בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיים היום (חמישי) דיון בהמשך עדותה של אולה קרבצ'נקו, המוכרת כ"א"ק" מפרשת הרצח של תאיר ראדה, במסגרת תביעת דיבה שהגישה על סך 5.4 מיליון שקל נגד יוצרי סדרת הדוקו "צל של אמת", עו"ד ירום הלוי, סנגורו של רומן זדורוב, ובן זוגה לשעבר, אדיר חבני.
במהלך עדותה, העלתה עו"ד שירה בריק-חיימוביץ' שאלות בנוגע למועדי לימודיה של קרבצ'נקו במוסד החינוכי "נופי גולן", במקום בו התרחש הרצח של תאיר ראדה. בעדותה, קרבצ'נקו לא זכרה בדיוק את השנים בהן למדה במקום, "הייתי גם בפנימיה", השיבה. כשנשאלה אם למדה בכיתה י' בנופי גולן, ענתה כי היא "לא זוכרת בדיוק מתי". בנוסף, היא לא יכלה להצביע על המרחק בין ביתה לבית הספר, והשיבה כי "לפי גוגל אני לא זוכרת".
בהמשך, העלתה עו"ד בריק-חיימוביץ' את נושא יכולת התחזית של קרבצ'נקו. "את יודעת להרגיש את העתיד?" שאלה. "לפעמים כן", השיבה קרבצ'נקו. עו"ד בריק-חיימוביץ' הזכירה את המקרה בו סיפרה קרבצ'נקו לחבני, שברגעים שלפני הרצח, היא ידעה על "בלאגן גדול" שצפוי לקרות, והוסיפה כי קרבצ'נקו טענה בפניו שהיא מסוגלת "להרגיש את העתיד". קרבצ'נקו ציינה כי היא ידעה על "המלחמה ב-7 באוקטובר", וציפתה שהיא תהיה "טרגדיה".
במהלך החקירה הנגדית של קרבצ'נקו, עו"ד שירה בריק-חיימוביץ', המייצגת את יוצרי סדרת הדוקו "צל של אמת", לא פספסה את ההזדמנות לשאול שאלות קשות וממוקדות. היא העלתה את הנושא של מה שקרבצ'נקו טענה כי אמרה לחבני, בן זוגה לשעבר, בשיחותיהם. "שמענו שהיום אפילו בבוקר ובדיונים הקודמים את אמרת לו שאת יוצאת לרצוח", אמרה. קרבצ'נקו לא הכחישה את הדברים, אך ניסתה להמעיט במשמעותם: "זה היה רק פעמיים-שלוש", אמרה. כשעו"ד בריק-חיימוביץ' הגיבה ואמרה ש"שתיים שלוש מקרי רצח זה לא הרבה?", השיבה קרבצ'נקו כי מדובר בזמנים קשים שעברו עליה בסוף 2010, וכי כל השאר שציין חבני הוא "בולשיט". לדבריה, "הוא האמין בזה, גרמתי לזה להישמע אמין".
בהמשך, בריק-חיימוביץ' התעקשה לשמוע את גרסתה של קרבצ'נקו: "אז זה לא סיפורים של חבני, זה סיפורים שלך?" שאלה, וקרבצ'נקו השיבה חד משמעית: "זה בולשיט". היא הוסיפה כי במהלך מערכת היחסים שלה עם חבני היא הייתה נתונה להתעללות פיזית.
בריק-חיימוביץ' העלתה את השאלה האם ההכאות היו הדדיות, וקרבצ'נקו פרצה בצחוק ואמרה: "לא לא אל תגידי שזה היה הדדי". היא טענה כי חבני היה זה שגרם לה להרגיש כל כך עלובה עד שהיא נאלצה להשתמש ב"טריקים המביכים האלה". השופטת לימור ביבי, שניהלה את הדיון, שאלה את קרבצ'נקו: "אז מה כן נכון?" וקרבצ'נקו ענתה כי אם חבני היה עוצר אותה "לצאת לרצוח", היא הייתה מקבלת את זה.
