באחד ממטחי הרקטות ששוגרו לעבר ישובי הגליל, נפגע בית המורה וילקומיץ' שבאתר השיחזור בראש פינה. הבניין המרשים עומד על מקומו כבר 141 שנים וגם פגיעת הרקטה מלבנון לא הזיזה לו יותר מדי; כמה אבנים נפלו מהקיר החיצוני ומחכות שפועל מיומן ישיב אותן למקומן.
אלא שסכנה אחרת מרחפת בימים אלו על בית וילוקומיץ' ועל המבנים המרשימים שלצידו באתר השיחזור של ראש פינה; באתר שאוצר בתוכו את סיפורה של ראשית ההתיישבות העברית בגליל העליון אומרים כי כבר בקרוב ייאלצו לסגור את המקום בשל מצוקה כספית אליה נקלעו בעקבות המלחמה. בשנת 2024 כולה ביקרו באתר כ-350 בני אדם, נתון שמבהיר את עומק המצוקה אליה נקלע. מצב דומה חוו בשנה החולפת אתרי מורשת נוספים בצפון- כמו בצפת ובטבריה, לדוגמא. אתרים שקרובים יותר לגבול, נסגרו ועדיין לא נפתחו מחדש.
לדברי תמי שוורץ, יושבת ראש ועד עמותת אתר השיחזור בראש פינה, "ללא סיוע של המדינה, נאלץ בעוד חודש לסגור את האתר. אין לנו יכולת להמשיך ולהחזיק את המקום. אנחנו מעל שנה בלי מבקרים ונגמרה לנו יתרת הזכות שהיתה בחשבון הבנק".
היום דנה הועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה על השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף התיירות. ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח הגליל העליון הציגה בדיון נתונים שהמחישו עד כמה משמעותי הענף לגליל העליון. לדבריה "התיירות היא מנוע כלכלי לאיזור". 12,500 אלף תושבים, שהם כמעט 13 אחוזים מכלל המועסקים ברשויות הגליל המזרחי, עובדים בתיירות. מדובר בפי 2.5 משיעור המועסקים בתיירות בכלל המשק. אתרי המורשת מהווים רכיב משמעותי בענף התיירות בגליל אולם לישיבה לא הוזמנו כלל נציגים ממשרד המורשת, מהמועצה לשימור אתרי מורשת או נציגים שמנהלים אתרי מורשת בצפון.
"כבר עכשיו המטיילים הישראלים חוזרים לבקר בגליל", אמרה שוורץ. "גם אחרי שבתי המלון, הצימרים, המסעדות ובתי הקפה ישתקמו ויחזרו לעבוד, צריך שלצידם יפעלו גם אתרי המורשת. האתרים האלה הם הנשמה של הגליל, הם מוסיפים תוכן, תרבות, חיבור לעבר ולהיסטוריה. מישהו יכול לחשוב על תיירות בגליל בלי האתרים האלה?", שאלה.
המדינה, באמצעות משרד המורשת, תומכת באתרים באמצעות השקעות לפיתוח ושיווק, אבל לא מסייעת בתקציב שוטף ועל כל אתר לשאת את עצמו כלכלית. אלא שבאתר השיחזור בראש פינה מדגישים כי שבמציאות שהמלחמה כפתה עליהם, סיוע מצד המדינה כדי שיוכלו להישאר עם הראש מעל המים הוא סיוע הכרחי. גרעין המושבה שנוסדה לפני 142 שנים נשמר ושוחזר על בתיו הישנים ומרצפות האבן המקוריות. האתר נודע בשל יופיו ואופיו המיוחד ומאז שוקם לפני יותר מארבעים שנה פועל בניהולה של עמותה. "האתר הזה הוא כמו מוזיאון, הוא מספר את סיפורה של ראשית ההתיישבות בגליל. מוזיאון לא יכול להתקיים בזכות עצמו. אנחנו חייבים לקבל מנת חמצן כדי לשרוד", אמרה שוורץ.
היא וחבריה מאתרי המורשת בצפון מזכירים את מיזם "שבת ישראלית" שפעל במשך שנתיים, בשנים 2021-2023. מיזם "שבת ישראלית" איפשר למשפחות לצאת ולהכיר אתרי מורשת, מוזיאונים ועוד שלל פעילויות ללא עלות במהלך סופי השבוע.
את המיזם המדינה סיבסדה בתקציב של משרד התרבות והספורט והוא כלל אתרי ארכיאולוגיה, היסטוריה, מורשת, טבע, מדע, טכנולוגיה, אמנות, עיצוב, תיאטרון, קולנוע, מוזיקה ועוד. יש לציין כי אתרים רבים עשו התאמות שונות כדי לא לחלל שבת. אלא שלפני יותר משנה וחצי הפסיקה הממשלה את המיזם. באתרי השימור טוענים כי באמצעות חידוש "שבת ישראלית" ניתן יהיה למשוך שוב מבקרים רבים ובכך לסייע לאתרים להמשיך להתקיים.