אפילו בטבע יודעים: זה השינוי שטמון בהחלפת מנהיגים

בתחילת המאה הנוכחית, להקת בבונים בסוואנה של קניה, הוכיחה איך אפשר לשנות תרבות של קהילה על ידי החלפת המנהיגים. החוקר פרופ' רוברט ספולסקי, ניורולוג ופרימטולוג, עקב עם חוקרים אחרים במשך שנים רבות אחר להקת בבונים עם 62 פריטים, שהונהגה על ידי מספר קטן של זכרים מאוד אגרסיביים, חזקים ומרושעים.

בבוני "האלפא" שלטו בשאר הבבונים ובעיקר הבבוניות באגרוף ברזל והשתמשו ברוב המשאבים של הלהקה לעצמם - לאורך כל "כהונתם" כמנהיגי החבורה. בסופו של דבר, זה מה שעלה להם בחייהם כאשר הגיעו למזבלה ומצאו הרבה בשר שהיה נגוע בשחפת הבקר. הזכרים הדומיננטיים, שאכלו את כל הבשר בעצמם, מתו והותירו את הלהקה עם 50% נקבות ו-50% זכרים צעירים או זכרים לא אגרסיביים.
די מהר, החוקרים שמו לב לשינוי תרבותי משמעותי בקרב הלהקה. השינוי הדמוגרפי הוביל לכך שהלהקה הייתה שלווה יותר ומספר הריבים ותנועות הגוף המאיימות ירדו למינימום. הבבונים טיפלו אחד בשני, התחבקו יותר וטיפחו מערכות יחסים מורכבות יותר.

החוקרים נדהמו לגלות שהתרבות החדשה הזו נשמרה לאורך שני עשורים לפחות - גם כשהזכרים ששרדו מתו וגם אחרי שזכרים אחרים הגיעו ללהקה מלהקות אחרות. נראה היה שהבבונים, ובעיקר הבבוניות, בלהקה כל כך אהבו את הסידור החדש שהם לימדו את המצטרפים את המנהגים הייחודיים שלהם.

לפעמים צריך אירוע דרמטי כדי לשנות תרבות מהקצה לקצה. זה נכון לציקלונים החזקים שסייעו לחרב את האימפריה המונגולית האכזרית של קובלאי חאן; זה נכון למגפת הדבר (המוות השחור) שחיסלה כל כך הרבה אנשים באירופה של המאה ה-14 וסייעה להפיל את התיאוקרטיות ששלטו ביבשת בימי הביניים, מה שהוביל לתקופת הרנסנס; וזה נכון גם לאימפריה העות'מאנית האכזרית שקרסה אחרי יותר מ-620 שנה בגלל מלחמת העולם הראשונה.

ולפעמים שינוי תרבותי דרמטי יכול להיעשות בצורה הרבה פחות דרמטית ויותר שלווה: בצורה דמוקרטית. החלפת השלטון בצורה שלווה היא הפיצ'ר המרכזי בדמוקרטיה - שיטת הממשל שמסוף מלחמת העולם השנייה הבטיחה את שמונת העשורים השלווים ביותר ביבשת בה היו הכי הרבה מלחמות.

כן, הפיצ'ר המרכזי בדמוקרטיות זה שלטון ושליטים מתחלפים. בדמוקרטיה אף אחד לא מלך שנולד עם הזכות לשלוט. ואף אחד לא דיקטטור שרצח ופשע בשביל להשתלט על השלטון. בדמוקרטיה מחליפים שליטים כחלק מהשיטה. ולכן חייבים כאן בישראל הגבלת קדנציות של ראש ממשלה.

תחשבו רק על מה נחשף בשבוע האחרון על בנימין נתניהו ומשפחתו ב"עובדה". עד כמה הם מרושעים, אגרסיביים ונוראיים כלפי כל מי שהם תופסים כאויבים או יריבים. הם אשכרה זרקו חולת סרטן נאמנה אליהם מתחת לגלגלי האוטובוס.

ותחשבו כמה מאמצים הם עושים בלהחליש את מוסדות המדינה - הכנסת, בתי המשפט, המשטרה, הצבא, השב"כ, התקשורת. הם ממש עובדים בזה ויש להם חבורה של שפוטים ש"המקצוע" שלהם הוא להשמיד את מה שנבנה כאן במשך כל כך הרבה שנים. אפשר לשער ש"הנתניהוז" לא היו מגיעים לרשעות כזו אם הייתה הגבלת קדנציות של ראש ממשלה בחוקי המדינה. זה צריך להיות חוק יסוד שבריא לדמוקרטיה ואפילו בריא למנהיגים עצמם.

בסקירת מאמרים שנעשתה בספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית גילו שיש השפעה משמעותית של החזקה ב"כוח" בהיררכיה כלשהי (חברה מסחרית, ממשלה וגם בניסויים) על גוף ונפש האדם שמחזיק בכוח הזה. לפי המחקרים, כוח הוא ממש חומר "ממכר" ויוצר מצב של "קריז" לבעל כוח שמאבד אותו. המחקרים מלמדים גם שבעלי שררה לאורך זמן מאבדים את יכולות החמלה והאמפתיה שלהם. הכוח גורם לאבד עכבות לייצר יתר ביטחון עצמי.

בעלי כוח מתנהגים בצורה פחות מוסרית מהאדם הממוצע וגם מרגישים שהכל מגיע להם. הם אגרסיביים יותר, יכולים לעשות דה-הומניזציה לסובביהם בצורה מהירה יותר וככה הם גם מאבדים את היכולת לשתף פעולה ולקחת דברים בפרספקטיבה. לפי המדע, יותר מדי כוח אפילו מוריד את רמת היכולות הקונטיביות ואת רמת קבלת ההחלטות של אדם. בנוסף, לפי המחקרים, כוח מייצר אצל מי שמחזיק בו גם צדקנות (self-righteousness), חריגות מוסרית (מוצאים דרך להצדיק מוסרית את המעשים הלא מוסריים שלהם) וגם צביעות.

לא צריך את המדע בהכרח כדי להבין שזמן בעמדת כוח משחית. לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים שכשאנשים נמצאים בשלטון יותר מדי זמן, הם הופכים ליותר מושחתים, הם עסוקים הרבה יותר בשמירה על השלטון מאשר בניהול המדינה בצורה ראויה, הם נהפכים ליותר פרנואידים והם מחלישים את מוסדות המדינה, שבדרך כלל קיימת לפני הדיקטטור ותהיה קיימת אחריו מאחר שהיא תלויה באנשים ובקהילה שהם בנו לעצמם ולא בזהות המנהיג שלה.

זה נכון תמיד. יותר מדי זמן בעמדות כוח מעוות את האנשים שאוחזים בכוח. מיוסף סטאלין, דרך יוסיפ ברוז טיטו וסילביו ברלוסקוני ועד בנימין נתניהו. בדמוקרטיה זה פשוט לא ראוי שלאדם אחד יהיה כל כך הרבה כוח כל כך הרבה זמן כמו שיש לראש הממשלה בישראל ששולט במדינה - און אוף - כבר כמעט שלושים שנה. אסור שזה יהיה חוקי. והמסר האופטימי הוא שבסופו של דבר הבבונים ששולטים בנו ייעלמו מחיינו. והתרבות תשתנה. זה תלוי בנו - אם לטובה או לרעה.