בצעד דרמטי, שר החוץ סער הכריז שהורה לסגור את שגרירות ישראל באירלנד, ובמקביל לפתוח שגרירות במולדובה. לדעת מומחים, אירלנד היא אכן המדינה הבעייתית ביותר באירופה ביחסה לישראל. זאת בין היתר כי בשונה ממדינות ביקורתיות כמו ספרד ובלגיה, בהן יש גרעין חזק של תמיכה אשר מגביל את הרשויות, בכל המפלגות הגדולות באירלנד, כמו גם בתקשורת וברשתות החברתיות, היחס כלפינו חריף עד עוין.
לכן לכאורה ראוי לנקוט בצעד מסוג זה - אירלנד חורגת כבר שנים מהמקובל בין מדינות, היה ראוי לעשות זאת קודם, עלינו לשמור על כבודנו וכו'. אך לטעמי מדובר בצעד מזיק. בימים האחרונים אירלנד הצטרפה למהלך בבית הדין הבינלאומי לצדק בעניין ישראל וג'נוסייד, רצח עם, וגיבתה את הצטרפותה בהצהרות קשות. אלא שישראל לא סגרה שגרירויות במקסיקו ובספרד, שאף הן הצטרפו ליוזמה בהאג. חוסר העקביות מעורר שאלות.
חשוב לזכור שאירלנד היא חלק מהאיחוד האירופי, שהוא שותף הסחר הגדול של ישראל. לצד פעלתנותה הרבה של אירלנד בתוך האיחוד ומכאן להשפעתה על מכלול יחסיו עם ישראל (לרבות הסכמים שכולנו נהנים מהם, ישירות או בעקיפין), בין שתי המדינות מתקיימים קשרי מסחר ענפים: בשנה המסתיימת, היקפו כ-4 מיליארד יורו. זאת גם כי עסקינן בשני מוקדי היי-טק. חברת אינטל ישראל משתפת פעולה עם אינטל אירלנד, WIX הישראלית מעסיקה מאות עובדים באירלנד וכו'. בנוסף, יש באירלנד קהילה יהודית קטנה אך פעילה - בשנים האחרונות היו שרים יהודים מטעם כל אחת משלוש המפלגות העיקריות.
יצויין שסגירת שגרירות כמחאה היא צעד קיצוני ונדיר. ב-1986 אוסטריה בחרה לנשיא את קורט וולדהיים, מקודם מזכ"ל האו"ם, הגם שסמוך לכך התגלה שהסתיר את עברו הנאצי. למרות זאת, ישראל לא סגרה את משרדיה בווינה אלא נקטה בצעד אחר: היא הורידה את דרג היחסים כך שבראש הנציגות עמד ממונה. הוא היה דיפלומט בכיר שגר בבית השגריר ונסע במכונית השגריר. אבל רשמית, עד שוולדהיים סיים את תפקידו והנציג הגיש כתב האמנה לנשיא החדש, לא היה לישראל שגריר באוסטריה, כלומר היחסים לא היו מלאים.
זאת ועוד, קל להחליט על סגירת שגרירות אך לא בהכרח פשוט לפתוח אותה מחדש. בשנות השבעים היחסים בין ישראל ודרום קוריאה נקלעו למשבר. בשל כך ומעוד שיקולים, שר החוץ דאז משה דיין החליט על סגירת השגרירות בסיאול. במשך השנים בהן קוריאה הפכה לענק תעשייתי, היא שבה וסרבה לבקשותינו לאפשר לפתוח מחדש את השגרירות, וזו שבה לפעול רק ב-1992.
אם לא די בכל אלו - השוואות הרי אף פעם אינן לגמרי מדויקות - מטרת הדיפלומטיה היא לקדם אינטרסים. אם צריך, תוך עקיפת מכשולים. כאשר ישראל במצוקה בינלאומית חסרת תקדים, האם שבירת כלים מועילה? או שעדיף להשקיע בדו-שיח, למרות הקשיים? האם הפניית גב לאירלנד, בעייתית ככל שהיא, תסייע לישראל בעת הזו? וגם, כלפי עוד מי נכריז שאנו "ברוגז"?
לאור האמור לעיל, דומה שעיקר התועלת בסגירת השגרירות בדבלין היא כותרות הפגנתיות. אלא שבמאזן הכולל, יוצא שכרנו בהפסדנו.
הכותבת היא טובה הרצל, שגרירה בדימוס.