בבית משפט המחוזי בתל אביב התקיים היום (חמישי) דיון ההמשך של החקירה הנגדית של אולה קרבצ'נקו, המוכרת בכינוי א"ק מפרשת תאיר ראדה. קרבצ'נקו הגישה תביעת דיבה נגד עורך הדין ירום הלוי, סנגורו של רומן זדורוב, ונגד יוצרי סדרת הדוקו "צל של אמת" שמיוצגים על ידי עורך הדין שירה בריק-חיימוביץ', על פרשת רצח תאיר ראדה.
במהלך החקירה, ציינה עורכת הדין בריק-חיימוביץ', שקרבצ'נקו סיפרה בריאיון שהעניקה למאקו על אביה שנמצא תלוי ביער - כשהגוף שלו חבוי. בנוסף, ציינה כי הייתה השערה שסבה היה מעורב בגרימת מותו של אביה - בשל סכסוך ביניהם. בריק-חיימוביץ' הוסיפה כי "זמן קצר לאחר מכן, סבך נרצח גם", וסיפרה על אמה של קרבצ'נקו שהוחזקה במעצר במשך שנה וחצי בחשד למותו של אביה, אך לבסוף שוחררה. קרבצ'נקו השיבה בחיוב על הדברים.
בדיון הקודם, בריק-חיימוביץ' הפנתה שאלות לקרבצ'נקו והזהירה אותה שלא לדבר על החקירה שלה עם איש. בנוסף, עורכת הדין בריק-חיימוביץ' שאלה אותה אם דיברה עם משרד עורכי הדין המייצג אותה בנוגע לחקירה - והשיבה שלא. בהמשך, בריק-חיימוביץ' הוסיפה כי לאחר הדיון הקודם, נזכרה שיש צורך לבצע השוואות בין דיון החקירה לבין התמלול שהתקבל במשפט זדורוב. בתגובה, ציינה קרבצ'נקו כי "אני לא מצליחה לחשוב על הכול. עד שאני מעבדת את מה שנאמר כאן".
בריק-חיימוביץ' שאלה: "ולא דיברת איתו על חומרי החקירה? אסור היה לך כי בית המשפט הזהיר אותך בסוף הדיון הקודם לדבר עם עורך הדין שלך על החקירה שהייתה. ועכשיו את אומרת לנו שאת דיברת עם עורך הדין שלך בין הדיונים הקודמים לדיון הזה על נושא של תמלילים מול פרוטוקולים. אני שואלת אותך, איך עורך הדין שלך הוציא דרישה על מה שאת פותחת איתו את הדיון?"
עו"ד חיימוביץ ציינה במהלך המשפט החוזר מקרה ספציפי שבו, לטענתה, נמצא הבדל בין תמליל החקירה שלה שהוגש כמוצג לבין דבר אחר. אולה השיבה: "אני זוכרת שזה היה קשור במילה שאמרתי שלא נאמרה". במקביל, התערב עורך הדין ירום הלוי ואמר כי "הכול בלבול מוח".
בריק-חיימוביץ' המשיכה ושאלה את אולה על ההיסטוריה המשפחתית שלה: "בתמליל החקירה שלך אמרת 'מצאו אותו ביער מפוצץ מכות' ושאלו אותך אם רצחו אותו. ענית 'סביר להניח'. ועד כאן זה תואם למה שאמרת בריאיון למאקו. אבל אז, בנוגע למעצר של אמא שלך, שאלו אותך מה היה עם אמא שלך. ענית שאת לא בטוחה על מה אמא ישבה בכלא, ואמרת שאת לא בטוחה על מה, כי היו עוצרים באותה תקופה אמנים. ולא גילית למשטרה שאמא שלך הייתה חשודה ברצח על סבא שלך".
אולה ציינה כי השנה גילתה פרטים חדשים דרך סבתה, לדבריה, היא ניסתה לאמת את המידע אך המשפחה נמנעה מלחשוף פרטים נוספים. "אמא שלי לא שיתפה אותי בסיפורים על אבא", אמרה אולה, והוסיפה כי "שיתפו אותי רק בפירורים". היא גם ציינה כי יש כאן כשל גדול, כיוון שסבא שלה נפטר לפני אביה. חיימוביץ' הגיבה על דבריה של אולה, והזכירה כי בשנת 2024 היא סתרה את מה שאמרה למשטרה.
בריק-חיימוביץ' התייחסה להצהרה של קרבצ'נקו על כך שהיא ראתה את שמעון שוקרון כ-"כולל הרבה מקום" לדבריה ושהיא רצתה להיכנס לתוכו. "את אמרת שיש לו הרבה מקום, והשבת 'ברור להיכנס בתוכו, לחתוך ממנו את האיברים וככה יהיה לי שקט'. זה מה שאמרת?", שאלה עו"ד בריק-חיימוביץ, ואולה השיבה בחיוב.
