הזדקנות האוכלוסייה בישראל היא כבר מציאות ברורה, עד שנת 2040 שני מיליון אזרחים ותיקים יחיו בישראל, לצד הברכות לאיחולים לאריכות ימים ועד 120, מגיעים אתגרים רבים במערכת הבריאות הישראלית.
ד"ר ליסה קופר, מנהלת המחלקה הגריאטרית בבית החולים בלינסון ומזכירת החברה הישראלית לכירורגיה גריאטרית, מדגישה כי ניתוחים ואונקולוגיה הופכים להיות נחלתם של מטופלים מבוגרים יותר ויותר. "אנשים מזדקנים אחרת היום, ויש צורך להיערך לכך בצורה מקצועית ומסודרת", מסבירה ד"ר קופר.
בנייר העמדה החדש שהוציאו החברה הישראלית לכירורגיה גריאטרית והגיע לידי וואלה, עליו עמלים בשלוש השנים האחרונות כדי להמליץ המלצות להערכת מצבם של מטופלים גריאטריים לפני ניתוחים. "המטרה היא להביא את המטופלים המבוגרים לניתוח במצב טוב ככל האפשר, כך שיוכלו לשוב לחייהם במהרה. עד כה לא הייתה קיימת מסגרת מסודרת לתהליך הזה, ואנו פורצי דרך בתחום", קופר אומרת בגאווה.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר המבוגרים המאושפזים בבתי החולים. "כ-60% מהמטופלים במחלקות הפנימיות הם בני 65 ומעלה, ובמחלקות הכירורגיות מדובר ב-30%-40%, תלוי בבית החולים. זו עלייה של 10% לעומת השנה שעברה", מסבירה ד"ר קופר. הגישה החדשנית שמובילה החברה מבוססת על הערכה רב-תחומית הכוללת רופאים גריאטריים, כירורגים, מרדימים, תזונאיות, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים. "אנחנו לא מסתכלים רק על הגיל הכרונולוגי, אלא על הגיל הביולוגי והיכולת הפיזית של המטופל לעמוד בניתוח. כך, גם מטופלים עם מחלות רקע עשויים להיות מועמדים טובים לניתוחים".
"המסמך החדש הוא תולדה של עבודה משותפת של כירורגים, מרדימים, גריאטרים ואורתופדים. המטרה היא לשים את המטופל במרכז ולהבין מה חשוב לו באמת - לא רק הארכת חיים, אלא איכות חיים," מדגישה ד"ר קופר. מערכת הבריאות הישראלית היא מערכת סוציאלית ויכולה להוביל שינוי מהיר ומשמעותי בתחום זה. אנחנו מחויבים להעניק לאוכלוסייה המבוגרת בישראל את הטיפול המיטבי והאנושי ביותר, כדי להבטיח להם לא רק אריכות ימים, אלא גם חיים מלאי משמעות ואיכות".
"אנחנו רוצים לשים זרקור על האנשים ולהיות שם בשבילם. האוכלוסייה המבוגרת היא אחת מהאוכלוסיות המנותחות הכי הרבה בישראל. יש כאן עניין של כבוד, אבל זה לא רק זה. אנחנו יודעים שמטופלים מבוגרים יותר מורכבים. המטרה שלנו היא להבין מה באמת חשוב לאנשים המבוגרים בישראל. ההחלטות הן לא קלות נגיד לעבור ניתוח גדול מאוד בגיל 85 למשל ובארה"ב מבינים את זה גם באירופה ובישראל כמדינה שמאוד סוציאלית במערכת הבריאות שלה יכולה בצורה מאוד מהירה וטובה לקדם זאת", סיכמה ד"ר קופר.
מדוע חשוב לבצע הערכה טרום ניתוחית?
"המטופל המבוגר מתמודד לעיתים קרובות עם מחלות רקע רבות, ירידה תפקודית ותהליכי הזדקנות אשר משפיעים על התאוששותו מהניתוח. מטרת ההערכה היא לזהות מצבים שבריריים וגורמים הניתנים לתיקון טרם הניתוח. בין תחומי ההערכה נכללים: מצב תפקודי וניידות, הערכת סיכון לדליריום, איתור חרדה ודיכאון, בדיקות תזונה, סקירת תרופות והרגלי חיים".
כיצד מתבצעת ההכנה?
"לאחר הערכת המטופל, מותאמת לו תכנית הכנה אישית הכוללת: התאמת תרופות והפחתת תרופות שמעלות סיכון לדליריום, טיפול תזונתי ושיפור מצב ההזנה, פיזיותרפיה לחיזוק השרירים ושיפור ניידות, שיחות עם המטופל ומשפחתו להכרת הצרכים והרצונות האישיים".
האם ניתן למנוע סיבוכים?
"שיחה מקדימה עם הצוות הרפואי והמשפחה על הסיכונים, ניהול תרופות קפדני והיערכות סוציאלית תומכת עשויים לצמצם סיבוכים ולהוביל להחלמה מהירה יותר. המודל המוצע בהנחיות אלו אינו רק מסמך מקצועי, אלא כלי עבודה חיוני לכל מנתח ואנשי צוות רפואי המטפלים באוכלוסייה המבוגרת. הכנה מוקדמת ושיתוף פעולה רב-תחומי הם המפתח לטיפול כירורגי בטוח ומוצלח יותר בגיל השלישי".