נתונים שנחשפים היום (שני) בדו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת לתת לשנת 2024 מספקים תמונה קשה ומדאיגה אודות מצב העוני הגובר, כשהשפעות המלחמה המתנהלת זה יותר משנה מורגשות היטב. לא פחות מ-2.7 מיליון נפשות בישראל חיות בעוני, בהן מעל 1.2 מיליון ילדים, בעוד ההתדרדרות נמשכת גם בימים אלה.
לפי נתוני הדוח המלאים, 22.3% מהמשפחות (678,200 משפחות) ו-28.7% מכלל האוכלוסייה חיים בעוני, מתוכם כמעט 40% ילדים. כמו כן, עלות המחיה המינימלית לנפש עומדת על 5,355 שקלים, כשלמשק בית ממוצע (שני מבוגרים ושני ילדים) זו תעמוד על 13,617 שקלים. עם עלייה של 6.5%-6.9% בעלויות המחיה מאז 2023, הפער בין שכר המינימום לעלויות המחיה המינימליות רק מעמיק, ומותיר משפחות רבות מחוץ למעגל ההישרדות הבסיסי. שכר המינימום אינו מכסה את העלויות הממוצעות, ועשרות אלפי משקי בית חדשים מתמודדים עם מצוקה כלכלית קשה.
65% מהנתמכים על ידי העמותה דיווחו בדוח האחרון כי מצבם הכלכלי הורע בשנה האחרונה, זאת לצד 32.1% מהציבור הרחב. ל-78.8% מנתמכי הסיוע יש חוב לגורם כלשהו, בהשוואה ל-26.9% באוכלוסייה הכללית, ו- 22.1% נותקו מחשמל בשנה האחרונה בשל אי-עמידה בתשלומים. לא פחות מ-70.8% מהנתמכים נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופה או טיפול רפואי נחוץ.
כמחצית (49.1%) מכלל הנתמכים על ידי עמותת לתת דיווחו בדוח כי מצבם הבריאותי החמיר או החמיר מאוד בהשוואה למצבם לפני המלחמה, בהשוואה ל-17.6% באוכלוסייה הכללית.
שליש מהילדים בישראל נאלצים לצמצם ארוחות
עוד בולטת במיוחד השנה הפגיעה בילדים: 34.1% מהילדים בישראל סובלים מאי-ביטחון תזונתי, מתוכם 19.9% באי-ביטחון תזונתי חמור. אלו, נאלצים מדי יום לדלג על ארוחות או לצמצם את גודלן, והוריהם נאלצים לוותר על רכישת תחליפי חלב אם. בנוסף, ל-84.7% מהנתמכים אין אפשרות לממן פעילויות חינוכיות, כמו טיולים או תנועות נוער. שיעור הנשירה מבתי ספר בקרב משפחות נתמכות עומד על 22.8%, נתון הממחיש את המחסור ההרסני בהזדמנויות חינוכיות.
קבוצה נוספת שהינה מהפגיעות ביותר היא אוכלוסיית הקשישים. יותר מ-81% מהקשישים הנתמכים על ידי העמותה מצויים בעוני, וכמחציתם - בעוני חמור. כמעט 60% מהם נאלצים לוותר גם על טיפולים רפואיים או תרופות הכרחיות בשל היעדר משאבים. עבורם, העוני אינו רק עניין כלכלי, אלא גם חוויה של בידוד ופגיעה נפשית.
גם אוכלוסיית הנכים נפגעת, כשקצבאות הנכות בישראל רחוקות מלהספיק לצרכים הבסיסיים של הזכאים להן. קצבת נכות ממוצעת, העומדת על 4,291 שקלים לנכה בדרגת 75% ומעלה, נמוכה בכ-20% מעלות המחיה המינימלית לנפש. המשמעות היא שהזכאים לקצבת נכות, שאמורה לספק להם רשת ביטחון כלכלית, נאלצים להתמודד עם מחסור חמור. מצבם מורע אף עוד יותר כשיוקר המחיה הגובר משתכלל אל מול ההוצאות הרפואיות הבלתי נמנעות והעלויות הבסיסיות לקיום בכבוד.
נתון מדאיג נוסף עולה בהיקפי התמיכה בעמותות, כש-94.2% מעמותות המזון בישראל לא קיבלו תמיכה ממשלתית עבור הצרכים שעלו בעקבות המלחמה. זאת, במקביל ל-70.9% מהן המדווחות על ירידה בתרומות. הממשלה, להערכת הציבור, אינה ממלאת את תפקידה, כש8.4% מהציבור בלבד סבור כי היא מטפלת בעוני כראוי.
לצד האתגרים הביטחוניים - יש לזכור שמתקיימת מלחמה נוספת
הדוח קורא לממשלה לפעול בצורה שיטתית לצמצום העוני ולהטמיע מדיניות חברתית-כלכלית רחבה. חוסר הטיפול בעוני, לדברי הדוח, מערער לא רק את החוסן החברתי, אלא גם את היציבות הכלכלית של ישראל כולה.
"הצעדים הכלכליים המתוכננים ובהם העלאת המע"מ, תשלומי דמי ביטוח לאומי ודמי הבריאות וכן ההתייקרות במחירי החשמל, המים והארנונה, צפויים להעמיק את המצוקה של האוכלוסיות המוחלשות", מסרו ז'יל דרמון, מייסד ונשיא ארגון לתת, וערן וינטרוב, מנכ"ל הארגון. "התקציב האנטי חברתי שאושר בממשלה, השלכות המלחמה וצרכי השיקום, העלייה באינפלציה והריבית הגבוהה במשק, יביאו להצטרפות של אלפי משפחות נוספות מהמעמד הבינוני הנמוך למחסור חמור וחוסר יכולת לתת מענה לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בכבוד.
לצד האתגרים הביטחוניים והצבאיים, אנחנו חייבים לזכור שיש מלחמה נוספת, המלחמה בעוני. ישראל ניצבת בפני מבחן ערכי של סולידריות וערבות הדדית שישפיע על החוסן ויכריע אם נצא מהמשבר מחוזקים או מוחלשים. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות, תפעל באופן שיטתי ונחוש לצמצום העוני והפערים החברתיים, שרק הולכים ומעמיקים, ותיישם מדיניות מאקרו חברתית-כלכלית שדואגת לכלל חלקי החברה".