מאזן גנאים, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, קרא לראש הממשלה נתניהו, לפטר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. את הקריאה עשה בשם ראשי הרשויות, בכנס שקיימו היום (שלישי) בבאקה אל גרביה וזכה למחיאות כפיים. "אם ראש הממשלה לא יפטר אותו זה סימן שהוא מעוניין להמשיך ולספור את המתים שלנו", הכריז גנאים.
כנס המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית של מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות והוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, התקיים בתיאטרון באקה אל גרביה על רקע הרצח בחודש שעבר של מנהל בית ספר התיכון בעיר, תושב העיר זיאד אבו מוך, בן 41, נשוי ואב לשלושה. "דיברתי עם העוזר של המפכ"ל, שאנחנו רוצים להיפגש", שיתף גנאים, "חוזר אליי אחרי שבועיים, אתם רוצים את הפגישה בירושלים או בתל אביב, אמרתי לו מבחינתי בסין. לאן שתגיד נגיע. אבל עד היום כלום".
"שני מיליון אזרחים ערבים מרגישים חסרי בטחון", אמרה יוזמת הכנס, עו"ד ראויה חנדקלו, ראש מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית של הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, שדיווחה על 232 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה ו-1,775 יתומים של קורבנות רצח בעשור האחרון. "באופן יומי יש פצועים בחברה הערבית", הוסיפה חנדקלו, "אנחנו סופרים את הנרצחים ולא את מספר אירועי הירי והפצועים כי אנחנו לא מצליחים להשתלט על זה".
ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל ובוועד ראשי הרשויות הכריזו על רקע זה על מצב חירום בספטמבר אשתקד, אחרי חודש שיא של 28 רציחות, אלא שאז בא ה-7 באוקטובר ומאז השתנו סדר היום הציבורי וסדרי העדיפויות של הציבור בישראל ושל הממשלה. עכשיו קוראים בוועד לחזור לצורך בשינוי דחוף, שעלה גם מכיוונם של ראשי הרשויות המקומיות עצמם.
ראיד דקה, ראש עיריית באקה אל גרבייה, קרא להתעוררות מיידית: "אני קורא לראש הממשלה להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא יהיה שינוי אנחנו נעלה הילוך".
המצב הנוכחי לא פוסח גם על ראשי הרשויות בנגב. טלאל אלקרינאוי, ראש עיריית רהט, תיאר את תחושת האיום המתמיד: "מעולם לא היה מצב כמו בקדנציה הנוכחית, מעולם לא הרגשתי מאוים. לא הצמידו לי מאבטחים אבל מה שקורה כאן. במקום לשגשג אנחנו זועקים לביטחון אישי. למה אנחנו לא יכולים לשבת בבתים שלנו בלי לשמוע יריות". הוא הזהיר, כמו רבים אחרים בכנס, "זה יגיע לישובים היהודים".
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הסכים עם הקביעה שמדובר בחירום: "אנחנו במצב חירום לאומי, שבו הפשיעה גובה חיי אדם מדי יום", אמר, "פנינו כל ראשי הרשויות לראש הממשלה ולכל השרים הרלבנטיים. כשמדינת ישראל רוצה לטפל בארגוני פשיעה היא יודעת לעשות את זה".
בין המשתתפים המרכזיים היו גם משה ארבל, שר הפנים, ח"כ מנסור עבאס יו"ר רע"ם, ח"כ עאידה תומא סולימאן, ח"כ יואב סגלוביץ', ח"כ לשעבר ד"ר יוסף ג'בארין ועוד.
מחקר מקיף שנעשה לקראת הכנס בקרב 1,376 משיבים מהחברה הערבית מצביע על כך ש-87% מהציבור הערבי מכיר מישהו שנפגע או נרצח כתוצאה מהפשיעה והאלימות. 20% מהמשיבים ציינו כי הם מכירים מישהו ממעגל ראשון שנפגע - בן משפחה או חבר. "אני יכול להוציא מאנשי הקשר שלי בטלפון לפחות 20 נרצחים שאני מכיר באופן אישי", כתב אחד מהמשיבים לשאלון הסקר.
תחושת חוסר הביטחון קיימת כמעט בכל תחום בחיים, עם 82% החשים חוסר ביטחון להסתובב בלילה ו-80% שמביעים חשש לדווח למשטרה על אירועים אלימים. בנוגע לתפיסת האמון במשטרה, רוב המשיבים מציינים שהם חוששים לדווח על אירועים, אך לא מתעלמים לחלוטין, וישנה נכונות לפנות אליה במקרה של איום. כאשר נשאלו על הגורמים אליהם יפנו במקרה של איום עליהם, 60% אמרו שהם יפנו למשפחה, בעוד 54% ציינו כי יפנו למשטרה.
הסקר גם הצביע על הנושאים הקריטיים הדורשים טיפול מיידי ביישובים הערביים, כאשר 34% מציינים את זליגת הצעירים לפשיעה ועבריינות כבעיה הדחופה ביותר, ואחריהם פשיעה כלכלית ושוק שחור (16%), תחושת חוסר הביטחון במרחב הציבורי (16%), והנשק הבלתי חוקי (13%).
המשיבים מטילים את עיקר האחריות על הממשלה, אך גם מראים נכונות לפעול בעצמם. 60% מהמשיבים סבורים שהאחריות למאבק בפשיעה היא על מוסדות השלטון והממשלה, בעוד 40% מאמינים שהאחריות חלה על החברה הערבית. 67% מהמשיבים הצהירו כי הם רוצים להיות חלק פעיל במאמצים למיגור הפשיעה, אך 60% מהם אינם מכירים מקומות שבהם ניתן לפעול באופן אקטיבי.