ביולי 2023, לאחר יותר מחמש עשרה שנה של ניסיונות לקדם את החקיקה בנושא, אושר בכנסת סעיף 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה, אשר מאפשר לשים איזוק אלקטרוני לאדם שהוצא נגדו צו הגנה. החוק אושר כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים ובאוגוסט האחרון, לאחר היערכות ופיילוט, נכנס החוק לתוקף.
בשב"ס הוקמה יחידת משגב בעלות של 45 מיליון שקלים שתפקידה לפקח ולנטר את מקום הימצאו של המפוקח, למנוע הפרת צו, להתריע ובעת הצורך גם להזעיק את המשטרה. חברת 1G נבחרה להפעיל את האיזוק, נקבעו שורה של תנאים למתן צו הגנה עם פיקוח אלקטרוני ונקבעה מכסה שנתית של עד 200 מפוקחים בשנה, למרות שארגוני נשים הביעו חשש כי במדינה שבה מוגשות מידי חודש כאלף בקשות לצו הגנה על ידי נשים, וכעשרת אלפים בממוצע בשנה, המכסה הזאת לא תספיק.
אז מה קרה שבארבעת החודשים מאז שהחוק נכנס לתוקף ועד היום, רק שני גברים נכנסו בינתיים לתוכנית של האיזוק האלקטרוני, האחרון שבהם רק לפני שבוע? ומדוע בארבעת החודשים האחרונים, רק 31 גברים, מועמדים לתוכנית האיזוק, הופנו למשטרה לצורך הערכת מסוכנות?
לפני שאושר בכנסת, החוק עבר מספר גלגולים כאשר מתנגדיו טענו בין היתר כי האיזוק האלקטרוני פוגע פגיעה אנושה בחירות, בחופש התנועה ועלול לשמש נשים לתלונות שווא. ועוד ועוד שלל טענות שעיכבו במשך שנים את אישור החוק. לבסוף אושר כאמור החוק בכנסת, תוך שנקבעו שלושה תנאים למתן צו הגנה עם פיקוח אלקטרוני.
התנאי הראשון הוא כי על בית המשפט להשתכנע כי השימוש באיזוק האלקטרוני נדרש בשל חשש ממשי להפרה של של צו הגנה או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם שלגביו מתבקש הצו.
התנאי השני הוא שהאדם שלגביו מתבקש צו הגנה עם איזוק, הורשע בעבר בעבירת אלימות במשפחה או בעבירה חמורה אחרת והוגש נגדו כתב אישום.
התנאי השלישי הוא קבלת הערכת מסוכנות מהמשטרה וממשרד הרווחה. רק כאשר מתמלאים שלושת התנאים האלה, רשאי שופט להוציא צו הגנה עם פיקוח אלקטרוני. משהוצא צו שכזה, הוא נמסר למשטרה, וזו אחראית למסור אותו לגבר שנגדו הוצא הצו.
פנינו לכל הגורמים הרלוונטיים שאחראים ליישם את החוק. במשרד לביטחון לאומי הסבירו שאמנם המשרד הוביל את קידום החקיקה, אך יישום החוק מוטל על הנהלת בתי המשפט ועל משרד הרווחה והביטחון החברתי.
במשרד הרווחה הסבירו לנו כי הוכשרו עובדים סוציאליים ייעודיים, הועברו ימי עיון והדרכות בנושא ובכלל, כל העובדים הסוציאליים תודרכו להעלות בפני מתלוננת את האופציה של צו הגנה בפיקוח אלקטרוני. גורמים במשרד הדגישו כי לא כל אישה שמבקשת צו הגנה מגיעה אל עובד סוציאלי במשרד הרווחה.
במשטרה הזכירו כי מדובר בהליך אזרחי שהמשטרה אינה צד לה. אמנם שוטרים ביחידות לאלימות במשפחה תודרכו ונעשתה להם הכרות עם החוק והודגש בפניהם כי יש להעלות בפני מתלוננת את סוגיית האיזוק האלקטרוני, אך גם פה, אמרו, לא כל אישה שמבקשת להוציא צו הגנה, פונה קודם למשטרה.
למעשה, רובן פונות ישר לבית המשפט, שם מתנהל קודם הליך במעמד צד אחד - של המבקשת. נדמה אם כן שהנושא הזה פשוט נופל בין הכיסאות, כאשר כל אחד מהמשרדים והארגונים מתנער מאחריותו ליישום החוק ונשים רבות אינן מודעות לכך שקיימת בפניהן האפשרות לבקש צו הגנה עם פיקוח אלקטרוני.
רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו, אומרת: "החוק לא עובד כי לא מעוניינים שזה יעבוד. מצד אחד, השר בן גביר הוא השר היחיד שבאמת השלים את תהליך החקיקה. מצד שני, רוקנו את החוק מתוכן. הגבילו את כמות המפוקחים, מסגרו את זה כחוק שעלול לשמש נשים לתלונות שווא. זה קשקוש מקושקש. ממיתים את החוק הזה לאט לאט".
