ההחלטה על היציאה למבצע הוכרעה בלשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשביקש לחוש בידיו בדגם של מכשיר הביפר, ולאחר ששאל את הסובבים אותו עד כמה הוא עמיד, בחן אותו שוב והשליך אותו על קיר בלשכה. כתוצאה מהפגיעה נוצר חור בלוח העץ שמצפה את הקיר, ולמכשיר לא נגרם נזק. לדברי גורמים המצויים בפרטים - עד לימים אלו הנזק הקטן לקיר בלשכת רה"מ לא תוקן.
פרטים נוספים על מבצע הביפרים ומכשירי הקשר שהתפוצצו בלבנון בין ה-17 ל-18 בספטמבר 2024, יומיים אחרי עדכון מטרות המלחמה שכללו את החזרת תושבי הצפון בביטחון לבתיהם.
בכיר במערכת הביטחון הדגיש כי ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אהרון חליווה, בשנים שבהם היה ראש אגף המבצעים במטכ"ל דחף בכל כוחו והאמין בהצלחה ובהשלכות של הפרויקט החשאי, שהוגדר כסודי ביותר בטרם הבשיל לכדי למבצע רחב - זאת, בזמן שאחרים הטילו ספק בהצלחתו.
שבועיים לפני הפעלת המכשירים קיימו צה"ל והמוסד דיונים על האופן שבו נכון להשתלב בתנאים לביצוע המשימה. המטרה: מקסימום הרג, פציעה ותודעה בתוך ארגון חיזבאללה. לאחר הפעלת הביפרים ומכשירי הקשר נהרגו 46 פעילי חיזבאללה ונפצעו עוד מאות באורח קל עד קשה. יחידות באמ"ן ואגף המבצעים במטכ"ל לקחו חלק לפני ותוך כדי המבצע בהובלת המוסד.
בישראל מעריכים כי לא נכון לאמוד את ההשפעה של פיצוץ מכשירי הביפרים ומכשירי הקשר במספר הרוגים ופצועים. הדרך הנכונה היא בהשפעה המוראלית על ארגון חיזבאללה, הרתיעה שנוצרה בארגון מלהשתמש במכשירים דומים. יחד עם זה, גם שיבוש של יכולות הפיקוד והשליטה, תחושת החדירות הגדולה וההשפלה של המפקדים והפעילים נוכח הפצועים הרבים שהתעוורו או איבדו איברים. בתוך כך, חשוב לא פחות היה הבלבול שנוצר בארגון בתקופה הראשונה.
גורמים במערכת הביטחון אמרו ביממה האחרונה כי מבצע הביפרים החזיר לישראל את ההרתעה במזרח התיכון. המבצע גרם לארגוני ביטחון זרים לפרגן לגורמים במערכת הביטחון ולהציע שיתופי פעולה מודיעינים ומבצעיים. יש ארגונים שביקשו ללמוד על התהליך ולקחת חלק בעתיד במבצעים דומים כנגד חברות ציר הרשע, ויש גם גורמי ביטחון זרים שהביעו חשש מהצעדים שישראל נוקטת נגד החברות בצירי ונגד איראן עצמה, מדאגה שאלה יביאו לחוסר יציבות במזרח התיכון.