לאחר מכן, בריק-חיימוביץ' הציגה מזכר נוסף מתוך חקירה קודמת של אולה, בו תיעדה החוקרת את דברי אולה לפיהם היא רואה בני אדם כ"עופות", דבר שגורם לה להיות רעבה. קרבצ'נקו טענה אז כי ההוצאה של האיברים הפנימיים גורמת לה להרגיש טוב יותר.
בשלב זה, עורך הדין אמיר טיטונוביץ, המייצג את קרבצ'נקו, התנגד להצגת החומר. השופטת לימור ביבי, בתגובה, ציינה: "אתה מתנגד כל הזמן. אני רוצה לשמוע התנגדות מסודרת על מה אתה מתנגד?". טטינוביץ השיב: "אני לא רואה בזה צורך, אבל אם את חושבת אחרת אני אקבל את זה".
במהלך החקירה הנגדית של קרבצ'נקו, בריק-חיימוביץ' פנתה אליה ושאלה: "אחרי שתיארת שראית אנשים כמו עופות, אני רוצה להתייחס לפעם בה לא רצית לדבר". אולה השיבה כי היא אינה זוכרת את המקרה.
בריק-חיימוביץ' הוסיפה ושאלה: "תתאמצי, את ישבת במשטרה ואמרת ששאלו אותך אחרי שניסית לחתוך אדם כי הוא גדול ורצית להוציא את איבריו, ואמרת שיש שם הרבה מקום. נחקרת בניסיון לרצח, ונשכת שוטר".
קרבצ'נקו השיבה כי החוקר לא ידע שהיא הייתה חשודה ברצח באותו רגע. לאחר מכן, בריק-חיימוביץ' המשיכה ושאלה: "על מה את לא רוצה לדבר כששאלו אותך מספר פעמים ולא מסרת פרטים על ניסיון לרצח? האם ניסית בעבר לשסף אדם?" אולה השיבה בתוקף: "אין מצב שאמרתי את זה", והוסיפה: "לא היה דבר כזה. הפעם היחידה שבאמת נשברתי היה בסיפור של שוקרון".
השופטת לימור ביבי, חידדה את השאלה: "האם בכל חקירותייך נשאלת על אירוע שבו ניסית לחתוך אדם?" אולה השיבה: "לא זוכרת שנשאלתי על זה". בריק-חיימוביץ' לא ויתרה והוסיפה: "לא אמרת בחקירה שאת לא יודעת, אלא אמרת שאת לא רוצה לדבר על זה".
בנוסף, בריק-חיימוביץ' הציגה את דברי החוקרת, שציינה כי אולה אמרה לה שהיא "יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל היא אוהבת את זה", לאחר ששאלו אותה על כך שהיא "משחקת" עם אנשים. קרבצ'נקו השיבה כי לא התכוונה למעשים אלא רק במחשבות.
בהמשך, בריק-חיימוביץ' הציגה את דברי אולה בחקירה, בהם טענה כי רצונה היה "לחתוך את האדם ולהיכנס לתוכו". "אמרת שיש בך רצון עז לעשות את המעשה כי כבר שנים זה רודף אותך. את חייבת לעשות את זה, את מרגישה שאת לא מספיק חזקה אבל עד שזה לא יקרה זה לא יעזוב אותך. מה זה 'כמה שנים זה רודף אותך'?" שאלה חיימוביץ. אולה השיבה כי אלו היו "מחשבות שווא" הנובעות ממצוקה נפשית. "המחשבה לא מפקיעה כרעם ביום בהיר," היא ציינה.
בריק-חיימוביץ' שאלה: "חיפשת אדם גדול כדי להוציא לו את האיברים?" אולה ענתה: "אני לא יכולה לשלוט על המחשבות האלה". בריק-חיימוביץ' לא הרפתה ושאלה: "את לא מודעת לזה שזו מחשבת שווא?" אולה השיבה כי לא הייתה מודעת לכך, והסבירה כי ברצונה היה להרגיש שהמצב יפסק. "רציתי שהוא יהרוג אותי", היא הוסיפה, בהתייחס למקרה של שוקרון.
בריק-חיימוביץ' הקריאה מתוך מכתב שכתבה אולה, בו תיארה את תחושותיה הקשות: "בזמן האחרון יש בי סופה, אני שומעת את הצרחות שלי בראש ומרגישה כאילו יש בתוכי גופה עטופה בקרום ששורטת אותי בציפורניה והטירוף שלה עיוור. כל מי שעומד כנגדי מפריע לי ומעכב אותי. וכתבת אני יודעת מה ירגיע את זה. אני שוב רואה את עצמי קורעת טלפיים ולוקחת".
