הרקטות ששוגרו היום (שבת) אחר הצהרים לעבר ירושלים ויורטו בהצלחה בידי מערך ההגנה האווירית בצה"ל לא היו יוצאות דופן. גם אחרי שנה ורבע של מלחמת חרבות ברזל מעריכים בצה"ל כי החמאס הצליח לשמר כמות מסוימת של רקטות, ואלה ששוגרו היום נורו מבית חנון, רגע לפני שיגיעו אליהם הכוחות שנכנסו שוב לאזור.
לפני המלחמה החזיק חמאס להערכת המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS) כ-18 עד 20 אלף רקטות מסוגים שונים. לפי נתוני צה"ל תועדו מתחילת המלחמה כ-9,000 שיגורים מהרצועה לעבר ישראל, ואלפי רקטות הושמדו על הקרקע בידי חיל האוויר וצה"ל, שגם תפס והשמיד כמה מפעלים תת קרקעיים לייצור רקטות שהפעיל החמאס ביידע איראני.
רוב רקטות החמאס שהחזיק החמאס היו כאלה לטווח קצרים, של 10 עד 20 ק"מ. אבל לארגון היום גם רקטות לטווחים של 75 ו-160 ק"מ, מספיק כדי להגיע מבית חנון לירושלים (70 ק"מ) וגם עד חיפה (150 ק"מ) וצפונה. בשבוע הראשון של המלחמה שיגר חמאס גם רקטת עייאש 250 על שם הטווח שלה והיא יורטה בשמי הגליל בידי מערכת קלע דוד. חמאס ירה גם רקטות כבדות לכיוון אילת, שיורטו גם הן.
כמעט כל הרקטות ארוכות הטווח של חמאס הן פיתוחים מקומיים, הכוללים הקטנת הראש הקרבי כדי להאריך את הטווח, עד לרמה של 60-50 ק"ג. מדובר ברקטות שממדים מעניקים הגנה טובה מולן, ולא יביאו לקריסת בניין מודרני גם בפגיעה ישירה, אבל הנזק הפסיכולוגי שבשיגורן עדיין קיים, ורק היום התבטא בהכנסת עשרות אלפי ישראלים לחדרי ביטחון.
בינואר השנה עוד הפגין חמאס יכולת לשגר למרכז מטחים של 20 רקטות בבת אחת. אבל מאז הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועה נטלה ממנו את רוב היכולות שלו בתחום. אבל כעת נותרה לו רק כמות קטנה של רקטות ארוכות טווח, ייתכן שרק כמה עשרות, שנשמרות כדי להמשיך להטריד את ישראל, ומשוגרות בעיקר במקרים כמו היום, כאשר חמאס מבקש להספיק לעשות בהן שימוש בטרם יאותרו בדי צה"ל במחבואיהן. חלק מהן נשמרות באתרי שיגור תת קרקעיים ואחרות במחסנים מהן הן מוצאות משוגרות.
השיגורים המאולתרים, והחיסול השיטתי של אנשי המערך הרקטי של חמאס בידי צה"ל מביאים לכך שגם כאשר הרקטות משוגרות הירי אינו מדויק, אם כי ממשיך להוות איום על אוכלוסייה אזרחית.
סוללות כיפת ברזל וקלע דוד מסוגלות ליירט רקטות כאלה, והן יתוגברו במחצית השנייה של 2025 גם במערכת היירוט בלייזר מגן אור, מתוצרת רפאל ואלביט, שהמשגרים ומערכות האיתור ומעקב הירי המבצעיים הראשונים שלהן יימסרו לחיל האוויר בשנה הקרובה.
משרד הביטחון הוסיף לאחרונה להזמנה הראשונה בסך 400 מיליון שקל מערכות רבות נוספות, בשווי 2 מיליארד שקל, במטרה לעבות את מערך היירוט הישראלי גם נגד כטב"מים ובמטרה להוזיל דרמטית את עלויות היירוטים, מכ-100 אלף דולר למיירט של כיפת ברזל לכ-10 שקלים, עלות החשמל הדרוש לכל ירי לייזר.