לאחר הצהרתם של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער היום (חמישי) בה מסרו הצעת חוק לקביעת הוועדה לבחירת שופטים, גורמים רבים במערכת הפוליטית ומעורבים מגיבים.
הרשות השופטת מסרה כי היא שמעה לראשונה על הצעת הפשרה מהתקשורת. "בהמשך לפניות כתבים, יובהר כי הרשות השופטת שמעה על ההצעה של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו"ר הימין הממלכתי שר החוץ גדעון סער לראשונה מן התקשורת, במקביל לדיון המתקיים בשעה זו בוועדה לבחירת שופטים", מסרו. "מטעמים מובנים אין באפשרות הרשות השופטת למסור התייחסות בנושא".
המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי שהיה שותף לצוות המו"מ בבית הנשיא אמר לוואלה כי חרף ההערות שיש לו במתווה, מדובר ב"בסיס חשוב להמשך". בתוך כך, הדגיש כי "עקרונות המתווה דומים להצעות שהעלנו בעבר, גם במהלך הניסיונות להסכמה בבית הנשיא בימי הרפורמה". לדבריו, "חבל שהיה צריך לעבור את השסע הנורא ואת מה שעברנו, אבל עדיין מוטב מאוחר מלעולם לא".
ההערות של נזרי היו נגד ההורדה של בחירת שופטים לעליון ברוב של 5 חברים במקום 7 היום, לדבריו: זה רוב רגיל שלא יביא הסכמה רחבה ועלול לגרום שכל צד יבחר את הקיצוניים שלו עליהם יסכימו כדי לרצות את "הבייס" במקום שתהיה הסכמה רחבה על מועמדים מכיוונים שונים אבל לא כאלה שבקצוות. נזרי סבור שאפשר להתפשר במקרה שלא מסכימים על מינוי לעליון ב-7 חברים על 6 העיקר שתהיה הסכמה רחבה
השר בן גביר בירך על ההצעה אך הוסיף לתקוף את היועמ"שית. "המתווה איננו מושלם, אך ניתן לחיות עימו", מסר. לדבריו, "רפורמה בהסכמה רחבה היא פשרה נכונה, גם כאשר איננה מושלמת ולכן אני תומך במתווה והשינוי מבורך. מברך את חבריי השרים יריב לוין וגדעון סער שהגיעו להסכמות. לצד זאת, חובה לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ"שית, שאופן פעילותה הלעומתי לממשלה ולשריה הינו חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל".
גם סמוטריץ' תמך במתווה, ומסר כי "גם מסע בן אלף מיילים מתחיל בצעד קטן". עוד הוסיף כי "הסכמות לאומיות רחבות חשובות לאחדות העם וחוסנו ומצדיקות פשרות. יזהר שי ודדי שמחי הפכו בשנה האחרונה למודלים להשראה לכולנו ואני מברך על שיתוף הפעולה איתם של חבריי השרים לוין וסער".
חבר הכנסת אביגדור ליברמן ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד לא התייחסו ישירות להצעה. "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד ה-16 לינואר", נמסר מלפיד. ליברמן מסר כי "הפיתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. כל השאר זה פשוט טלאי על טלאי. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
בתוך כך, חבר הכנסת יאיר גולן מסר כי "לא יהיה שום דיון או הסכמה של הדמוקרטים על שום הצעה לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית ובהן ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'".
"לממשלה שהובילה את המדינה לטבח הגדול בתולדותיה, אין מנדט להוביל שינויים במערכת המשפט ולא בשום תחום אחר", נמסר מארגון "אחים לנשק". עוד הוסיפו כי על הממשלה "להשיב את החטופים, להחזיר את המנדט לעם וללכת לבחירות. עשיתם מספיק נזק לביטחון המדינה. תם זמנכם".
"המתווה החדש שפורסם, הוא תרגיל של שר המשפטים ואינו 'פשרה' או 'פתרון למשבר', אלא הצעה מתעתעת ומסוכנת ליישום עקרונות ההפיכה המשטרית, שעיקרה היו פוליטיזציה של בחירת שופטי העליון והגברת כוחה של הממשלה על הרשות השופטת", תקף ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר.
לדבריו, "ההצעה להחליף את נציגי הלשכה בידי עורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת, מבטלת הלכה למעשה את הרוב המקצועי בוועדה לבחירת שופטים. לכל ברור, שהפוליטיקאים יבחרו עורכי דין שיהיו עושי דברם כנציגם בוועדה ובכך יהפוך הליך הבחירה לפוליטי. אינני רואה כל הבדל מהותי, אם מטעם הקואליציה מכהנים ח"כ טלי גוטליב או משפטנית 'מקצועית' עושת דברם כמו טליה איינהורן או אחרים. לזה מכוונת ההצעה וזה בדיוק מה שיקרה".
