טענה כי היו מעורבים ב-7 באוקטובר והגדיר את מועד הגשת כלל התחקירים המטכ"ליים לסוף חודש ינואר. בצמרת צה"ל חשבו שפעולות ריכוך ביחסים ירגיעו את השר ואולי זה רק ניסיון לעשות שרירים כדי לבנות את דמותו. אך טעו בהערכות, כמו ב-7 באוקטובר.

בצה"ל שינסו מותניים, האיצו את התחקירים, והחלו להציג לו את החלקים הפחות מעניינים, מה קרה בשנים שקדמו למלחמה ולא מה קרה בין ה- 6.10.23 ל-.7.10.23 על מנת שיוכל להבין מי כשל, ומי יוצא "נקי" כדי לקבל החלטות על המינויים ואולי כדי להראות לו את הדלת החוצה.

עכשיו נדמה שנוכח ההליכה לעסקה לשחרור חטופים ומעבר להפוגה והירידה ברמת עצימות הלחימה בכלל הזירות, כפי שטען במכתבו סגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם, מערכת היחסים המתוחה בין הרמטכ"ל לשר עשויה להגיע לפיצוץ גדול יותר. כמו משבר חוקתי, כשהרמטכ"ל יודיע לשר הביטחון כי המטכ"ל לא עומד בתאריך שנקבע לסיום התחקירים או לפחות כי התחקירים לא עומדים ברמת הפירוט והאיכות שאליה קיווה שר הביטחון. בנקודה הזו יידרש שר הביטחון לקבל החלטות: האם הוא מפסיק "לשחק" וקורא לרמטכ"ל לסיים את תפקידו, מה שנמנע עד כה, או יאריך את משך הזמן לסיום התחקירים ובכך ירגיע את המערכת.

קצינים בצמרת צה"ל חושבים כי הרמטכ"ל שידוע מ"החומר שלא נשבר כל כך מהר", צריך לקבוע תאריך ברור לסיום תפקידו ולא להיות מופתע מהחלטות חד צדדיות של שר הביטחון, ולא רק כי הוא חושב על עצמו אלא על בעיקר על מוסד הרמטכ"לות וצה"ל בכלל. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי הרגע המכריע הזה לכאן או לכאן, מתקרב. ניתן להעריך כי שר הביטחון מבין היטב כי לא יוכל למנוע מינוי בכירים מצה"ל לעד