רב-סרן במיל' יבגני זינרשיין, שנפל בלבנון, הובא היום למנוחות. "חברי יאיר לפיד, כשהיה עיתונאי, היה שואל מה זה להיות ישראלי - להיות ישראלי זה להיות יבגני", שיתף ח"כ בני גנץ, בהספד שנשא בהלוויה.
"קודקוד סקיצה" כפי שאיזכרו פקודיו את כינויו ברשת הקשר של המ"פ הנערץ, מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד חיר"ם 9263 של חטיבה 226, שנהרג שלשום בפעילות מבצעית בלבנון. כאלף בני אדם ליוו את יבגני זינרשיין בדרכו האחרונה אל החלקה הצבאית של בית העלמין ההיסטורי במושבה זכרון יעקב, בהם ראש המועצה אלי אבוטבול, רב המושבה סגן-אלוף (מיל') מרדכי אברמובסקי, ורב חב"ד יוסף יצחק פריימן שהתגייס השנה לצה"ל והוביל את הארון. שורה של קצינים בכירים ופקודים נשאה דברים.
זינרשיין הוא חלל צה"ל החמישי במלחמת חרבות ברזל הנטמן בזכרון יעקב. בחלקה זו קבור גם רב-סמל מתקדם ירון אמתי, חובש קרבי של גדוד 9263, החלל האחרון במלחמת לבנון השניה. אף שר ממשלה לא נכח היום בהלוויה. "היה לו מאד חשוב לעשות שירות קרבי משמעותי", סיפרה האלמנה אלכסנדרה-סשה, "הצבא היה חלק מאד חשוב מחייו ומחיינו כמשפחה. הוא האמין שאין לו ארץ אחרת ולא יהיה לנו טוב במקום אחר ולכן אנחנו צריכים לדאוג לנו ולילדינו שיהיה טוב כאן". בנם הבכור יונתן, בשמו ובשם אורן ונינט ספד, "אנחנו מבטיחים להצליח בכל מה שרצית ושתהיה גאה בנו".
גנץ אמר כי "את הטיפוס", הוא מכיר היטב. הוא תיאר את דמותו של זינרשיין, מי שעלה מאוקראינה עם אמו רוזה בגיל 14, התגייס כמה שנים אח"כ לצה"ל, שובץ כבן יחיד כטכנאי מסוקים אך נלחם שאמו תחתום ותאשר לו שירות קרבי, בחר במסלול צנחנים ובמסלול פיקודי, סיים קורס קצינים, שירת בקבע וכשהשתחרר סיים לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פיתח קריירה בחברת ורוניס מערכות, חברה מובילה בתחום, נישא והקים משפחה, הכל בהצטיינות והכל תוך שבמקביל הוא משרת תקופות ארוכות במילואים.
"הוא המשיך את הפעילות המבצעית בלבנון עד הסבב השלישי, לא ביקש הנחות אחרי הפסקת האש אלא רק ביקש משימות. צעד גם ברגעיו האחרונים ביחד עם כל חלקי החברה הישראלית, בחור ישיבה, בן העדה האתיופית וצעיר מהמרכז", איזכר הרמטכ"ל לשעבר גנץ את שלושת החללים הנוספים בתקרית, סרן במיל' שגיא יעקב רובינשטיין, בן 31 מלביא, רס"ר במיל' בנימין דסטאו נגוסה, בן 28 מבית שמש, ורס"ל במיל' ארז בן אפרים, בן 25 מרמת גן.
לא אמר הרבה למשפחה האהובה שלו על השירות אבל אהב אותו מאוד וחינך כבר מגיל צעיר את ילדיו לנתינה ואהבת הארץ. ב-7 באוקטובר לא היה צריך להגיד לו בוא, הוא כבר היה שם. מי שלמרות הכל הגיע לעוד סבב ועוד סבב".
"חברים את הטיפוס הזה אני מכיר", אמר הרמטכ"ל לשעבר, גנץ, "קוראים לו ישראלי קיצוני. הוא אולי לא נולד פה, אבל הוא היה הכי פטריוט שאפשר. אולי היה לו קצת מבטא, אבל הוא דיבר במעשיו".