ח"כ עו"ד אפרת רייטן, לשעבר חברה בוועדה לבחירת שופטים גם תקפה את המתווה. "אחרי שנתיים בהם נקרע העם בגלל ההפיכה המשפטית הדורסנית, הוצג מתווה על ידי שני שרי קואליציה שלא גובש עם האופוזיציה, ומביא לתוך הוועדה למינוי שופטים את הקרב הפוליטי".
לדבריה, "יש עוד ללמוד לעומק את הדברים אך על פניו עולה שהמתווה מציע מינוי נציגים מובהקים פוליטיים לוועדה לבחירת שופטים במקום נציגים מקצועיים של לשכת עורכי הדין, והנציגים, שיבחרו על ידי מחנות פוליטיים יריבים, יקצינו את הקיטוב והמחנאות בבית המשפט ובחברה, ויתנו רוב אוטומטי לממשלה במינוי שופטים. רפורמה נכונה עושים בתמיכה ציבורית רחבה ומנדט ציבורי שלממשלה הזו אין".
מטה המאבק "חופשי בארצנו": "על שר המשפטים מוטלת בראש ובראשונה החובה לכבד את שלטון החוק, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא לבית המשפט העליון. הסכמה של הקואליציה עם עצמה היא מסך עשן שמאפשר פוליטיזציה של הוועדה למינוי שופטים ללא איזונים ובלמים, מה שיפגע בסופו של דבר באזרחי מדינת ישראל".
מהמחנה הממלכתי נמסר: "אנו לומדים את פרטי המתווה המשפטי והשלכותיו, מחר תתכנס סיעת המחנה הממלכתי לדיון ראשוני בנושא לאחר התייעצות עם מומחים. ללא כל קשר, על שר המשפטים לאפשר את מינוי נשיא העליון כמתחייב לפי פסיקת בית המשפט".
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי, שהתמודדו לראשות לשכת עורכי הדין בבחירות האחרונות: "כפי שאני מתריע כבר למעלה משלוש שנים, תהליך הפוליטיזציה של לשכת עורכי הדין, מסכן את עצם קיומה ומעמדה הציבוריות הישראלית. לשכת עורכי הדין היא יציר החקיקה ובחקיקה ניתן לצמצם אותה ואף לבטל אותה.
לצערי עו"ד בכר לא הקשיב לקריאותיי לחדול מהפוליטיזציה של הלשכה, לחדול מנתיב ההתנגשות עם בית המחוקקים ואת תוצאות התנהלותו אנו רואים לנגד עינינו. אני קורא לעו"ד בכר להפגין בגרות, להודות בכישלון הדרך שאותה הוביל, להודיע מיד על התפטרותו ולתת אפשרות להציל את מה שעוד ניתן לאנשים אחרים שסבורים שלשכת עורכי הדין צריכה להיות גוף מקצועי, מאזן בין הרשויות, שדואג לשלטון החוק וטובת הציבור, בצורה אמיתית ולא כמפלגה עם אג'נדה פוליטית. ככל שעו"ד בכר לא ישכיל לעשות כן, אני קורא לחברי המועצה הארצית לגלות אחריות ולפעול לאלתר להדחתו של עו"ד בכר מתפקיד כראש הלשכה ולקבוע מועד חדש לבחירות למוסדות הלשכה".
שר התקשורת, שלמה קרעי: אני מאוד רוצה לתמוך במתווה ההסכמה של חברי שר המשפטים לוין.
אבל לצערי הרב מדובר במתווה בעייתי - מעט מדי ומאוחר מדי. ודאי תחולתו מהכנסת הבאה (עוד שנתיים של חוסר משילות - כאילו אין משמעות לבחירות האחרונות), ודאי החלק שקשור לביטול חוקים וחוקי יסוד (רוב רגיל לביטול חוקים ומתן סמכות שלא היתה לו מעולם לפסול חוקי יסוד), ובעיקר: אם מקבלים ברפורמה את עמית וגם מיארה - עדיף כבר לעשות ממנה טיארה.
עיקרי הצעת החוק של סער ולוין
במסגרת "מתווה הפשרה" ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ויכלול שני שרים, שני חברי כנסת, שני עורכי דין ושלושה שופטים. עורכי הדין שיכהנו בוועדה יבחרו האחד על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה, ויכהנו במקום שני עורכי דין מהלשכה, כפי שהיה נהוג עד כה.
מינויי שופטים ייעשו אך ורק בהסכמה רחבה, ויידרש רוב מבין חברי הוועדה שיכלול שופט, נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. בנוסף, על פי המתווה נציגי בית המשפט העליון לא יוכלו להטיל וטו על בחירת השופטים או על החלטות הוועדה. תיקונים אלו, על פי המתווה - ייכנסו לתוקפם במהלך הכנסת הבאה.
בנוסף, הצהירו לוין וסער על מספר עקרונות במסגרת "חוק יסוד: החקיקה", המבקש להסדיר את עקרונות חוקי היסוד. במסגרת הצהרתם, תיארו לוין וסער כי "חוק יסוד החקיקה" יסדיר שחוקי יסוד ייגעו בזהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר. בנוסף, ההסדר יקשה על ביטול חוקי יסוד.