האזעקות הליליות במרכז הארץ נמשכות, ובפעם השלישית בשבוע האחרון נשמעה אזעקה נוספת בגוש דן, בשפלה ובערד. טיל בליסטי ששוגר מתימן יורט, אך הפעם גם הייתה נפגעת - אישה בת 60 נפצעה קשה בתל אביב לאחר שנפלה בדרכה למרחב המוגן. בעוד שצה"ל מדווח על יירוט הטיל מחוץ לשטח ישראל, האזעקות שוב עוררו תחושות מעורבות בקרב התושבים.
אבי ממן, תושב צפון תל אביב, תיאר את הלילות חסרי השינה שבהם נאלץ לקום בהיסטריה ולרוץ למקלט העירוני: "הילדים שלי בהיסטריה מהאזעקות, אנחנו נכנסים לממד, מחכים לדיווח ומתברר פעם אחר פעם שהיירוט היה מחוץ לישראל. אז למה לשגע אותנו באמצע הלילה?" הוא תיאר. "זה קורה כל הזמן - אזעקה באמצע הלילה, אנחנו קופצים מהמיטה ורצים לתפוס מכסה, ואז מתברר שאין כלום. למה לא לתת לנו שקט בלילה?".
לין אלפסי, תושבת בת ים, שיתפה את תחושותיה בנוגע לאזעקות הליליות: "זה פשוט שיגעון. אני לא מבינה למה כל פעם נשמעת אזעקה אם הצליחו ליירט את הטיל מחוץ לשטח המדינה? כל פעם אנחנו ממתינים ומגלים שאין שום דבר - לא בצפון ולא בדרום. למה לטרטר אותנו ככה אם אין איום? כל פעם מתברר שזו אזעקה שווא, ואני כבר לא יודעת אם להאמין להם או לא."
אבי גולדמן, תושב ראשון לציון, טוען כי אין לו שום בעיה להיכנס למקלט כמה פעמים שצריך, כל עוד מדובר בבטיחות: "אני לא מבין איך אנחנו יכולים להמשיך לחיות ככה. כל פעם יש אזעקה, אנחנו רצים למקלטים, והסיפור חוזר על עצמו. אני מעדיף להיכנס למקלט כמה פעמים שצריך באמצע הלילה ולא לקחת סיכון שיקרה משהו. אם יש אפילו את הסיכוי הקטן ביותר לאיום, אז אין ברירה, צריך להיכנס. לא סתם מפעילים אזעקות לחצי מדינה, זה מציל חיים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות פזיזים ולהתעלם מהאיום. צה"ל יודע מה הוא עושה, אם יש אזעקה - זה לא סתם."
מירה כהן, תושבת גדרה, מצטרפת לדעה כי יש להפעיל אזעקות רק כאשר יש איום מובהק. "אני לא מבינה איך אנחנו צריכים להיכנס למקלטים כל הזמן. כל אזעקה מביאה איתה פחד ותחושת חוסר שקט. אם אין איום מיידי, למה לא להפסיק עם זה? כל הזמן שומעים על יירוטים מחוץ לשטח לישראל אז למה צריך להפעיל אזעקה ולשתק חצי מדינה? אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות ככה, זה הרי לא נגמר ב-10 דקות במקלט את יושבת דרוכה עד הבוקר מפחד ששוב תהיה אזעקה ואז מתברר שאין כלום ולא היה כלום."
אורה אזולאי, תושבת רמלה, משתפת את תחושותיה: "הלילה כל המשפחה שלי שגרה בדרום נשארה ערה כל הלילה, בעוד אני הייתי עד הבוקר במקלט ברמלה. עברנו לילה לא קל, אין לך חשק לקום לעבודה אחרי לילה כזה. והחלק הקשה הוא שהאיום החותי הפך לשגרה. אם ישראל מצליחה להתמודד עם האיום ומיירטת מחוץ למדינה, אני לא מבינה למה להפעיל אזעקות ולייצר בהלה בציבור. פעם היה נוהל שלא מפעילים אזעקה אם בוצע יירוט בתוך שטח המדינה, אז איך היום מכניסים אותנו למקלטים בגלל יירוט מחוץ למדינה? או שצה"ל התעייף, או שמנסים להעצים את האיום החותי. להכניס אותנו למקלט סתם זה הזוי. אולי יש להם אסטרטגיה ומשתמשים בנו האזרחים כדי לייצר פאניקה".
חיים בכר, תושב רחובות, אמר לוואלה: "אני לא מבין את כל הביקורת הזאת. אם יש אזעקה, אז כנראה יש סיבה לכך. אנחנו לא יודעים כל פרט, וגם לא צריכים לדעת. צה"ל עושה את העבודה שלו, הם בסך הכל שומרים עלינו. מי אנחנו שנעביר ביקורת על פעולותיהם? אני לא לוקח סיכון, אם יש אזעקה - אני נכנס למקלט, גם אם זה קורה באמצע הלילה. עדיף להיכנס למקלט מאשר לקחת סיכון. אם יש אפילו סיכון קטן, חייבים להיות מוכנים."
התחושות בקרב אזרחי ישראל מגוונות ומעורבות. יש מי שמרגיש כי יש להיכנס למקלט בכל פעם שיש את הסיכון הקטן ביותר, ויש מי שמרגיש כי לא צריך להטריד את הציבור בצורה כזו אם אין איום מיידי.
הויכוח בין הצורך להפעיל אזעקות לשם בטיחות לבין תחושת חוסר הביטחון ושיבוש השגרה נשאר בעינו. מה שבטוח - האזעקות לא משאירות את התושבים אדישים.