מסדרונות בתי החולים בישראל הפכו בשנים האחרונות לסמל עגום של כשל מערכתי מתמשך. מטופלים קשישים מוצאים עצמם מטופלים במעברים הומים, חשופים לעיני כולם, לעיתים ללא כבוד בסיסי.
מציאות זו, כפי שתיארו בכירי מערכת הבריאות, בכנס 'אלדרטופיה 2024', הכנס הלאומי הראשון מסוגו בנושא העתיד של הגיל השלישי, ביוזמת רשת בית בלב. היא תולדה של מחסור מתמשך בתשתיות אשפוז והזנחה ארוכת שנים של תחום הגריאטריה.
"אני רגילה שמטפלים בי מול כולם"
פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא, שיתף מקרה שזעזע אותו, בו רופא שביקש לטפל באישה מבוגרת במסדרון ניסה למצוא פרגוד כדי לכסות אותה, אך היא אמרה שאין צורך - היא כבר רגילה. "זוהי לא רק השפלה אלא השלמה עמה, וזה בלתי נסבל. אסור שחולים יטופלו במסדרונות, וצריך לחוקק חוק שיאסור זאת".
הסיפור הזה משקף את מצבם של אלפי קשישים במדינה, שמלבד התמודדות עם מחלותיהם נאלצים גם לספוג פגיעה בכבודם.
משבר המיטות - הזקנה נשארת מאחור
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון-לוי, הצביעה על הפערים המשמעותיים בין צורכי האוכלוסייה להזדקנות המערכת: "מספר מיטות האשפוז הגריאטרי בישראל עומד על מחצית מהממוצע ב-OECD. המדינה לא עומדת בחובתה להגדיל את היצע המיטות, והגריאטריה נותרה בחצר האחורית של מערכת הבריאות".
דבריה קיבלו חיזוק מיו"ר מכבי, רן סער, שאמר כי במערכת קיימת מצוקה עמוקה של מאות מאושפזים בבתי החולים שממתינים להמשך אשפוז גריאטרי או שיקומי ואין לאן להעביר אותם. "הם נשארים במסדרונות בתי החולים בלי כבוד האדם ובלי חמלה. הנפגעים הם החולים עצמם. צריך לדבר על הכאן ועכשיו ולעורר שינוי".
סער הזהיר כי כל עוד משרד הבריאות לא יגלה גמישות, הבנה למצב ורצון להוציא את החולים ממסדרונות בתי החולים העמוסים לבתי חולים שיקומיים - מכבי לא תוכל להמשיך בתוכניותיה ותאלץ להקפיא תכנון בניית מוסדות גריאטריים. "אנו מצפים ממשרד הבריאות להבין את גודל השעה ולפעול לאלתר לגמישות ולשינויים הנדרשים במערכת הבריאות בכלל ובבתי החולים הגריאטריים והשיקומיים בפרט".
כשמערכת הרווחה והבריאות אינן מתואמות
מנכ"ל כללית, אלי כהן, תיאר את הקשיים בשילוב כוחות בין מערכות הרווחה והבריאות, ואמר כי "מטופלים קשישים מועברים הביתה ללא פתרון מספק. חלקם מפסיקים לתפקד והמוח שלהם מתנוון. נדרש שינוי יסודי - הכפלת מספר מיטות האשפוז ותכנון מראש של שירותים מותאמים".
העתיד בקהילה, אך הפתרונות רחוקים
פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בקופת חולים לאומית, מאמין שהמפתח טמון בקהילה, "אנחנו חייבים לשנות את התפיסה - גיל 65 הוא לא זקנה. גיל 75 ומעלה הוא הגיל השלישי, והמקום של הקשיש הוא בבית. טיפול בקהילה הוא גם זול יותר וגם טוב יותר, אבל רופאי המשפחה מתקשים לעמוד בעומס".
עם זאת, הטיפול הקהילתי, למרות יתרונותיו הברורים, לא יכול להיות הפתרון היחיד. כאשר מספר המיטות בבתי החולים הגריאטריים והשיקומיים נמצא בירידה מתמדת, המטופלים הקשישים מוצאים עצמם תקועים במסדרונות, במקום לקבל את הטיפול המכבד והמקצועי המגיע להם.
מנכ"ל מאוחדת עוזי ביתן, סיכם כי צריך לאגד משאבים למצות זכויות לגוף אחד. "נושא הסיעוד במשבר גדול שנמצא לפתחנו חייב לעבור שינוי. איבדתי את אמי לאחרונה הבטחתי לקחת על עצמי לתקן את הנושא של המערך הגריאטרי בקופה וגם בישראל".
שינוי גישה - כבוד האדם בראש סדר העדיפויות
הזקנה במסדרון היא תעודת עניות למערכת הבריאות. מצב זה דורש פתרונות מיידיים: השקעה מסיבית בתשתיות, הכפלת מספר מיטות האשפוז, קידום רפואה מונעת ושיפור התיאום בין שירותי הרווחה והבריאות.
הזנחת התחום אינה רק פגיעה במטופלים עצמם, אלא גם בנו כחברה. כבוד האדם אינו מותרות, והוא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות.