כראוי לשנה דרמטית, 2024 נפתחה עם רעידת אדמה, תרתי משמע. ב-1 בינואר רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.6 דרגות בסולם ריכטר גרמה למותם של 120 בני אדם בחופה המערבי של יפן. 12,565 רעידות אדמה (החל מ 4.0 דרגת בסולם ריכטר) תועדו ברחבי כדור הארץ כשהרעידה ביפן הייתה החזקה מכולן. ככה פותחים שנה.
2 בינואר, נשיאת אוניברסיטת הארוורד מתפטרת
ב 2 בינואר הודיעה נשיאת אוניברסיטת הארוורד קלודין גיי, הנשיאה השחורה הראשונה של אוניברסיטת העילית על התפטרותה בעקבות הביקורת הציבורית על הדרך שבה טיפלה במחאות האלימות של הארגונים הפרו פלסטינים. גיי ונשיאות של אוניברסיטאות עילית אחרות לא הצליחו לגנות את אלימות המפגינים והגמגום של הנשיאה גיי במהלך השימוע בקונגרס כשנשאלה האם קיים צד אנטישמי במחאה, הובילה לבסוף להתפטרותה. בהמשך השנה האלימות בקמפוסים והעליה במספרי התקריות האנטישמיות ברחבי ארה"ב גרמו לרבים מהיהודים לזנוח את המפלגה הדמוקרטית ולעבור צד, דווקא בשנה שבה נערכו הבחירות לנשיאות.
פברואר: שנתיים למלחמה בין רוסיה לאוקראינה
העולם ציין בעצב שנתיים של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. גם השנה, שתי המדינות רשמו אבדות רבות בשדה הקרב עם כיבושים והפסדי שטחים הדדיים. נקודת המפנה במלחמה הזאת הגיעה דווקא לקראת סוף השנה עם האישור שניתן לאוקראינה על ידי ארצות הברית ובריטניה להשתמש בטילים ארוכי טווח לתקוף בעומק רוסיה. פוטין הגיב בכך שזרק למערכה את הנשק הכבד שלו טילי האורשניק ההיפרסוניים והעוצמתיים, והעלה מחדש את האפשרות לעימות גרעיני אם ימצא עצמו עם הגב לקיר.
מרץ: הקדנציה החמישית של פוטין
תיראו מופתעים אבל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוכרז כמנצח הגדול בבחירות לנשיאות שנערכו ברוסיה ב 17 במרץ. פוטין, שעבורו זאת קדנציה חמישית בקרמלין ניצח בפער הגדול ביותר שנרשם בבחירות ברוסיה מאז ימי ברית המועצות, כשהוא זוכה ל יותר מ 87% מהקולות. שש השנים בהן יכהן כנשיא הפדרציה הרוסית, יהפכו אותו למנהיג שמכהן במשך הזמן הרב ביותר ברוסיה ב 200 השנים האחרונות.
פוטין שעלה לשלטון לראשונה בשנת-1999, הבהיר שהתוצאות הבחירות צריכות להיות מסר ברור עבור המערב שמנהיגיו יצטרכו להתחשב ברוסיה מחוזקת, בין אם במלחמה ובין אם בשלום.
אפריל: המלחמה בין איראן ישראל יוצאת מהצללים
העימות בין ישראל לאיראן עמד במרכז האירועים של חודש אפריל. ב-1 באפריל, סמוך לשעה 17:00, תקפו מטוסי קרב את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, הסמוך לשגרירות האיראנית בבירת סוריה. 16 משתתפים בפגישה סודית של משמרות המהפכה והג'יהאד האסלאמי נהרגו בתקיפה בהם גם מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון מוחמד רזא זהאד. מדובר בדמות האיראנית הבכירה ביותר שחוסלה מאז ההתנקשות בחייו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ע"י ארה"ב בשנת 2020.
התגובה האיראנית לחיסול הזה הגיעה בלילה שבין 13-14 באפריל כשמאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים תוקפים שוגרו מאיראן לעבר ישראל במה שזכה בישראל לכינוי "ליל הכטב"מים". זאת הייתה הפעם הראשונה שבה איראן תקפה את ישראל באופן ישיר במהלך שסימן את שינוי הכיוון בדינמיקה האזורית והוציא מתוך הצללים את המלחמה האזורית בין איראן לישראל.
