בעוד עם ישראל נושא תפילה לשחרור החטופים, וכל חטוף שישוב הוא עולם ומלואו, הניצחון יושג רק כאשר אחרון החטופים יוחזר וחיילי צה"ל לא ימשיכו לסכן את חייהם במלחמה שמטרותיה הצבאיות הושגו זה מכבר: שלטון החמאס לא קיים, מנהיגיו חוסלו, וחטיבותיו פורקו. תמונת הניצחון היחידה הראויה היא תמונת כל החטופים בחיק משפחותיהם.
תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, המונה מעל 550 בכירי עבר במערכת הביטחון והדיפלומטיה בישראל, דורשת מהממשלה והעומד בראשה לא לתת לאירועים המתרחשים סביבנו להסיט את תשומת הלב מהצורך הדחוף להשלים את מטרות המלחמה בדרום. בראש ובראשונה, להשיב את כל החטופים, להביא לקבורה את הנרצחים ולסיים את המלחמה - הגובה קורבנות יום יום.
לאחר 430 ימי לחימה מתחייב חשבון נפש
אין עוררין על העובדה שחמאס הוא ארגון של מרצחים מתועבים ודינם אחד - חיסול. אבל אסור שהרדיפה אחר שרידי ארגון הטרור ואחר אחרון המחבלים תעכב ולו לרגע את השבת חטופינו הביתה.
מבחנה של מנהיגות הוא בניהול נכון של סיכונים. על בסיס הניסיון הביטחוני המצטבר של מאות חברי התנועה, אנחנו קובעים שהישגי צה"ל בלחימה העניקו לממשלה את הבסיס להחלטה הנדרשת: ניתן לסיים את המלחמה כדי להחזיר את החטופים, ואם ייווצר איום מחודש מדרום - תחודש הלחימה כנדרש. כך קבעה הממשלה כלפי הצפון. לא כל שכן, כך עליה לקבוע בדרום - בראש ובראשונה למען החטופים ויקיריהם.
מחיר התנהלות שלא על בסיס מטרות המלחמה המוצהרות
סוד גלוי הוא שהממשלה מתנהלת לאור מטרות סותרות. מצד אחד המטרות המוצהרות על פיהן פועל צה"ל וזוכות לאמון גורף בציבור: השמדת היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס והשבת החטופים. מנגד, יש בממשלה פלג משיחי המקדם מטרות אחרות לחלוטין: כיבוש הרצועה, הטלת ממשל צבאי וחידוש ההתיישבות היהודית.
מטרות אלה לא הוצגו בגלוי, לא הובאו לדיון או הכרעה אך מקודמות בנוהל עברייני. מגמה זאת מאיימת לתקוע את צה"ל במלחמה ללא סוף, מסכנת חיי לוחמים, וחורצת את גורל החטופים, הכל בשירות חזון הזוי של פלג קיצוני בקרבנו.
המהלך הצבאי מוצה - מלחמה ללא תכלית גובה חיי חיילים
חמאס, ככוח צבאי, לא קיים עוד. שרשרת הפיקוד נגדעה, חטיבותיו פורקו והתשתית המבצעית הושמדה ברובה. צה"ל השלים את המהלך ההתקפי זה מכבר, וידיו כבולות בהמשך לחימה בשרידי חמאס מחשש לפגיעה בחטופים. פריסת הכוחות בשטח בשגרת מאחזים צבאיים חושפת אותם לפעולות גרילה.
כבר הוכח יותר מאחת שלחץ צבאי כמנוף לשחרור החטופים מסכן הן את החטופים והן את הלוחמים. ההישגים הצבאיים בצפון שהביאו להפרדת הזירות יצרו מנוף נוסף להגיע לסכום בדרום. הדרך להסכם סלולה. נדרשת החלטה.
הבריחה מדיון ב'יום שאחרי' - מרכיב תכנית ההונאה
הקואליציה האזורית והבינלאומית בהובלת ארה"ב ובהשתתפות מדינות ערב העוינות לחמאס הבהירה כי היא מוכנה לנהל את הרצועה - ביטחונית וכספית - ולמנוע שיקום החמאס, הכל בתיאום מלא עם כוחותינו וכיבוד צרכי הביטחון של ישראל, ובלבד שתוזמן לכך על ידי הרשות הפלסטינית. הסירוב לחלופה זאת מחדד את הסתירה בין מטרות המלחמה המוצהרות, עליהן נלחם צה"ל וחיילינו מסכנים את נפשם, לבין הגשמת חלומו של קומץ שלקח מדינה שלמה כבת ערובה. את המחיר הכבד של הכניעה לקיצוניים אנו משלמים ונשלם לאורך שנים.
'מתווה נתניהו' זמין כבר מחודש מאי
ב-27 למאי העביר נתניהו לארצות הברית, ובאמצעות מצרים וקטאר גם לחמאס, מתווה לסיום המלחמה והשבת כל החטופים. תחת הכותרת "עקרונות כלליים להסכם בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני בעזה" המסמך כולל את "שחרור כלל בני הערובה הישראלים, בתמורה למספר מוסכם של אסירים פלסטינים והשבת שקט בר-קיימא שיוביל להפסקת אש קבועה, לנסיגת הכוחות הישראליים מרצועת עזה, לשיקום הרצועה, לפתיחת המעברים ולמתן אפשרות למעבר אנשים וסחורות".
המתווה קיבל את אישור הקבינט, אומץ על ידי נשיא ארה"ב, מועצת הביטחון של האו"ם ועל פי דיווחי המתווכים, ב-2 ליולי נתקבלה גם הסכמת חמאס. הטרגדיה היא שאביו מולידו של המתווה הוא גם זה שהביא למותו: בתוך ימים מהסכמת חמאס נולד "מסמך הבהרות" אשר בליבו העז המופרכת של צירי נצרים ופילדלפי. איננו יודעים האם ברגע אמת החמאס לא היה תוקע את העסקה, אך גם לעולם לא נדע, שכן בשינוי התנאים רה"מ חילץ את החמאס מקרני הדילמה.
אנחנו כפסע מניצחון בעזה - זה בידינו
לאחר 430 ימי לחימה שמיצו את יעדיהם הצבאיים ומאה חטופים כלואים אל מותם, הממשלה הוכיחה שאפשר לקבל החלטות בתנאים יותר מורכבים בהפסקת האש בלבנון. הגיע העת לקבל החלטה גם בעזה.
לאחר שהושג הניצחון הצבאי, ניתן וחיוני להחזיר את כל החטופים - לא בפעימות המסכנות את חיי הנותרים; לוודא שהממשל הבא ברצועה לא יהיה חמאס; להבטיח שהאחריות הביטחונית הגוברת בשנים הקרובות היא שלנו; ולהתנות את שיקום הרצועה בפירוזה.
זה המתווה שהגה רה"מ וזוכה לתמיכת רוב העם. מן הראוי שיידבוק בו ויביאו למימושו. הדבר בידיו. על ראש ממשלת ישראל להבהיר לציבור האם הוא משרת את השיקול הלאומי, את ביטחון ישראל ואת רצון רוב העם, ולכן דבק ביוזמתו ופועל למימושה המיידי, או שחלקו עם המיעוט הקיצוני הפועל לסבך את ישראל בהרפתקה עזתית הזויה על חשבון חיי החטופים, חיילי צה"ל וביטחון ישראל.
הכותב הוא אלוף במיל' מתן וילנאי, יו"ר תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', לשעבר סגן שר הביטחון וסגן הרמטכ"ל לשעבר.