בהמשך, עו"ד בריק-חיימוביץ' הפנתה את תשומת הלב לסוגיה נוספת, כשציינה שקרבצ'נקו אכן דיברה על רצח תאיר ראדה בשיחותיה עם אחרים. "הילדה תאיר נרצחה בשישי לדצמבר 2006, ואת אישרת בעדויות שלך ודיברתם על זה שילדה מתה", אמרה. קרבצ'נקו לא זכרה את הפרטים הללו, והסבירה: "אני לא זוכרת, זה היה לפני המון זמן, עשרים שנה".
בהמשך, בריק-חיימוביץ' הציגה לה טוקבק מתוך כתבה שעלתה על רצח תאיר ראדה, יום אחרי הרצח, באחת התגובות נכתב: "במקרה ויקרה לי משהו, הציורים שלי מדהימים". קרבצ'נקו אמרה בתגובה: "אני לא יכולה לאשר לך שזה תגובה שלי, לא זוכרת שהגבתי, זה בטוח לא שלי". עו"ד בריק-חיימוביץ' שאלה אותה מדוע היא כל כך בטוחה שזה לא שלה, קרבצ'נקו לא השיבה ישירות, אך חזרה על ההכחשה.
בהמשך חקירתה של קרבצ'נקו, הציגה עו"ד שירה בריק-חיימוביץ' לאולה את אחת משתי החולצות של תאיר ראדה, כפי שנמצאה עם סמל בית הספר "נופי גולן", כשהיא מכילה חתך אורכי מהצווארון ועד כמעט לאזור הטבור. החולצה הוצגה על מנת להשוות בין הפרטים השונים המובילים את החקירה. עו"ד בריק-חיימוביץ' הסבירה כי ישנם שני סוגים של חולצות - אחת עם סמל בית הספר, ואחת ללא הסמל.
קרבצ'נקו ענתה כי החולצה אכן מכילה את הסמל, אך הוסיפה: "נכון, הסמל נמצא במקום אחר". בהמשך, עו"ד בריק-חיימוביץ' הציגה את החתך האורכי על גבי החולצה, וציינה כי מדובר בחתך באורך של כ-30 ס"מ. "למה הבאת את זה?", שאלה קרבצ'נקו בתגובה.
בהמשך עדותה, עו"ד בריק-חיימוביץ' הצביעה על ציוריה של אולה, בהם נראים חתכים בבטן של הדמויות שהיא ציירה. "בכל הציורים שלך, החתך בבטן חתוך ורטיקלי", אמרה בריק-חיימוביץ', אך קרבצ'נקו לא הסכימה עם הטענה. "לזה אני לא מסכימה", השיבה, והדגימה כיצד החתכים בציורים שלה אינם תואמים את החתכים שנמצאו על החולצה.
כשעו"ד בריק-חיימוביץ' ציינה את הקשר בין הציורים לבין עדותה של קרבצ'נקו, היא הסבירה כי החתכים בציורים נראים כחתכים אורכיים, שמצביעים על תיאורים רלוונטיים לעדותה. "אפשר לחקור את מי שצריך", אמרה. עו"ד אמיר טיטונוביץ', המייצג את קרבצ'נקו, התנגד להכניס את המוצגים לתיק החקירה, והשופטת לימור ביבי ביקשה כי המוצגים יוצגו בצורה מסודרת ובנסיבות ברורות.
החקירה לא פסחה גם על תיאורים נוספים שמסרה קרבצ'נקו, שציירה גם מעיים כחלק מהציורים שלה. "המעיים, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל הם נראים כמו פרחים", אמרה עו"ד בריק-חיימוביץ', והציגה לאולה ציור נוסף, בו נראית דמות של חבני אוחז ברגלה של אולה, כשהיא מציינת: "אני מציירת איך שאני יודעת שמעיים נראים".
בהמשך, עו"ד בריק-חיימוביץ' הצביעה על דימויים נוספים מציוריה של קרבצ'נקו, והסבירה כי אותם ציורים עשויים לשדר דחף להוציא איברים מתוך הגוף בשלמותם, כפי שנראה בציורים שבהם קרבצ'נקו תיארה חתכים עדינים יחסית, שנעשו על מנת לא לפגוע במעיים. "הדחף הוא להוציא את האיברים בשלמותם", אמרה.
