בשנת 2022 דווחו 16,349 מקרים של אירוע מוחי חד, מתוכם 67.5% היו מקרי שבץ איסכמי (חסימתי), 24.1% אירועים מוחיים חולפים, ו-8.5% מקרי דימום מוחי. יש להדגיש כי ייתכן חסר דיווח מארבעה בתי חולים, ולכן הנתונים המלאים על שיעורי ההיארעות אינם נכללים.
דוח השבץ לשנת 2022, שמפורסם היום (רביעי) על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, מתאר את המצב הנוכחי בישראל בתחום השבץ המוחי, שהוא גורם מוביל לתמותה ולנכות קבועה. הדוח מתבסס על נתוני רישום לאומי של מקרי שבץ מוחי ואירועים מוחיים חולפים (TIA) שנאספו מבתי חולים כלליים.
הגיל הממוצע של חולי שבץ מוחי הוא 71.9 שנים. 56.7% מהחולים גברים. בקרב אוכלוסיות ערביות הגיל הממוצע נמוך יותר לעומת יהודים (69.8 לעומת 74.7 שנים). גורמי הסיכון השכיחים ביותר כוללים יתר לחץ דם (54.5%), רמות שומנים גבוהות בדם (43.8%), וסוכרת (34.4%). שיעורם גבוה במיוחד בקרב ערבים וחרדים.
שיעור התמותה באשפוז עדיין גבוה, אך נמצא בירידה מאשתקד מ-25% ל-24% בקרב חולים עם דימום מוחי, לעומת שבץ איסכמי (6.6%)- חסימה של כלי דם שמוביל דם אל מוח, או בתוך המוח, לרוב כתוצאה מקריש דם חוסם. שיעורי ההישרדות שנה לאחר האירוע עמדו על 75% לדימום מוחי ו-92% לשבץ איסכמי.
פערים משמעותיים בטיפול ואשפוז
בתחום ההגעה לבית החולים: 52.9% מהחולים הגיעו לבית החולים באמבולנס. אחוז זה נמוך משמעותית בקרב ערבים (35.6%) לעומת יהודים (56.8%)., רק 49% מהחולים אושפזו במחלקות נוירולוגיות או יחידות שבץ ייעודיות, בעוד השאר טופלו במחלקות פנימיות או אחרות. משך האשפוז הממוצע היה 8.3 ימים, כאשר עבור חולים עם דימום מוחי משך האשפוז היה הארוך ביותר (15 ימים).
בתחום הטיפול תרומבוליטי (t-PA):- הזלפה תוך ורידית, לשם המסת קרישי דם.
רק 11.2% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלו טיפול תרומבוליטי, נתון הנמוך משמעותית מהמומלץ על פי סטנדרטים בינלאומיים. הפערים בשיעור מתן הטיפול בין בתי החולים היו גבוהים, ונעו בין 2.4% ל-29.6%.
מסקנות והמלצות
הדוח מדגיש את החשיבות של פעולות מניעה וטיפול ייעודי לשבץ מוחי. בתחום המניעה: יש צורך בהגברת המודעות והטיפול בגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה, במיוחד באוכלוסיות בסיכון גבוה כמו ערבים וחרדים.
הגברת הזמינות של יחידות ייעודיות
רק 49% מהחולים אושפזו ביחידות שבץ ייעודיות, לעומת יעד של 90% שהוגדר על ידי האיגוד האירופי לשבץ.
שיפור זמינות הטיפול התרומבוליטי
יש להבטיח זמינות טיפול תרומבוליטי בכל מרכזי הטיפול בשבץ ולפעול להקטנת הפערים בין בתי החולים.
העלאת מודעות
יש להמשיך בפעולות להעלאת המודעות לחשיבות ההגעה באמבולנס, במיוחד באוכלוסייה הערבית שבה שיעור ההגעה נמוך במיוחד.
מחקר והמשכיות בטיפול
מומלץ להמשיך בתיעוד ושיפור נתוני הרישום הלאומי לשבץ, כולל הרחבת השדות המדווחים, כמו מצב תפקודי של החולים בעת שחרורם מבית החולים.
דוח השבץ לשנת 2022 מדגיש את האתגר הלאומי שמציב השבץ המוחי על מערכת הבריאות בישראל. לצד נתונים מדאיגים על תמותה, נכות וחוסר שוויון בטיפול, קיימת גם הזדמנות לפעול לשיפור המצב באמצעות תכנון מדיניות ברורה וממוקדת.
פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש) וחבר האיגוד הנוירולוגי בישראל, מגיב על דו"ח רשם השבץ שמפורסם הבוקר: "החברה הישראלית לשבץ (חי"ש), מברכת את משרד הבריאות על פרסום דו"ח רשם השבץ, המצביע על התקדמות חיובית במספר היבטים, בהם: עליה במספר המטופלים בארץ, שמקבלים בבתי החולים טיפול תרומבוליטי (tPA בהזלפה תוך ורידית, לשם המסת קרישי דם) וצנתור מוחי. לרוב, טיפולים אלו מצילים חיים ומצמצמים נכויות".
עם זאת, הוא מציין כי הדו"ח מוכיח שיש עוד דרך ארוכה לעשות בתחום השבץ המוחי. כך למשל, העובדה שכמחצית מהלוקים בשבץ מוחי, מגיעים לבתי החולים באופן עצמאי, ולא באמבולנס, היא בעיה. הגעה באמבולנס עדיפה וחשובה כשמופיעים תסמיני שבץ, היות וצוות האמבולנס מדווח לבית החולים על חשד לשבץ מוחי, כבר בעת הנסיעה, ומאפשר למיון ולחדרי הבדיקות להערך, כדי לחסוך זמן קריטי באבחון ובטיפול.
כך למשל, לדבריו, היקף המטופלים המקבלים טיפול תרומבוליטי וצנתור מוחי - עדיין נמוך ובעייתי. כך גם מיעוט המטופלים המאושפזים ביחידות שבץ ייעודיות בבתי החולים. האתגר הוא שכלל מטופלי השבץ המוחי יתאשפזו בבתי החולים ביחידות שבץ ייעודיות, עם צוותים רפואיים מיומנים, תוך צמצום האשפוז במחלקות הפנימיות והגריאטריות", אומר פרופ' לקר.
בנוסף, מציין כי "הדו"ח הוכיח גם את חשיבות ההסברה לגבי תסמיני שבץ והתפנות מהירה לבית החולים, וכן את חשיבות ההסברה והמניעה של גורמי הסיכון לשבץ מוחי, כמו: עישון, חוסר איזון בלחץ דם, חוסר איזון בסוכרת, ריבוי שומנים בדם, בעיקר בקרב תת אוכלוסיות בחברה הישראלית בעיקר: החברה החרדית והערבית".