התחקיר הצבאי על תפקוד צה"ל בליל ובוקר ה-7 באוקטובר צפוי להתפרסם היום (שני) - עם סיום השלמות תחקירים מטכ"ליים של אמ"ן אודות הרגעים שקדמו ל-06:29 באותו הבוקר, והשלבים הראשונים במאמצי הבלימה של המתקפה. התחקיר ינסה לבחון איזה מהמודיעין שידעו הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן בשעות שקדמו לשעה 06:29 ירד בפועל אל השטח כדי להיערך למתקפה.
התחקיר, שיפרסם אגף המבצעים ופיקוד הדרום מגובה בהקלטות, סרטונים, ותיעוד קבצי מחשב. באותן דקות גורליות, לפי הממצאים שהגיעו לידי וואלה, עמדו מול אלפי המחבלים כ-600 לוחמי צה"ל. מאות נוספים היו בחופשת חג וב"הדממה", או הוצבו בגדה.
למשל, מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה אל"מ חיים כהן טען כי לא חזר לשטח מביתו אלא על דעת עצמו, לאחר שיחה עם מפקד אוגדת עזה לשעבר תא"ל אבי רוזנפלד. הוא גם הצהיר כי לא הוצגה בפניו התרעה, לא מודיעין מדויק, ולא נאמר לו להחזיר מפקדי גדודים מהבית. היו מי שטענו כי כהן עשה כמיטב יכולתו - חרף הנסיבות הקשות מאוד בגזרתו.
קצין אגף המטה של פיקוד דרום, אל"מ אפרים אבני, הגיע לפנות בוקר, הרבה לפני השעה 06:29, כדי לפתוח את חדרי המלחמה ולהיערך לתרחישי קיצון. זאת למרות שלא היה מודיעין מדויק או כללי על העתיד לקרות.
בתוך כך, בשעות שקדמו לשעה 06:29 עשה האלוף פינקלמן את דרכו לפיקוד הדרום בבאר-שבע. לא ברור במדויק מתי הגיע ראש חטיבת המבצעים דאז וראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, אל בסיס הקרייה והאם ביצע הערכת מצב מלאה בלילה.
לא מעט שאלות הועלו סביב הקצאות סדרי כוחות וכוננויות, באוויר בים וביבשה, עליהן הנחה המטכ"ל לפני השעה 06:29, ומה מתוכן אכן התממש בפועל. באמ"ץ טוענים כי הפנו יותר סדרי כוחות מהפקודות המטכ"ליות.
התחקיר אמור לברר כיצד הגיעו בתחילה כוחות לוחמים לשדרות ואופקים. האם לפי הנחיית אגף המבצעים במטכ"ל, בהנחיית פיקוד הדרום או שייתכן כי לוחמים ומפקדים שנקלעו להיתקלויות או קיבלו מידע טלפוני על קרבות ונסעו על דעת עצמם לדרום.
אחת מנקודות התפנית במאמצי הבלימה הייתה החלטה של פינלקמן להסיט כוחות מעוצבת אדום אל החטיבה הדרומית לאחר שהמח"ט אל"מ אסף חממי נהרג, הפיקוד הבכיר נפגע, ומפקדים נוספים שהגיעו אל המרחב נהרגו בהיתקלויות, בראשם מח"ט הנח"ל.
החלטתו השנייה הייתה לחלק את מרחב אוגדת עזה לגזרות בין מפקדי אוגדות שהגיעו אל השטח, בהם תא"ל ברק חירם, תא"ל איציק כהן, ותא"ל דן גולדפוס. החלטה זו היוותה תחילת נקודת מפנה בבלימת המחבלים.
עוד יציגו בתחקירים את ההשלכות של פקודת החירום "פרש פרשת", שכללה כ-60 מטרות מוכנות לתקיפה. נטען כי החל מהשעה 06:45 בערך החל חיל האוויר בפקודה לתקוף עשרות מטרות לצורכי הגנה לאורך קו המגע על בסיס נתיבי חדירה מתוך צורך להגן על היישובים והמוצבים.
ייתכן שבתחקיר יציגו את האפקטיביות של מהלך חרב דמוקלס, שנועד להגדיר את תפקידו של חיל האוויר במקרה של פלישה לישראל. ללא קשר למטרות מזדמנות שזיהו מרכזי האש של פיקוד הדרום, מרכז האש של אוגדת עזה ובחלק מהמקרים עם אגף המבצעים במטכ"ל שהכווין בעצמו כלי טיס.