שר המשפטים יריב לוין פרסם אמש (שבת) פוסט ארוך שבו הודיע על חידוש חקיקת המהפכה המשפטית. לוין רמז לכך שהוא עתיד לקדם את החוק שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים: "בית המשפט דוחק את הכנסת ואת הממשלה בלית ברירה לפעול בעת הזו על מנת להשיב את סמכויותיה על כנן".
בנוסף שר המשפטים טען באותו הפוסט כי הוא זה שפעל להגיע להסכמות בעוד שופטי בית המשפט העליון הם אלה שסיכלו את האפשרות להגיע להבנות: "אני עצרתי. הם המשיכו ביתר שאת. אני ביקשתי להימנע מהעיסוק בזה עכשיו. הם קבעו בצו מועד מיידי והכתיבו את לוח הזמנים. אני פעלתי להגיע להסכמות. הם הוציאו צווים חסרי תקדים ופועלים בדרך כוחנית של כפיה. אני מבקש להביא למינויים מוסכמים שיזכו לאמון הציבור כולו. הם סוגרים את שערי בית המשפט בפני כל מי שאינו חושב כמוהם." כתב לוין.
וואלה עושה סדר ובודקת, האם השר לוין צודק בטענותיו?
טענה ראשונה של לוין:
בג"ץ הוציא צו שנוטל מהשר את הסמכות בחוק לקבוע את סדר יומה של הוועדה לבחירות שופטים, למרות שהצו לא חוקי לשיטתו של לוין, הוא טוען שהוא התחיל את תהליך מינוי הנשיא לביהמ"ש העליון.
בדיקת הטענה מעלה כי השר לוין לא מדייק בדבריו. בג"ץ הוציא צו בחודש ספטמבר האחרון שמחייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא, זאת לאחר שמחודש אוקטובר בשנת 2023 אין לבית המשפט העליון נשיא לבית המשפט וזאת לאחר שלוין לא כינס את הוועדה למעלה משנה.
ההחלטה הזאת התקבלה לאחר שבג"ץ נמנע מכך בהתחלה ושלח את הצדדים עוד בחודש יוני להידברות, צעד שלא נשא פרי. לוין לא מדייק בגלל שהוא לא מזכיר את לוחות הזמנים שבהם ההחלטה התקבלה, בנוסף לוין לא מעלה להצבעה את שמות המועמדים לנשיא בית המשפט כך שקשה להלום את טענתו שהוא התחיל את התהליך.
טענה שנייה:
לוין טוען שהשופטים החברים בוועדה ונציגי לשכת עורכי הדין מנעו את שידורי הוועדה לבחירת שופטים, "כדי שיוכלו למנות את השופט עמית במחשכים, בהתעלם מההסתייגויות הרבות והשאלות הקשות שעולות מהן". כלשונו.
בבדיקת הטענה נראה שבישיבת הוועדה האחרונה, נושא צילום ישיבות הוועדה עלה להצבעה ולא זכה לרוב, כך שהשמטת העובדה הזאת והניסיון לצייר את זה כאילו לא נתנו ללוין את האפשרות בכלל לנסות לצלם את דיוני הוועדות - היא שוב לא מדויקת.
בנוסף, השופט יצחק עמית הגיב להסתייגויות נגדו תוך כדי שהוא מתייחס לגופן של ההסתייגות והדברים פורסמו ברבים, כך שקשה להלום את הטענה שמישהו מנסה להתעלם ההסתייגויות שהוגשו נגדו. רק נציין שגם נגד השופט יוסף אלרון - המועמד הנוסף לתפקיד נשיא העליון הוגשו הסתייגויות וגם התייחסותו של אלרון אליהם פורסמו בתקשורת.
טענה שלישית:
לוין טוען כי הוא הציע פשרה לפיה השופט אלרון ימונה לתקופה של כשנה לנשיא העליון, ואחריו ימונה מועמד השופטים. בנוסף, לוין טוען שהוא הציע שהשופטים יגישו בפני נציגי הקואליציה בוועדה שני מועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, מהם יבחר אחד, ובמקביל נציגי הקואליציה יציגו שני שמות, מהם הוועדה תבחר שופט אחד. באשר לשופט השלישי, הצעתי כי נגיע למינוי מוסכם מבין שופטות בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.
בדיקת הטענה: השופט אלרון פורש בחודש ספטמבר הבא כך שקשה להבין כמה זמן הוא יכהן בפועל. לגבי השאר נראה שהשר מדייק בטענתו אך מאחר שהוא כרך אותה עם פיצול כהונת הנשיא, לשופטים בבית המשפט היה קשה לקבל אותה ולהגיע לפשרה, כך שלא מדובר בהצעה אמיתית.