14 חודשים מפרוץ המלחמה - והישראלים ממשיכים לרתום את עצמם למען הכלל: ההתנדבות ב-2024 חצתה מגזרים, מגדרים, גילאים ורקעים - כך עולה מסקר שערכה המועצה הישראלית להתנדבות. עם תחילת המלחמה, כמעט כל אדם שני במדינה התנדב, כ-45.2% מהישראלים. לאחר חודש וחצי דפוסי ההתנדבות במלחמה ירדו לשיעור התנדבות של 28.7% - וכיום הם עומדים על 15%.
10% מהמתנדבים התנדבו בכל יום, ועוד 38% מהם התנדבו יותר מפעם אחת בשבוע. בשבועות הראשונים למלחמה התנדבו אנשים מכל קבוצות הגילאים אך רובם היו בגילאי הביניים. שיעור התנדבות גבוה יותר בקרב אנשים בעלי השכלה אקדמית, כ-48%, ובעלי הכנסה מעל הממוצע כ-51.7%. בקרב המתנדבים הספונטניים, שלא התנדבו לפני המלחמה, היו יותר חילוניים (29.9%), לעומת דתיים (19.9%) ומסורתיים (22.2%).
90.2% מהמתנדבים ציינו כי המניעים החזקים ביותר לפעילותם היו הרצון לעזור לאחרים והדאגה לשלומם של האזרחים. גם המאפיינים הייחודיים של המלחמה, האופן בו פרצה ומשבר האמון שנוצר בעקבותיה, השפיעו על הבחירה של הציבור להתנדב.
עיקר המתנדבים, כמעט חצי, עסקו באיסוף, אריזה וחלוקה של מזון וציון. אחר כך, כחמישית סייעו בהסעות ושינוע של אנשים, מזון וציוד. כמות דומה פעלה בסיוע לכוחות הביטחון. היתר התחלקו בין פעילויות שונות, בהן סיוע בפעילות הסברה ברשתות החברתיות, סיוע למפונים, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, סיוע למשפחות משרתי המילואים.
מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, רונית בר, אמרה כי ההתנדבות המסיבית של הציבור במלחמה, וההתארגנויות האזרחיות הבלתי פורמליות, היוו גורם אזרחי משמעותי בפעילות הסיוע במהלך המלחמה. "בשונה מהמוכר במצבי חירום בעולם, ואפילו בישראל, פעילות ההתארגנויות הללו נמשכה מעבר למצב החירום הראשוני ורבות מהן המשיכו את פעילותן לאורך שנת המלחמה", אומרת בר.