בריק-חיימוביץ' המשיכה ושאלה את אולה לגבי ההתייחסות שלה ל"טלפיים", ואמרה: "אנחנו יודעים שיש לחיות טלפיים. וכתבת גם ביולי 2008, מזה שוב? מתי קודם ליולי 2008 שלחת טלפיים וקרעת ולקחת? אז את רואה את עצמך בחיתוך אנשים, מעיים, דם?" אולה השיבה בתגובה: "זה כל כך מביך".
בהמשך, בריק-חיימוביץ' הציגה את דברי אולה במכתב בו היא מתארת את הצורך להיכנס לתוך המעיים, ושאלה אותה: "המחשבות מביאות לי דבר אחד לדמיון, שזה מצייר לי להיכנס לתוך מעיים, כן? וזה מה שירגיע אותי, זה מה שאומר לי". השופטת לימור ביבי שאלה את אולה: "אז את חושבת שמה שירגיע את זה, זה להיכנס לתוך מעיים?" אולה השיבה בביטחון: "בוודאי".
בריק-חיימוביץ' הציגה לאולה את דבריה בפני החוקרת בהם ציינה כי היא מרגישה רעבה. "כתבת בשורה אחת 'אני רעבה', וזה מתחיל להציק. את זוכרת שאמרת את זה לחוקרת?" שאלה חיימוביץ. אולה השיבה: "בוודאי, אלו מחשבות שעוברות לי כל הזמן".
בריק-חיימוביץ' המשיכה ושאלה: "את רואה אנשים כמו סנדוויצ'ים?" אולה ענתה: "כמו איברים פנימיים. זה לא כמו בסרטים שעושים מזה מטעמים". חיימוביץ לא ויתרה ושאלה: "אז את רוצה בלי לעשות מזה מטעמים?" אולה השיבה: "לא יודעת, לא היו לי מחשבות מסודרות". בהמשך, בריק-חיימוביץ' הדגישה את הצורך הפיזי של אולה בהוצאה של האיברים הפנימיים ושאלה אותה: "האיברים הפנימיים לא יוצאים לבד, את צריכה לחתוך בשביל זה". אולה ענתה בקצרה: "כן".
בריק-חיימוביץ' פנתה אליה ושאלה: "לא עשית דברים תחת חיתוך או המתה?" אולה השיבה, "הכלב היה המתת חסד". בריק-חיימוביץ' השיבה לה: "אני נשענת על דברייך ועל דברי הפסיכולוג שלך, כשאמרת שהמתת את הכלב, שאיבריו נשפכו מגופו אחרי שהוא נדרס, וטחב היה שם".
אולה השיבה: "כל בן אדם שהיה עובר ליד כלב כזה היה רוצה לגאול אותו מייסוריו. הכלב היה חסר תקנה. הוא כבר היה חסר תקנה. אם בעל חיים סובל כל כך, גם את היית פועלת ונותנת לו זריקת מוות". בהמשך, אולה ציינה: "הייתי צעירה, זה היה נורא בשבילי". חיימוביץ שאלה אותה מתי זה קרה, ואולה ענתה: "מזמן".
בריק-חיימוביץ' שאלה את אולה: "המעשה החומל הזה, זה מה שהסתרת במשפט רצח? מה יש להתבייש? את מתארת אותו כמעשה חומל", אולה השיבה: "נגיד שאת אוכלת עוף, תתארי לך שאת צריכה להרוג תרנגולת במו ידייך. זה דבר נורא. זה משהו שמשאיר בך חותם נוראי".
השופטת לימור ביבי הוסיפה: "סיפרת על שוקרון שניסית לרצוח אותו ולחוקרת סיפרת שאת רואה בני אדם כעופות. בראיית העולם שלך, את רואה את זה כמעשה חומל. דווקא אותו את בוחרת לא לספר במשפט רצח? זה מה שבחרת להסתיר?" אולה השיבה: "זה לא דבר נעים לומר. פחדתי. קרה גם בעדות שסיפרתי על זה וכתבו בעיתון 'רצחה כלב' ואנשים כתבו, 'אם היא רצחה כלב, היא גם רצחה ילדה'. אז זה מפחיד לספר את זה".
