טייסי האף-18 מטייסת ה-Red Rippers שבנושאת המטוסים טרומן לא תכננו שככה תסתיים התקיפה שלהם בתימן. טיל ששיגרה אמש המשחתת גטיסברג, שמנציחה שבשמה את אחד הקרבות המפורסמים והמדממים ממלחמת האזרחים האמריקאית, פגע במטוסם. הם הצליחו לנטוש בשלום וחולצו בידי מסוקי הצי האמריקני, שלו שייכות שתי האוניות.
"אש ידידותית" היא שם הקוד לפגיעה שלא מאש האויב, אלא מאותו צבא, ולעתים אף אותה יחידה, או כוח משימה כפי שאירע אמש בשמי הים האדום. מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה בכל מלחמה על הקרקע. רק במלחמה הנוכחית בעזה, איבד צה"ל 29 לוחמים בשורת תקריות ירי דו-צדדי כפי שהן מכונות בארץ, או דו"צ, כולל תקיפה מהאוויר על כוחותינו. באוויר לכאורה, קל יותר לזהות האם מטוס קרוב הוא "עמית או טורף" מאשר האם לוחם בסמטה הוא מחבל או חייל מכוחותינו, אבל זה לא מונע מתקריות כאלה להתרחש גם שם.
הצי האמריקני טרם פרסם את פרטי התקרית, ואת ממצאי התחקיר שנערך לה, ומדוע צוות הגטיסברג טעה כל כך בזיהוי של מטוס הקרב הידידותי כטיל או מטוס אויב, במיוחד כשספינות בקבוצת קרב נותרות מקושרות באמצעות מכ"ם ותקשורת רדיו.
עם זאת, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב דיווח כי ספינות וכלי טיס אמריקנים הפילו מוקדם יותר כטב"מים וטיל שיוט נגד ספינות ששיגרו המורדים החות'ים. נראה שזו גם הייתה הסיבה לתקרית: החות'ים מתאמצים מאז תחילת התקיפות המערביות בתימן להציג הישג של פגיעה באונית מלחמה אמריקנית, או של מדינה אחרת בנאט"ו. עד כה, הם הצליחו להפיל מספר מל"טים אמריקנים, אך לא הצליחו לפגוע במטוס מערבי.
בשבועות האחרונים הגבירו האמריקנים את תקיפות האוויר של מטרות בתימן, וגורמים בצי טענו שמדובר בימי הקרב האינטיסיביים ביותר שלו מאז מלחמת המפרץ ב-1991. וכשיש מטוסים רבים באוויר מצד אחד, ואיום חריף על הספינות האמריקניות מצד שני - היד קלה יותר על ההדק.
במטוסי קרב מותקנת מערכת עמית/טורף, שאמורה לסמן לכל מכ"ם ידידותי שלא מדובר במטרת אויב. יתכן שהייתה בה תקלה, ייתכן שהאמריקנים פועלים בהנחה שהחות'ים מסוגלים בעבודת סייבר לשבש את האות הזה. ואחרי שהמורדים שיגרו עשרות טילי שיוט ואף טילים בליסטיים נגד ספינות, צוותי הקרב של הגטיסברג אמש העדיפו לירות קודם ואז לשאול שאלות.
אלה לא היו תקריות האש ידידותית הראשונות של הצבא האמריקני בשמי המזרח התיכון. באפריל 1994 הפיל בעיראק אף-15 של חיל האוויר האמריקני שני מסוקי בלק-הוק של צבא ארה"ב באזור האסור בטיסה בצפון עיראק. 26 בני אדם נהרגו בתקרית, בהם 15 אמריקנים, קציני צבא מבריטניה, צרפת וטורקיה וחמישה עובדים כורדים, שתמכו במאמצי סיוע הומניטריים של האו"ם למען הכורדים. טייסי האף-15 חשבו שמסוקי הבלק-הוק הם כלי טיס עיראקים.
גנרל ג'ון שליקשווילי, הרמטכ"ל האמריקני, קבע אז כי "במקום לא היו רק אחד, אלא סדרה של אמצעי הגנה - חלקם אנושיים, חלקם פרוצדורליים, חלקם טכניים - שהיו אמורים להבטיח שתאונה מסוג זה לא תוכל לקרות לעולם. עם זאת, די ברור, אמצעי ההגנה הללו נכשלו".
כאמור גם צה"ל נאבק בתופעה, ולא רק על הקרקע. בהיסטוריה של חיל האוויר יש לפחות שלושה מקרים ידועים שבהם הופלו מטוסי חיל האוויר מאש שירו מטוסי החיל או כוחות הנ"מ שלו. אחת מהן גם הייתה קטלנית וכולן התרחשו תוך כדי או בסמוך לפעילות מבצעית.
ב-5 ביוני 1967 הפילה סוללת טילי הוק מטוס קרב מסוג אורגן בשמי הכור בדימונה. הטייס, סרן יורם הרפז ז"ל, נפגע בעת תקיפה בירדן, ובהכרה חלקית הצליח לשוב לשטח ישראל. למרות אזהרות הטייס שליווה אותו, תא"ל בדימוס ישראל בהרב, שיגרה לעבר הרפז טיל ברגע שהתקרב לאחד האזורים הרגישים במדינה. אנשי הסוללה קיבלו ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים "אש חופשית", מחשש לניסיון פגיעה מצרי, ירדני או סורי בכור, והתנצלו אחר כך על התקרית. הרפז, טייס באל על, הותיר אחריו הורים ואלמנה צעירה. מטוסו של בהרב נפגע מרסיסים אך הוא הצליח לנחות בשלום.
במלחמת יום הכיפורים הפיל טייס קרב ישראלי טייס אחר בעת תקיפה במצרים. מטוס פאנטום של טייסת 107 הופל בידי מטוס שחק, מיראז' 5 שיוצר בתעשייה האווירית מטייסת 144. טייס ונווט הפאנטום חולצו בשלום על ידי מסוק יסעור, אחרי קרב עם כלי שיוט מצרי שניסה לשבות אותם.
בשנת 1988 שיגר אלוף במיל' עמוס ידלין, אז מפקד טייסת אף-15, טיל חי על אף-15 אחר. זה קרה אחרי שהזוג שבו ממשימה מבצעית שבה ליווי מטוס צילום בגיחה בשמי סוריה, ולכן טסו חמושים בטילי אוויר אוויר. לאחר שנשאר להם מטען דלק עודף החליט ידלין לבצע אימון אוויר אוויר. הוא הגיע למצב של יתרון על המטוס השני, לחץ על מתג השיגור, ושכח שהוא חמוש, ושלא מדובר באימון רגיל שבו לחיצה כזאת רק מפעילה מצלמה שמתעדת את "ההפלה" לצורך תחקיר. האף-15 השני נפגע במנוע, אך טייסו הצליח להביאו לנחיתה בשלום, ללא נפגעים. עוד באותו יום ביקש ידלין ממפקד חיל האוויר דאז, אביהו בן נון, לשחררו מתפקידו. ידלין שהשתתף עוד קודם לכן בהשמדת הכור הגרעיני בעיראק, המשיך לשרת והתקדם עד לתפקיד ראש אמ"ן. כיום הוא עומד בראש ארגון Mind Israel ומשמש כפרשן ביטחוני.