אחרי חודשים של מאבק ציבורי ומשפטי, משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר קיבלו השבוע מצה"ל חלק מההקלטות הקשר של השעות האחרונות של יקירותיהן, אך במקום לקבל תשובות - ההקלטות החלקיות והמקוטעות רק עוררו מחדש את הכעס והזעם. "אלה הקלטות ריקות מתוכן. זאת זכותי לשמוע את רוני. גם אם היא רק אומרת "רות עבור", אני רוצה לשמוע אותה", אומר איל אשל, אביה של רוני ז"ל, שזועם על ההתנהלות של צמרת צה"ל ודורש תיקון ותשובה. "אני לא הבאתי את רוני לשרת שם בלי נשק - אתם האנשים שגרמתם לרוני למות! אנחנו יודעים מה הוביל לזה - זלזול והפקרה וחטא היוהרה. בסיס נחל עוז התנהל כמו קייטנה - והתצפיתניות היו כמו חיילות של אף אחד".
כבר יותר משנה וחודשיים שאשל ורעייתו שרון נמצאים במסע מטלטל בחיפוש אחר האמת, שהובילה לרציחת בתם ועוד עשרות חיילים שנטבחו במוצב נחל עוז באותו בוקר ארור של שמחת תורה. "לא מתרגלים לתואר אב שכול, אבל רוני מאוד נוכחת - וזה עוזר לי מאוד במסע", הוא אומר בריאיון לסופ"ש שלו. לדבריו, הוא זוכה לגיבוי וחיזוק מהציבור שהוא פוגש בדרך, בניגוד מוחלט לתחושה שהוא מקבל מהדרג המדיני והצבא. "אנחנו עם חפץ חיים, אבל שם למעלה, בבית העם בירושלים, הם בשיא הניתוק. יש פה דרג מדיני שכשל ופשע, והכול חלחל לדרג הצבאי שכשל ופשע: אנשים שחטא היוהרה הוא שהוביל אותם וניהל אותם - וצבא שלא היה שם באותה שבת".
לדברי אשל, אף אחד משרשרת הפיקוד שהייתה מופקדת על נחל עוז באותו בוקר - מהרמטכ"ל ומטה - לא נפגש איתו בשנה האחרונה. "יש רשימה ארוכה של קצינים שפשעו וכשלו: אף אחד לא נפגש איתי. עד הרמטכ"ל, ראש אמ"ן לשעבר אהרן חליווה והנוכחי שלומי בינדר, גם לא אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן או מפקד האוגדה. אני יודע להתמודד עם הכול, אבל שידברו, שיביעו נכונות, שיגלו אמפתיה", הוא אומר, "ועל זה אנחנו רותחים - שהקצינים האלה ממשיכים לשרת בצה"ל אבל הם לא ראויים ללבוש את המדים הללו".
בעוד הממשלה ממאנת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר, ובצה"ל מתמהמהים עם התחקירים המבצעיים, אשל ומשפחות נופלים נוספות מנחל עוז הקדישו את מיטב מרצם בחודשים האחרונים כדי לחקור וללמוד את המחדל. "נחל עוז היה בסיס מסודר, עם רס"ר, מפקדים, מטבח ונהגים והכול נוהל בצורה מדויקת - אבל כקייטנה. הוא הוגדר כ"אזור השמדה" - ולא עשו עם זה כלום שנים, גם לא עם זה שהחמ"ל קרוב לגבול והבנות בלי נשק. איך נותנים לזה לקרות. ואני, איל אשל, אבא של רוני, הסעתי אותה מדי שבועיים לאזור השמדה. שתדע כל אם שמגייסת את הבנים שלה לצבא שהיה בסיס באזור השמדה. והם ידעו הכול והכירו מבפנים".
בזמן אמת, אשל מודה, רוני לא חשפה דבר מסכנות הבסיס הקדמי. "אם הייתי יודע מה שאני יודע היום, הייתי נוסע עם האוטו, לוקח את כל הבנות ומפזר אותן לבתים ונותן לבסיס להירקב", הוא אומר, ועל כך הכעס האדיר ואובדן האמון בצמרת הצבא. "הם ידעו ושתקו, וסבב שלם של בנות נעלם מהעולם. על זה הם צריכים להישפט, ועל זה הם צריכים לענות כי זה חטא היוהרה. וכך נראים האנשים שמנהלים היום את צה"ל".
מלבד המאבק לדין וחשבון אמיתי ונוקב מצהל, אשל הוא גם ממובילי המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, על פי חוק, וממקימי מועצת אוקטובר שמאגדת מאות משפחות שכולות מה7. מבחינתו, זה יהיה הניצחון במאבק של רוני. "אנחנו נעשה הכול כדי שהיא קום תקום. זן משאלת הלב והקול של אלה שלא איתנו. ישראל צריכה להקים ועדה ממלכתית שתהיה גלויה לציבור כי זכות הציבור לדעת מה הביא מדינה שלמה לטרפת, לאסון, ולשואה בת יום. התרגלנו ב-20 השנים האחרונות שאירועים קשים נשארים בתוך צה"ל - אבל הם צריכים לתת את הדין על מה שהם עשו ואם אתם לא ראויים - קומו ולכו!"
את ניסיונות הקואליציה לצבוע ולהכתים את ועדת החקירה הממלכתית בצבע פוליטי הוא תוקף בחריפות: "לכל האומה מגיעות תשובות, וזה הכרחי במדינה שחפצת חיים. שמעתי השבוע את ניר ברקת אומר - 'אנחנו רוצים שהתוצאות יהיו נוחות'. ילדים נשרפו, ראשים נכרתו, איזה תוצאות נוחות אתה רוצה לשמוע?", הוא אומר. גם את ההתבטאות הרשעית של חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, שאמרה בשבוע שעבר במליאת הכנסת שהמשפחות השכולות 'יכולות לחלום' על ועדת חקירה ממלכתית, הוא מבטל בכעס: "זה כי היא יכולה. אין לי את הזכות כמוה לעמוד על הבמה במליאת הכנסת ולנאום אבל אעשה הכול כדי שגם זה ישונה".
תקנון הכנסת לא מאפשר לאזרחים לנאום בכנסת, אבל אם אשל יצליח לקבוע תקדים, הוא אומר שהוא "רק רוצה להסתכל להם בעיניים לכל האנשים בבית העם ולשאול אותם למה עשיתם את זה? תראו למה גרמתם! מדינה שלמה מדממת למוות אבל רועשת וגועשת במליאה כי אתם ביניכם לא מסתדרים, מתקוטטים ומנבלים את הפה? וזה מחזיר אותנו לתרבות בצה"ל, גם המליאה מנוהלת כאחרון הביזוי, לאנשים ולאומה כולה. אני מתבייש. אני אבא של רוני ואני מתבייש. היא לא ציפתה שככה היו פני הדברים". הוא מייחל לשינוי הנהגה "שתהיה קשובה לצרכי המדינה", אך משתוקק גם ליום שבו יוכל לא להתעסק גם בפוליטיקה. "אנחנו שכולים וצריכים בעל כורחנו להתעסק בזה - תרחיקו אותנו מהפוליטיקה. אנחנו לא מונעים מנקמה, רק שהאמת והצדק יצאו לאור כדי שנדע מה לתקן".