אולה המשיכה ואמרה, "אחרי שקראתי את הכותרות אחרי הדיון הקודם, הבנתי שאני צריכה להסביר את עצמי יותר טוב. לאדם כמוני, אין לי משפחה בארץ, אין לי נכסים ועבודה מסודרת, התנאים לקבל ויזה היו כמעט בלתי אפשריים עבורי. כשחבני אמר לי שהוא יגיש נגדי תלונה על התעללות בבעלי חיים ויגלו שאני חולת נפש, הוא צדק - זה קרה. היו מגלים שאני חולת נפש, אני לא מסוגלת לעמוד בלחצים. כל מה שהוא אמר קרה. נכנסתי לחקירה ואושפזתי לשלוש שנים אחרי זה, אני לא בן אדם חזק".
בריק-חיימוביץ': "את מאוד אינטליגנטית, וכשאת נחקרת במשפט החוזר ב-2022, דיברנו על כך שהיית בת 40 ולא ילדה. לא גילית את הסוד של הכלב בטענה שהכלב היה יכול להרוס לך את הוויזה. אז מה לדעתך מסכן יותר את הוויזה שלך, התעללות בבעלי חיים או רצח ילדה?"
אולה השיבה: "בניסיון הסחיטה, עניין הרצח עוד לא נולד. פחדתי שאני לא אצא ואשב כל החיים. בחקירות, ממש פחדתי שידעו שאני עם מחלת נפש. לא רציתי להגיד שום דבר על הכלב במעמד החקירות, כי מחלת הנפש היא מאוד בעייתית. חטפתי קללות כל יום, ופחדתי לגלות עוד יותר את הדברים האלה. גם אחרי הדיון הקודם, כתבו עליי טוקבקיסטים שאני הרוצחת של תאיר".
בריק-חיימוביץ' הציגה את דבריה של קרבצ'נקו מתוך תצהיר קודם, בו היא תיארה את עיניו ואישוניו של הקורבן. "את כתבת שאת ממש רואה את עיניו ואישוניו של הקורבן ועיניו הנדהמות", ציינה חיימוביץ. אולה השיבה: "אני זוכרת את עיניו המובהלות, אולי קצת הגזמתי".
בריק-חיימוביץ' לא הסתפקה בתשובתה ושאלה: "למה הגזמת בתצהיר עם אישוניו? אם את זוכרת עיניים נדהמות, אז את זוכרת גם את קולות החיה שעשית?" אולה השיבה: "אני זוכרת שצעקתי, אולי אנשים שמעו את זה כקולות חיה".
עו"ד חיימוביץ' המשיכה לשאול את אולה מדוע לא אמרה למשטרה אז כי חבני דיבר על התעללות בבעלי חיים, ושאלה אם לא זכרה את הסחיטה בנוגע לכלב. אולה ענתה: "לא ידעתי שזה קשור לכלב".
השופטת לימור ביבי התערבה בשלב הזה ושאלה: "האם בזמן אמת, כשקיבלת את ההודעה, חשבת שהוא יאיים עלייך באיום על הכלב?" ואולה השיבה: "זה ממש קיצוני, הוא אמר לי לכי תסגירי את עצמך".
השופטת ביבי הוסיפה: "אז אם זה היה נראה לך קיצוני שבשביל המתת כלב הוא ביקש ממך להסגיר את עצמך, למה לא עשית את זה? זה כל הסוד הגדול שהיה ביניכם? כלב?"
אדיר חבני, בן זוגה לשעבר של אולה, התייחס לחקירתה של אולה ואמר בתום הדיון לוואלה: "אני מרוצה מהדיונים. אני מוצא שהפרשה הזאת מתנהלת באופן רציני, על אף שלא מדובר בתיק פלילי, מדובר כאן בתיק אזרחי. עם זאת, הוא כן מאפשר לגעת בנושאים שאולי בהרבה מאוד נקודות לא היה אפשר לגעת בהן." חבני הוסיף: "אני סמוך ובטוח במערכת המשפט".
אולה הביטה ביוצרי צל של אמת באולם, פרצה בבכי ואמרה: "הרסתם את השם האמיתי שלי, הרסתם את החיים שלי. אף אחד לא יסתכל עליי בחיים כאמנית. אני חייבת להגיד שהרסתם אותי באופן מאוד חמור, אני לא יכולה יותר". לאחר מכן, היא התנתקה מהמיקרופון ויצאה מהאולם.
אילנה ראדה יצאה מהדיון כשהיא בוכה: "מתי ירד האסימון למדינה הזו? אין לאנשים האלה לגיטימציה לקחת חיים של בן אדם", אמרה. היא הוסיפה: "אנשים כאלה לא נורמליים, תסגרו אותם, והם לומדים לענות: 'לא יודעת, לא זוכרת'".
הדיון הבא נקבע ל-9 בינואר בבית המשפט המחוזי בתל אביב.