הרגע שבו מתברר שמי שמוביל עסקת חטופים הוא גם מי שמטרפד אותה

שוב זה קורה לנתניהו: הוא אומר משהו אחד לצד אחד, משהו אחר לצד השני - מקווה שהם בחיים לא ייפגשו או שתיפתח עוד חזית במלחמה או שכולם יעברו להתעסק בעניין אחר, ואיכשהו זה יעבור לו.

בינתיים, מיותר לציין, זה עובד לו לא רע. כן מפעם לפעם יש איזה קולגה, כמו למשל שר האוצר, שקורא לו "שקרן בן שקרן", מדי פעם יש איזה מנהיג עולמי שיודע שעם מילה של נתניהו אי אפשר להגיע אפילו למסיבת העיתונאים הקרובה, כמו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן - ולפעמים מזמן לו הגורל פרטנר שמתלהב משקרים, כמו הנשיא המיועד דונלד טראמפ - שירח הדבש ביניהם יימשך עד שאחד מהם יתפתה לעקוץ את האחר, כי ככה זה אצל שקרנים.

כמו כל שקרן מעולה, גם אצל ראש הממשלה לא מדובר אף פעם בשקר מוחלט, אלא יותר ב"אמת לשעתה" שמחזיקה מעמד עד שהוא פוגש את האדם הבא, ובכל מקרה מוקפת לרוב במרחב הכחשה סביר.

זוכרים את הרגע שבו איבד את קור הרוח במסיבת העיתונאים האחרונה שכינס? זה היה כאשר יולן כהן עימתה אותו עם גרסה הפוכה לגמרי שמסר לשתי משלחות של משפחות חטופים. השקר של נתניהו היה כה בוטה והעובדה שמסר שתי גרסאות - לא שונות אלא הפוכות - הייתה מגובה בעדויות אמינות, עד שלנתניהו לא נותרה ברירה אלא לתקוף לגופו של ערוץ, באקט שכאילו נלקח מנאום "ערוץ 2" הזכור לרע של מי שהיה אז נשיא המדינה, משה קצב.

העניין הוא כזה: כל עוד משקר נתניהו לעמיתיו, לפוליטיקאים אחרים או לתקשורת, ניחא. חלקם, אולי אפילו רובם, עושה את אותו הדבר בדיוק, אם רק יש לו הזדמנות. כשנתניהו משקר לבני משפחות החטופים, אנשים שכאבם זועק לשמיים ועצביהם רפים מרוב כן-עסקה לא-עסקה, הרי שמדובר בפשע הגדול ביותר שבין אדם לחברו.

הבה נהיה ספציפיים יותר: כאשר נתניהו מתחייב לפשרה טריטוריאלית ברוח חזון שתי המדינות (לא משנה כרגע אם מדובר ברעיון טוב או מסוכן) מול גורם בינלאומי, נניח נשיא של מדינה ידידותית - וכחלוף כמה ימים בלבד מופיע בפני איזו שדולה למען ארץ ישראל השלמה, עם רמזים לסיפוח או לפחות מדיניות של "אף שעל", הרי שזה חלק ממשחק פוליטי.

אז נכון שאולי הגיע הזמן שהאנשים המכונים "נבחרי ציבור" (לפחות נתניהו מחזיק בתואר הזה בדין, הוא האיש שבו בחרו - ולא איזה ח"כ אנונימי שדורג במקום ה-40 ברשימה ונכנס לכנסת בגלל החוק הנורווגי) ישקלו מדי פעם גם את האופציה של אמירת אמת, אבל בגדול - בעידן שבו המילה "פוליטיקאי" הפכה שם נרדף ל"שקרן", הרי שהזיגזג של נתניהו עוד מתקבל על הדעת.

כאשר הוא מקדם עסקה ביד אחת ומונע אותה ביד השנייה, זה כבר מכוער: שיא של נורמה בזויה שפוגעת באנשים שמדינת ישראל צריכה לחבק בחום, אחרי שהפקירה את יקיריהם ואחרי שכשלה בניסיון לחלצם בכל דרך שהיא.

המדהים הוא שנתניהו לא משקר: עת הציג את מתווה נתניהו-ביידן בשעתו, הוא היה בטוח שמדובר בפתרון הגיוני. מה שהפיל את היוזמה לא היה הסירוב מצד חמאס (בזוי, מגעיל, חולני - כיאה לארגון שמגיע לו להישחט, ממש כך, עד אחרון חבריו - לבל יובן אחרת!) אלא הדאגה לשלמות ממשלתו.

כך היה גם כאשר למרות הקשיים שניסה להערים, היה נדמה שהתהליך הזה עוד יבשיל לעסקה שתשחרר את החטופים, אבל תחסל את הממשלה - נשלף מהבוידם ציר פילדלפי, זה שהיה מאופסן שם, עטוף בפלנלית משוחה בשמן עוד מימי המלחמה הקודמת.

גם עכשיו, כאשר היה נדמה שהעניינים מתחממים עד כדי כך שסמוטריץ' ובן גביר התחילו לזוע באי נוחות, הקפיד נתניהו לדבר על חיסול החמאס (שוב: מוצדק ונכון - ועם זאת ממש לא במקום כאשר אתה מנסה לסכם עסקה עם השטן), ממש כמי שמשגר טיל לעבר מטרה. כמה עצוב שהמטרה הזאת מכילה ישראלים ששורדים בקושי כבר כמעט 15 חודשים בגיהינום.