כשנשאלה אולה על פרטי המקרה, היא ענתה בצורה מעורפלת: "אני לא מנתחת, את מבקשת ממני לאשר לך דברים של מכון פתולוגי". בסיום, עו"ד בריק-חיימוביץ' ציינה את אחד הסיפורים של חבני באחת החקירות, בו היא סיפרה על ניסיון לחתוך איברים מתוך גופה, אך נקטעה על ידי אנשים שהפריעו לה במהלך החיתוך. "היא ענתה לאנשים שהשירותים תפוסים וחיכתה שהם יצאו משם", אמרה בריק-חיימוביץ', תוך שהיא מתארת את תחושותיה בנוגע לפנטזיות שהיו בקרבצ'נקו.
במהלך עדותה של קרבצ'נקו, עו"ד בריק-חיימוביץ' הציגה חוות דעת פסיכיאטרית של אולה ובו נכתב: "אולה שוללת בתוקף שהתכוונה לרצוח שכן, אך אינה מכחישה שהכינה אמצעים, כולל סכין וכפפות, ולא מסוגלת להסביר מדוע הכינה אותם", כך נכתב בחוות דעת לדברי עו"ד חיימוביץ במהלך הדיון.
עו"ד חיימוביץ' המשיכה והצביעה על מניפולציה לכאורה מצד אולה, בכך שלדבריה אמרה קרבצ'נקו לאדיר, "תאשפזו אותי, אני רוצה לרצוח שכן", אך בניגוד לכך נרשם במסמך הפסיכיאטרי משהו שונה, לטענתה. קרבצ'נקו השיבה בעדותה בתגובה לכך: "פשוט אמרתי את זה, לא היה לי באמת סכין ולא כפפות. הייתי בבית עם אמא שלי עם כוס תה וחיכיתי לאמבולנס".
הדיון המשיך ועו"ד בריק-חיימוביץ' הציגה את עדותה של קרבצ'נקו שנגבתה בשנת 2017, בה היא ציינה כי יש בידה דחף לרצוח עוד אדם, וכי התכוונה לרצוח את שכן, קרבצ'נקו, שנשאלה על כך, השיבה: "אני לא יודעת". בהמשך, עו"ד בריק-חיימוביץ' הציגה את דבריה במשטרה, בהם אולה סיפרה כי קנתה סכין וחבל, והוסיפה כי בביתם היו סכינים כי "אנחנו בית של אומנים". "מה גרם לך לרצות לעשות את זה?", שאלה עו"ד בריק-חיימוביץ', וקרבצ'נקו ענתה: "אלימות, מחשבות אלימות".
השופטת לימור ביבי ביקשה להבין אם מדובר במחשבות אמיתיות או במניפולציה, ושאלה את קרבצ'נקו האם המחשבות שהיא מתארת הן מחשבות אמיתיות. קרבצ'נקו השיבה כי מדובר במחשבות בלבד ולא במעשים אמיתיים. "אלה היו רק מחשבות, לא היו לי באמת האמצעים", אמרה. השופטת חידדה את השאלה האם מדובר בדחף אמיתי, וקרבצ'נקו אישרה כי מדובר במחשבות שצצות אצלה מדי פעם, אך לא במעשים.
בהמשך, עו"ד בריק-חיימוביץ' הציגה עוד דיאלוגים מתוך עדותה של אולה, בהם היא תיארה מחשבות אלימות כלפי "גברים גדולים" שברצונה "לפתוח" ולהיכנס לתוכם. קרבצ'נקו הסבירה: "זה מה שאמרתי לה". עו"ד בריק-חיימוביץ' ציינה כי גם את שמעון שוקרון תקפה, לכך אולה השיבה כי לא רצתה לתקוף אף אחד, לדבריה, "עלו לי מחשבות, רציתי שיאשפזו אותי". קרבצ'נצקו סיימה את עדותה בכך שהדגישה כי היא לא התכוונה לפגוע באף אחד, אלא חוותה מחשבות אלימות, מתוך תחושת מצוקה, אך לא מימשה אותן.
עו"ד אמיר טיטונוביץ, המייצג את אולה קרבצ'נקו מסר: "עוד יום של חקירה נגדית מתישה, ללא הפתעות. חקירתה של אולה ארוכה מאוד. נמשיך בישיבה הבאה.יש לקוות שבהמשך הדרך, לא ינקוט נתבע כלשהו "סחבת חקירתית", ושהמשפט יסתיים בתוך זמן סביר".