באיחור של שנים רבות החלו לפני כשנה עבודות להרחבתו של קטע הכביש האדום שבין מחלף גולני לעפולה. אף אחד לא ציפה שבמהלך עבודות העפר יפתח צוהר לימים דרמטיים שחווה אזור הגליל התחתון בקרבות מלחמת העצמאות, לפני 76 שנים.
נהג טרקטור כף כבד נתקל שלשום במהלך העבודות ליד מושב אילניה שמדרום למחלף גולני, בחפץ מוזר. הוא דומם את מנוע הטרקטור והבחין שמדובר בעצם גדול ומוזר שנראית כמו פצצה. למקום הוקפצו חבלני משטרה שמיד קבעו כי אכן מדובר בפצצה, אולם פצצה משונה שלא מוכרת להם. מצבה העיד שהיא הייתה קבורה באדמה במשך שנים רבות. רב-נגד זיו לבני, ראש תחום תחמושת במערך החבלה במשטרת ישראל, אמר לוואלה כי "בדיקה של חבלני המשטרה העלתה שמדובר בפצצה ישנה מאד שנועדה להטלה מכלי טיס. מבנה הפצצה, הגודל החריג שלה ואלמנטים נוספים שזיהינו למרות מצב הריקבון של הפצצה, העידו שהיא הוטלה מכלי טיס לפני עשרות שנים", אמר. הפצצה הייתה במצב רע מאד והיה הכרח לפוצץ אותה במקום. למקום הגיעו חבלנים של צה"ל, כביש מספר 65 נסגר לתנועה ופיצוץ אדיר החריד את האזור ברגע כשהחיילים עשו את עבודתם.
לבני אומר שאחרי שהגיעו לאותה מסקנה על מקור הפצצה, "עלתה השאלה - מה עושה פצצה כזאת דווקא במקום הזה? בדרך כלל מוצאים פריטי אמל"ח כאלה במקומות שבהם חיל האוויר התאמן או באתר שבו משאית פרקה תחמושת. במקרה הזה זה לא התאים לאחת מאותן אפשרויות. לא התאמנו באזור הזה והעומק שבה נמצאה פצצה בודדת העיד שהיא הוטלה מגובה רב".
כשעדכנתי את הד"ר אסתי ינקלביץ' בדבר הפצצה המוזרה, היא העלתה מיד מספר אפשרויות שיכולות לעזור בפיענוח התעלומה ההיסטורית ולאחר מספר בדיקות ומסמכים היסטוריים שנמצאו המסקנה היא כי מדובר בפצצה שהוטלה ממטוס סורי, במהלך הקרבות הקשים שהתחוללו במקום, ביולי 1948. אכן, מדובר בראשיתו של אותו חיל אויר שצה"ל כותש היום, שאז פעל בקרבות שבהם אילניה נאבקה על קיומה ושצבא האויב ניסה לכבוש אותה ולנתק את הגליל התחתון ועמק הירדן משאר חלקי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
ינקלביץ' היא חברת המושב אילניה שלידו נמצאה הפצצה והיא היסטוריונית בחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה החוקרת את תולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון והחינוך החקלאי בארץ ישראל, ונחשבת לאורים והתומים לסיפור ההיסטורי של האזור ושל אילניה בפרט. כבר מספר שנים שהיא עסוקה במחקר גדול על המושב. המושב אילניה מוכר גם בשם סג'רה על שם כפר ערבי שהיה במקום ועל שמה של החווה החקלאית "חוות סג'רה" שהוקמה בסוף המאה ה-19 והייתה ערש ההתיישבות העברית באזור הגליל התחתון. במקום חיו, פעלו ושמרו אישים מרכזיים ובהם דוד בן גוריון, מניה שוחט, יוסף וייץ ואחרים. שם גם נבטו רעיונות ומוסדות מרכזיים כמו "בר גיורא", הוא הארגון הביטחוני הראשון של היהודים בארץ ישראל ורעיון הקולקטיב החקלאי. היא מתארת עד כמה דרמטיים ומשמעותיים היו הקרבות על אילניה: "בחודש יולי 1948, עם חידוש הקרבות לאחר ההפוגה הראשונה, נערך המאבק המכריע על השליטה בגליל התחתון המזרחי".
הרקע לקרבות הוא המאבק על צומת הדרכים "מסכנה" שם נמצא היום מחלף גולני, שחיבר בין שני צירים מרכזיים בגליל- ציר טבריה - נצרת וציר עילבון - עפולה, אשר שימשו הן את הצד היהודי (טבריה-עפולה) והן את הצד הערבי (אל מאלכיה - נצרת). העימותים באזור החלו עם תחילת מלחמת העצמאות. בשלב הראשון הייתה פגיעה בכלי רכב על ציר עפולה - טבריה ומחודש פברואר 1948 הצליח הצד הערבי לנתק את הציר לחלוטין מתנועת יהודים. ארבעה קרבות נערכו במרחב בין מאי ליולי 1948.
הקרב הרביעי היה במסגרת קרבות עשרת הימים (9 - 18 ביולי 1948) שבהם נערך מבצע "דקל" אשר הכריע את כוחות צבא ההצלה במרכז הגליל. ההערכה הייתה שהכרעת האויב תתרחש בגזרת שפרעם ונצרת. מסיבה זו, הציבו באילניה רק את גדוד 12 בפיקוד יצחק ברושי מחטיבת גולני. הלוחמים המעטים השקיעו מאמץ רב בהתבצרות. פאוזי קאוקג'י, מפקד "צבא ההצלה" הערבי, ראה בכיבוש סג'רה נקודת מפתח להכרעת המרחב, ולכן ריכז צבאו מול אילניה. לרשותו עמדו 800 לוחמים, שיריוניות מצוידות בתותחים וסוללת תותחים 75 מ"מ. במהלך הקרבות ניסו כוחות צבא ההצלה והכוחות המקומיים לכבוש את אילניה מכיוונים שונים. ב־10, ב־12 וב־-14 ביולי הותקפה אילניה על ידי צבא ההצלה יום ולילה, ההתקפות נהדפו על ידי המגנים". אגב, מקרב המגנים, לוחמי גדוד 12 של גולני, צמחה באותם ימים יחידת קומנדו שלימים תהפוך לסיירת גולני.
ינקלביץ' מצאה מברק וממנו עולה כי באותן התקפות מסיביות על אילניה, השתתפו גם מטוסים; במברק בהול שנשלח על ידי אנשי גולני באותו יום ובו מתוארות בקיצור הנדרש ההתקפות הקשות עליהם נכתב ש"אווירוני אויב התקיפו את סג'רה". גם דיווח בעיתונות היומית מפי הכתב הצבאי נתן דונביץ על אותם קרבות מציין ש"אויב הטיל פצצות בסביבת המושבה". ביומן מבצעים של מודיעין גולני שמצאה ינקלביץ' דווח בתקציר היומי: "הבוקר פתח האויב בהרעשה על כוחותינו בסג'רה . בשעה 1400 בערך הופיעו שני מפציצי אויב שהטילו 9 פצצות על סג'רה. לא היו אבדות". שלשום, אחרי 76 שנים, התגלה כי פצצה אחת מהתשע לא התפוצצה. אתמול בשעה 13:00 קול נפץ חזק הרעיד את אילניה בשעה שחיילי ההנדסה פוצצו את הפריט ההיסטורי. ועשרות קילומטרים משם חיל האוויר הישראלי פגע במטוסים הסורים.