מבצע ההגנה מפני המתקפה זכה לשם "מגן ברזל", ובמהלכו יירטו מערך ההגנה האווירית של צה"ל, וקואליציה אזורית בהובלת ארצות הברית, 99% מהאיומים.
מאי: איראן נפרדת מהנשיא ראיסי
בשעות אחה"צ של יום ראשון, 19 במאי, החלו כלי תקשורת באיראן לדווח כי מסוק בפמלייתו של הנשיא איברהים ראיסי נאלץ לבצע "נחיתה קשה" ביער שעה שהיה בדרכו באזרבייג'ן חזרה לאיראן. עימו במסוק היה גם שר החוץ חוסיין אמיר עבדוללהיאן. מקום ההתרסקות היה בלב יער ששכן באזור הרהרי ובלתי נגיש. לאחר שעות ארוכות צוותי החילוץ הגיעו לזירה וחילצו ממנה את גופותיהם של ההרוגים בהם גם הנשיא ראיסי שזוהה באמצעו הטבעת שענד. לאחר השלמת החקירה פורסם באיראן שהסיבה להתרסקות הייתה משקל יתר, וכי המסוק נשא שני אנשים מעבר ליכולתו.
מאי: תחילת הסוף של ג'ו ביידן
אחרי שהביס בזה אחר זה את כל יריביו בפריימריז הרפובליקנים דונלד טראמפ התייצב לעימות הטלוויזיוני הראשון (שהיה גם היחיד) מול הנשיא המכהן ג'ו ביידן. הציפייה לעימות הייתה גדולה שכן מצב בריאותו וכשירותו של ביידן עמדו בסימן שאלה גדול, סימן שאלה שהתברר כסימן קריאה בליל העימות ששודר בשידור חי ברשת CNN. ביידן היה מבולבל, לא חד ובעיקר עייף במהלך כל שלבי העימות בעוד שטראמפ צפה בהנאה ביריבו המר, לו הפסיד בבחירות 2020, מנסה להילחם על חייו ללא הצלחה יתרה. מייד עם סיום מופע האימים של ביידן, הדמוקרטים פתחו במסע לשכנע את הנשיא הקשיש שלהם לפנות את הבמה לטובת המפלגה הדמוקרטית. בעקבות הופעתו בעימות, ביידן הודיע לבסוף על פרישתו מהמרוץ לנשיאות כחודש אחרי, והעביר את השרביט לסגניתו קמלה האריס.
יולי: אולימפיאדה, חיסול בכירים ותמונת הניצחון של טראמפ
הרבה קרה בחודש יולי השנה: אולימפיאדת פריז יצאה לדרך עם הרבה הבטחות וטקס פתיחה לפנתיאון, כאן בישראל ציינו 300 ימים למלחמה בעזה. מוחמד דף, איסמעיל הנייה ופואד שוכר חוסלו ברצף מרשים וברחבי העולם צפו בהשתאות בתמונות של דונלד טראמפ המדמם מניף אגרוף באוויר כשברקע מתנופף לו דגל ארצות הברית.
טראמפ שרד באורח נס את ניסיון ההתנקשות בחייו כשתומאס מת'יו קרוקס, בן 20 מפנסילבניה, שהיה על גג מבנה סמוך ירה לעברו בזמן שנאם בעצרת בחירות. היורה הצליח לפגוע רק באוזנו הימנית של טראמפ לפני שנורה ונהרג על ידי אנשי השירות החשאי. טראמפ הפצוע ירד מהבמה תוך שהוא מדמם ומנופף לקהל ועל אף האירוע המטלטל השיג את תמונת הניצחון שלו, באירוע שהפך לאחת מנקודות המפנה במרוץ לנשיאות
אוגוסט: הקאמבק של השנה
אחרי 16 שנים של נתק, אלכוהול ובעיקר הרבה איבה, האחים לבית גאלגר שבמנצ'סטר הודיעורשמית : להקת אואזיס מתאחדת. ליאם ונואל שימחו את מיליוני המעריצים שלהם ברחבי העולם והודיעו ועל חזרתם לבמה בהרכב מלא לסיבוב הופעות בקיץ 2025 יחד עם הלהקה שהעלתה אותם לגדולה אי שם באמצע שנות התשעים. ללא ספק הקאמבק של השנה.