באופן ביזארי, נתניהו בוחר לשקר לתקשורת, לציבור ולמשפחות האומללות, דווקא בנושא שבו על פניו יש לו קייס. הן היה יכול לאמץ בגלוי את עמדת העומדים מימינו ולהכריז לא רק כי לא יסכים לסעיף כזה או אחר, אלא בכלל שהוא מתנגד לכל משא ומתן עם ארגון טרור שיש לחסל.

כמובן שאפשר היה להתווכח על הגישה הזאת, הן ברמה הטקטית והן ברמה המוסרית. כמובן שאפשר היה לשאול מדוע עד לרגע שבו נעקץ על ידי חמאס, הקפיד נתניהו לטפח אותו ולרפד אותו בממון.

אפשר היה לשאול גם היכן היה נתניהו התקיף כל כך עת יזם וחתם על עסקת שליט שבמדיה רבה הניחה את התשתית הארגונית למתקפת הטרור הרצחנית, אבל על דבר אחד אי אפשר היה לערער: על זכותו של ראש הממשלה להכפיף את המשא ומתן לתפיסת עולמו.

במקום להפגין את חוט השדרה (שאין לו), לנקוט עמדה ולעמוד מאחוריה גם אל מול חיצי הביקורת, בוחר ראש הממשלה בטקטיקה הנפסדת שנועדה לשדר שהוא "עושה הכל" (במה זה מתבטא בעצם?) למען שחרור החטופים בעסקה, אבל בה בעת למצוא את הטריק שיפוצץ כל משא ומתן שנראה כאילו הוא מתקרב לסיכום.

הנה, אפילו בני גנץ, אחד שתופס דברים באיחור קל, כבר עלה על הטריק (מה שיכול להיות מדד לא רע לכך שנתניהו הגיע לקצה גבול יכולת התמרון שלו בנושא, אפילו גנץ "תפס" אותו!).

מה שקורה בדרך כלל כאשר נתניהו נתפס מחבל במהלכי משא ומתן שהוא עצמו יזם, הוא שכולם שואלים איך זה יכול להיות - והרי בחדרי המשא ומתן יושבים אנשים רציניים כמו ראשי המוסד והשב"כ, נוסף על קצינים בכירים אחרים.

זה הרגע שבו קולטים גם לובשי המדים (כולל לובשי המדים השקופים, כמו ראשי ארגוני הביון) שנתניהו פשוט משטה בהם. בצר להם הם מדליפים את הביקורת לתקשורת (כפי שעשו אמש "בכירים במערכת הביטחון") ואז מתחילה הסופה מטעם השופרות: מה זה ביקורת של דרג צבאי על מדיני? מי מדליף מחדרי המו"מ? למה נטפלים רק לפלדשטיין? ועוד רימוני עשן שמושלכים לזירת רק כדי לאפשר לנתניהו לחלץ לאחור תחת המיסוך.

הריטואל הזה חזר על עצמו כבר כמה פעמים עד שהדבר היחידי שמתמיה בכך שהוא מתרחש שוב לנגד עינינו, הוא שאנחנו בכלל טורחים לתמוה. כן, נתניהו היה מברך על עסקה חלקית שתאפשר לו להוסיף למניין מחצית מהחטופים שהוא כה מרבה להתגאות שחולצו כבר, אבל בגדול - השבת כל החטופים לא תיתכן כל עוד לא תיפסק הלחימה וצה"ל יתפנה מהרצועה.

יודגש שוב: הוויכוח הוא לא על זה, אבל אם כך הוא הדבר, יואיל נתניהו להתייצב באומץ מול המצלמות ולהגיד לעם ישראל ולמשפחות החטופים בתוכו, כי לא תהיה עסקה כל עוד חמאס מסרב ליפול על חרבו כדי לאפשר אותה. זו עמדה מורכבת, אבל סביר להניח שהיא תתקבל בהבנה על ידי רוב הבייס. סמוטריץ' כבר עשה זאת, אז מדוע נתניהו לא יכול - ולהיכן הגיע האיש, שמסוטריץ' מגלה כבר יותר יושרה ואומץ לב ממנו?

מאחר שאומץ לב ויושרה הם שני מושגים רחוקים כל כך מראש הממשלה, הוא בוחר לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב מכולם ולשקר.

הוא משקר לנציגי המשפחות שדורשות עסקה בכל מחיר, הוא משקר לנציגי המשפחות מפורום "תקווה" שדורשות עסקה אחרת לגמרי. הוא משקר מעל דוכן הכנסת כשהוא מדווח על התקדמות במגעים והוא משקר לראשי מערכת הביטחון שבטוחים שהם מנהלים משא ומתן אמיתי, עד שהם מגלים שמי ששלח אותם לנהל אותו, הוא גם האיש שתוקע להם מקלות בגלגלים.

כל זה, או לפחות הרוב, היה נסלח לנתניהו בעידן שבו למדנו כבר שלא להאמין למילה אחת של פוליטיקאים. מה לא ייסלח לו לעולם? האופן שבו הוא משטה במי שכבר כמעט 15 חודשים לא עצמו עין, מי שזועקים מכאב, באימהות שחלומן הוא לחבק את בניהן ובנותיהן שחטופים, מורעבים, מעונים ונאנסים בשבי. מכל שקרי נתניהו זה אולי השקר היחיד שאין ולא תהיה עליו מחילה.