מח"ש התירה לפרסם היום (שלישי) כי החשדות נגד נצ"מ מועלם מתמקדים בכך שבעת ששימש כממלא מקום מפקד היחידה המרכזית של מחוז ש"י, ובהמשך גם כמפקד היחידה, מנע או לא פעל למעצרם של פעילי ימין לגביהם היה חשד או אינדיקציה של שירות הביטחון הכללי כי הם מעורבים בפשיעה לאומנית.
המטרה, כך על פי החשד, על מנת שהשר שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, יאשר את מינוי הקבע למפקד היחידה המרכזית, ובהמשך, לאחר שמינויו אושר, יקדם אותו לתפקיד הבא בו חשק. מועלם כזכור נעצר ונחקר, ושוחרר בתנאים מגבילים, ובין היתר נאסר עליו לחזור לתחנת המשטרה עד לסוף החודש. התנאים המגבילים יסתיימו הלילה בחצות, כך שלכאורה, אם מחלקת משמעת של המשטרה לא תשעה אותו באופן זמני עד לקבלת החלטה בעניינו, מועלם למעשה רשאי לחזור מחר ליחידה המרכזית של מחוז ש"י.
החשדות נגד קובי יעקובי, נציב שב"ס, מתמקדים בכך שעדכן את מועלם אודות החקירה הסמויה המתנהלת נגדו במח"ש, לאחר שנחשף למידע אודותיה. מידע שלא היה אמור להיחשף אליו, שכן מספר מצומצם מאוד של אנשים במשטרה ידעו עליה. יעקובי מכחיש, באמצעות עורך דינו, אורי קורב, כי ידע אודות החקירה ואף דרש עימות עם עוזר המפכ"ל.
מאז שנכנס לתפקידו כמפקד היחידה המרכזית, העלו גורמים ביטחוניים טענות על כך כי היחידה בראשותו של מועלם נמנעת מלבצע פעולות חקירה ומעצרים כנגד פעילי ימין. במשטרה נמנעים בשנים האחרונות מלפרסם נתונים רשמיים אודות הפשיעה הלאומנית היהודית ביהודה ושומרון. כך למשל, בשנתון הסטטיסטי האחרון שהוציאה המשטרה, בשנת 2022, אין פילוח לפי פשיעה לאומנית יהודית, עבירות מהסוג הזה הוכנסו בקטגוריות של עבירות רכוש, עבירות גוף, עבירות ביטחון וכדומה.
בחודשים הראשונים של המלחמה פורסמו נתונים של המשטרה ושל הצבא אודות פשיעה לאומנית יהודית ועולה מהם פער בין הנתונים שנאספו. כך למשל בחודש מרץ 24, דיווח נצ"מ מועלם בוועדת משנה לוועדת חוץ וביטחון, כי מהשבעה לאוקטובר חלה ירידה של כ-50% בפשיעה לאומנית יהודית לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת, מסמך פנימי של הצבא, שפורסם בגלי צה"ל, חשף נתונים הפוכים ולפיו, דווקא בחודשים הראשונים של המלחמה חלה עלייה של כ-54% בפשיעה לאומנית יהודית. אז מה נכון? כאמור, במשטרה נמנעים מלפרסם את הנתונים הרשמיים.
לידי וואלה הגיעו נתונים אודות מספר התיקים שנפתחו בחשד לפשיעה לאומנית יהודית במחוז ש"י בין ה-1.1.24 ועד ה-1.12.24. הנתונים הועברו לאחר בקשת חופש מידע שהגיש אחיה לייבו. כיוון שאין נתונים על השנים הקודמות, השווינו אותם עם נתונים רשמיים שפרסם הצבא בשנת 2022 ושהתייחסו לשנים 2019-2021.
מהנתונים שנמסרו בבקשת חופש המידע, עולה כי עד תחילת דצמבר, נפתחו 501 תיקים בגין אירועי פשיעה לאומנית יהודית הכוללת בין היתר עבירות של תקיפה (61 מקרים), איומים, גרימת נזק לרכוש בזדון (94 מקרים), הצתה על רקע לאומני (44 מקרים), הצתה (23 מקרים), הסגת גבול (24 מקרים), יידוי אבנים (30 מקרים), מרד והסתה למרד (39 מקרים), עבירות נגד הסדר הציבורי (38 מקרים), תקיפה והכשלת שוטר (27 מקרים) ותקיפת עובדי ציבור בתפקיד (6 מקרים).
לעומת נתוני המשטרה, בארגוני זכויות אדם אומרים שהמספרים גבוהים יותר, אך פלסטינים רבים נמנעים מלהגיש תלונה במשטרה. מהנתונים שפרסם הצבא בשנת 2022, עולה כי בשנת 2019 התרחשו 252 אירועים של פשיעה לאומנית, בשנת 2020 התרחשו 353 ובשנת 2021 446 אירועים.
בשנת 2024 אם כך, נפתחו יותר תיקים. אך אין מידע כיצד הם הסתיימו, כמה מהם פוענחו ובכמה מהם זומנו חשודים לחקירה. חקירת מח"ש כאמור מתמקדת בכך שנצ"מ מועלם, מפקד היחידה המרכזית וקצין בכיר נוסף ביחידה, ששמו לא הותר לפרסום, נמנעו מלעשות פעולות חקירה מסוימות בעת חקירת אירועי פשיעה לאומנית יהודית וזאת בתמורה לטובת הנאה בדמות קידום ודרגה.
סנגורו של מועלם , עו"ד אפרים דמרי, מסר בתגובה להסרת הצו הבוקר: "מרשי פעל מהיום הראשון להסרת צו איסור הפרסום וטוב שביטול הצו נעשה היום. תגובת מח"ש היא ההוכחה החותכת שעסקינן בחקירה פוליטית של המחלקה היהודית בשב"כ לכופף את שיקול דעתו של מרשי המקצועי העצמאי לתכתיבי השב"כ.
אין ולא היה בבסיס החקירה כל חשד פלילי מכל סוג ומין. מרשי היה מלווה כל העת בקבלת החלטותיו עם פרקליטים מלווים מפרקליטות המדינה ומפרקליטות המחוז, בנוסף היה מלווה במשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן ופרקליט המדינה עמית איסמן גם פרשה זו תיעלם במהירה, ומרשי יחזור למלא את תפקידו".