ממשלת ארמניה אישרה היום (חמישי) הצעת חוק שתאפשר למדינה, שפעם הייתה חלק מברית המועצות, לפתוח בהליך להצטרף לאיחוד האירופי.
ארמניה העמיקה בשנים האחרונות את הקשרים עם המערב על חשבון יחסיה ההיסטוריים עם מוסקבה, אותה האשימה בכך שלא התייצבה לצידה בעימות עם אזרבייג'ן בחבל נגורנו-קרבאך.
על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, ממשלת ארמניה הגישה את החוק לפרלמנט, ובו נכתב שהצעד מייצג את "תחילת תהליך ההצטרפות של הרפובליקה של ארמניה לאיחוד האירופי". מבריסל טרם נמסרה תגובה בנושא.
שלוש חברות אחרות לשעבר בברית המועצות - אסטוניה, לטביה וליטא - כבר חברות באיחוד, לאחר שהשלימו הליך משא ומתן ארוך שנים הדורש, בין היתר, סנכרון של החקיקה המקומית עם חוקת האיחוד האירופי.
ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, הדגיש היום (חמישי) בפני חברי הממשלה כי הציבור לא צריך לצפות להצטרפות מהירה, וכי בכל מקרה המהלך ידרוש אישור סופי במשאל עם.
בשנת 2023, פשיניאן אמר לפרלמנט האירופי כי ארמניה מוכנה להתקרב ככל האפשר לאיחוד, אם כי בזמנו נמנע ראש ממשלת ארמניה מלתמוך בחברות מלאה.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר לכתבים שרוסיה תבחן את עמדתה של בריסל, ושארמניה לא תוכל להצטרף לאיחוד האירופי בעודה נשארת חברה באיחוד הכלכלי של אירו-אסיה, גוש סחר של מספר מדינות פוסט-סובייטיות.
על אף היחסים החמים של ארמניה עם האיחוד האירופי, ההצטרפות לאיחוד לא תהיה פשוטה. המדינה ההררית נטולת הגישה לים מונה בסך הכל כ- 2.7 מיליון תושבים. ארמניה לא חולקת גבול עם אף אחת ממדינות האיחוד האירופי והיא נמצאת בעיצומו של עימות מתמשך עם אזרבייג'ן, ספקית גז גדולה לאירופה, מאז סוף שנות ה-80.
בשנת 2023 אזרבייג'ן פתחה במתקפת בזק במטרה להשתלט מחדש על מחוז נגורנו קרבאך, חבל בדלני שנשלט במשך יותר משלושה עשורים על ידי הרוב הארמני שחי שם, בגיבוי מלא של הממשלה בירוואן.
השבוע אמר נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, כי ארמניה מציגה איום "פשיסטי" שיש להשמיד. אמירה שנתפסת בארמניה כהקדמה לסבב לחימה חדש באזור, בעתיד בקרוב.