היא הוסיפה: "היו צריכים זמן להתארגנות ליישומו, אחר כך עשו פיילוט, ואז קבעו מכסה. כל פעם יש משהו אחר. נראה שאין הבנה אמיתית שהחוק הזה יכול להשפיע דרמטית על אלימות במשפחה, לעצור אירוע, להקל על המשטרה ובסופו של יום גם להביא לריקון המקלטים לנשים. זה הפתרון הכי טוב והבעיה היא שאף אחד לא לוקח על עצמו באמת את יישום החוק בצורה אחראית ומקצועית".
לדברי נוימן, היה ראוי שכל הגורמים יפעלו בשיתוף פעולה כדי לקדם הסברה בנושא. "זה כאילו שאף אחד מהמערכות לא עצרה ואמרה, יש לנו כלי מעולה למיגור אלימות ומה עושים כדי לקדם את זה על מנת שנשים תהיינה מודעות לכלי הזה.הם יכולים לעשות קמפיין הסברה משותף ומי שצריך להוביל את שיתוף הפעולה הוא המשרד לבל"מ שקידם את החוק. הוא צריך לקחת את האחריות, לרצות את זה. ביכולתו לגרום שזה יקרה ולעשות תפנית דרמטית".
ממשטרת ישראל נמסר: "בשנים האחרונות משטרת ישראל פועלת רבות לטיוב הטיפול בנפגעי אלימות במשפחה, בתוך כך הוקמו במשטרת ישראל 27 ממחלקי משפחה המאגדים בתוכם טיפול הוליסטי ואחיד בכל עבירות האלימות במשפחה לרבות עבירות מין ופגיעה בחסרי ישע. מחלק המשפחה כולל בתוכו חוקר משטרה מקצועי ועובד סוציאלי - שוטר, שתפקידו הוא טיפול רגיש ומותאם לנפגעי העבירה ומתווך לגורמי הסיוע השונים.
ההכשרות הניתנות היום לכלל החוקרים וחוקרי האלימות במשפחה בפרט כוללות תוכן מותאם ומקצועי. בעת קבלת התלונה החוקרים מונחים למסור למתלוננת או מתלונן, את כל הזכויות העומדות לרשותם לרבות את האפשרות לבקשת צו הגנה ואיזוק. בכוונת המשטרה להרחיב את מחלקי המשפחה במהלך 2025".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר: "השר בן גביר הוביל מהלך היסטורי ואחרי שנים רבות של דיבורים הוא היחיד שהעביר את אחוק תתוך שעשה איזונים מתאימים. כמו כן לראשונה בתולדותת שבס במשמרת של השר בן גביר ונציב שבס רב גונדר קובי יעקובי הוקמה יחידה ייעודית לנושא. השר פנה לשופט עמית, מנכל משרד הבלמ פנה להנהלת בתי המשפט, וניסינו לדבר עם משרד הרווחה. הכלי קיים אבל כרגע מי שצריך להשש בו ולעודד את השימוש בו זה בתי המשפט ומשרד הרווחה.
לצערנו איננו זוכים לשיתוף הפעולה הנדרש. פנינו למשרד הרווחה והגשנו גם לבית המשפט ולשופט עמית מכתב כדי לקבל יותר שיתוף פעולה. אנחנו באמת מקווים שהכלי החשוב הזה ינוצל ויבוא לידי שימוש על ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר".
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "ההפניה לשימוש בפיקוח אלקטרוני נעשית על פי החלטה של בית משפט, ומשרד הרווחה פועל בהתאם להחלטות שיפוטיות אלו. במקביל, עורך המשרד הכשרות וימי עיון לשורה ארוכה של בעלי תפקידים במערכת הרווחה ובמערכת המשפט הציבורי להיכרות עם החוק ועם ההגנות שהוא עשוי לספק לנשים.
בין המשתתפים בהכשרות אלו גם עובדים סוצייאליים מהרשויות המקומיות, עו"ד והנהלת בתי המשפט בערכאות השונות. היחידה להערכת מסוכנות ערוכה ומוכנה לקליטת זוגות בוכנית האיזוק האלקטרוני, בהתאם למספר הזוגות אשר יופנו בצו שיפוטי להשתתפות בתוכנית זו ומבצעת באופן מיידי וללא המתנה".
מהנהלת בתי המשפט נמסר בשם הרשות השופטת: "כחלק מההיערכות המערכתית לקראת הכניסה לתוקף של תיקון מספר 19 לחוק למניעת אלימות במשפחה נערכה הדרכה לשופטים אשר כללה סקירה של עיקרי התיקון והחידושים המשפטיים, וכן סקירה מפורטת של תהליכי העבודה שגובשו עם השותפים השונים הנוגעים לנושא האיזוק האלקטרוני.
ההכשרה הוגשרה כהכשרת חובה לכלל השופטים העוסקים בתיקים אזרחים ותיקי משפחה, וכן הומלץ גם לשופטים העוסקים בתיקים פליליים לקחת בה חלק והשתתפו בה כ 500 שופטים ושופטות ממגוון הערכאות הדיוניות".