הרבה ייכתב על "חרבות ברזל". חיבורים שיחלו במילים "סוף עידן". סוף עידן מלחמות ההסכמה; סוף עידן ההתלכדות תחת הדגל ועוד. אך על כל אלו ניתן להוסיף תובנה נוספת, שמשמעויותיה תחרוגנה מיחסי צבא וחברה: אנו בסוף עידן האמת. ההימנעות מוועדת חקירה ממלכתית והנכונות להחליפה בגוף חקירה פוליטי - יהיה שמו אשר יהיה, כזה שלא יוכל לחייב את הנחקרים להעיד תחת שבועה, למסור כל חומר, להתייצב ביום ובשעה בו יוזמנו ולחשוף - בעיקר לחשוף - את כל אשר יתבע מהם - שנים אחורנית - בכתב ובעל פה - הופכת את 'האמת' למושג ריק מתוכן.
תארו לעצמכם ששר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש המוסד היו מוזמנים להעיד בפני ועדה פוליטית לאחר מהומות סברה ושתילה; אגב - ועדה שבדיעבד - למרות חומרת המלצותיה - חשפה בדו"ח המסכם שלה את עומק המורכבות של המציאות הלבנונית שבה נתרחש הטבח במחנות הפליטים בלי שרמזה לאחריות ישירה על ישראל. לולא נתבעו כל אותם גורמים להתייצב בפני הוועדה הממלכתית, להעביר לה את מלוא המסמכים ולהעיד בפניה כמו היו בבית משפט, לא יכולה הייתה להגיע לחקר האמת. כאמור - במקרה זה ללא האשמת ישראל בגרימת ג'נוסייד בזדון אלא במה שנקרא 'אי מניעת' טרגדיה שנתרחשה בזמן ובשטח בו שלט צבא חסות מטעמה.
ועדת חקירה ממלכתית אינה מיועדת להדחת פוליטיקאים או פקידי ציבור (גם אם זו עשויה להיות תוצאה עקיפה שלה). היא קריטית לטובת שיפור תהליכי קבלת החלטות עתידיות. נכון - חלק מדו"חות אלו מעלים אבק. אך המסקנות שכתובות בוועדות אלו עשויות לא אחת להציל חיים. ודאי כאשר מדובר בהצבעה על כשלים אינהרנטיים שבגינם לא נערכו נכונה להבנת סוג האיום הביטחוני.
האם לא ראוי שתתפקד ועדת חקירה ממלכתית שתחקור סוגיות דרמטיות בראייה רב שנתית ותצביע על כשלים מערכתיים על מנת שלא נשוב ל-7 באוקטובר בעתיד? מדוע לא עיצבו כראוי את התר"ש הצה"לי? מדוע לא מונו מועמדים נכונים לעמוד בראש גופי הביטחון? היתכן ואלו נבחרו על פי שיקולי נאמנות אישית? האם אלו רואיינו על פי תפיסתם ביחס לדוקטרינת צה"ל? על מה נשאלו בעת פגישותיהם עם ראש הממשלה כשהתחרו על תפקיד הרמטכ"ל? ראש המל"ל? האם ראש הממשלה בחן מספר תר"שים מצד הרמטכ"ל טרם אישר אותם? הרי שם בוטלו כל חטיבות השריון של צה"ל. עד כמה תעשיות נשק זרות שותפות בעיצוב הדוקטרינה הצה"לית? האם יש להן חלק בעובדה שהתפיסה הושתתה על טכנולוגיה וחיל אוויר?
ללא ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט לא יהיה ניתן לזמן את נציגי אותן חברות בישראל להעיד וודאי לא לחייבם להביא תכתובות (רשמיות ולא רשמיות) בינם לבין ראשי הממשל ומערכת הביטחון. ועדת חקירה ממלכתית היא ורק היא הדרך להגיע להבנה כוללת של האמת. בלעדיה - כמו ויתרנו באופן סופי על החתירה לאמת - במשבר 7 באוקטובר ובמשברים אחרים. ועדה אחרת תהיה גוף שמראש יאשרר את האמת שראש הממשלה חפץ בה. הפרידה מוועדת החקירה הממלכתית היא סוף עידן האמת. והמחירים על כך יהיו גבוהים בכל תחומי חיינו לעתיד. חובה לבסס את קיומה של ועדת חקירה ממלכתית בחוק יסוד.
הכותב הוא חוקר במרכז בס"א ובתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, אוניברסיטת בר אילן