ספטמבר: הצפצוף שהרעיד את חיזבאללה והדהים את העולם
לבנון עמדה במרכז האירועים בחודש ספטמבר. זה החל עם אלפי ביפרים ומכשירי קשר שהתפוצצו בידיים ובכיסים של אלפי מחבלי חיזבאללה במבצע מתוחכם שריתק את העולם וזרע פחד ופאניקה ברחבי לבנון למשך שבועות ארוכים. המבצע והצלחתו הראו גם לראשי חיזבאללה את עומק החדירה המודיעינית של ישראל לשורות הארגון.
החיסול של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה במתקפה העוצמתית של חיל האוויר על הבניין שבו התקיים מפגש הפסגה של ראשי חיזבאללה בביירות ב-27 בספטמבר הייתה עדות נוספת לכך והובילה בסופו של דבר את חיזבאללה להסכים להפסקת הפסקת האש כחודש לאחר מכן.
אוקרטובר: הוריקן מילטיון מכה בחוזקה בארה"ב
זו הייתה עוד שנה שבה מזג האוויר הקיצוני שיבש את החיים עבור מיליונים ברחבי העולם. בארה"ב היה זה הוריקן מילטון שהכה בחוף המערבי של פלורידה. והביא עמו סופות טורנדו קטלניות, הרס בתים וגרם לשיטפונות והפסקות חשמל ככל שהתקדם מזרחה. מרכז ההוריקנים הלאומי של ארה"ב עדכן שהסופה פגעה בשטחה היבשתי של פלורידה, בסמוך לסייסטה קי, כשהיא בעוצמה 3 מתוך 5, עם רוחות במהירות מקסימליות של 195 קמ"ש. מזג האוויר כאמור המשיך להיות קיצוני עם הטמפרטורה הממוצעת הגבוהה ביותר שנמדדה מאז החלו המדידות.
נובמבר: ושוב איתכם
בתחילת חודש נובמבר עיניי כל העולם היו נשואות לארצות הברית בציפיה לראו האם יהיה זה דונלד טראמפ שיחזור לכהונה שניה בבית הלבן אחרי קדנציה בחוץ (משהו שרק נשיא אחד לפני הצליח לעשות ) או שמא תהיה לאמריקה סוף סוף נשיאה ראשונה בדמותה של סגנית הנשיא הנוכחית קמלמה האריס. הסקרים הראו שיוויון כמעט מוחלט בין המועמדים פרט למדינות המפתח שבהן הסוקרים היו מאוד זהירים ולא התחייבו לאף אחד מן הצדדים. בליל הבחירות עצמו טראמפ סחף את כל מדינות המפתח בדרך לניצחון מרשים על האריס ולהזדמנות השניה שיקבל להפוך שוב את אמריקה לגדולה (כפי שהבטיח שוב ושוב במהלך הקמפיין).
מאז ניצחונו בבחירות טראמפ עסוק בעיקר בלשדר (גם פנימה וגם החוצה) שהקדנציה הנוכחית לא תהיה דומה לקודמת. טראמפ כבר מינה שורה של דמויות שנויות במחלוקת (בהם גם המיליארדר אילון מאסק) לתפקידים בכירים בממשל הבא, וגם החל לשדר לשותפיו ברחבי העולם שממשל של הנשיא ה 47 של אמריקה לא מתכוון לוותר בקלות על שום דבר ולאף אחד.
כשהמורדים הסורים יצאו למתקפה נגד כוחות צבא סוריה באזור העיר אידליב שבצפון מזרח סוריה הם יצאו במטרה להפסיק את התקיפות האוויריות הרבות של צבא סוריה ורוסיה בשטח שהיה כבר אז בשליטת ארגון האיית תחריר א-שאם.
מנהיג הארגון אבו מוחמד אל ג'ולאני (אחמד א-שראע) ואנשיו לא העלו בדעתם שבתוך 12 ימים בלבד יכבשו מידי המשטר את כל הערים המרכזיות ויגיעו לבירה דמשק, להפיל את המשטר ולהבריח את אסד, את הרוסים והאיראנים מהמדינה, אחרי יותר 13 שנות מלחמת אזרחים עקובה מדם. כעת בתדמית החדשה שלו כמנהיג שמתיימר להחזיר את החביתה הסורית חזרה למצב של ביצה, אחמד א-שראע מתנער מהעבר הג'יהדיסטי בשורות אל קעידה, ומנסה למצב את עצמו כמנהיג לגיטימי גם בעיניי המדינות הערביות וגם בעיניי המערב.