גבוה על רכס סולם צור התוחם את מדינת ישראל, שוכן קיבוץ אדמית, מיישובי המועצה האזורית מטה אשר. הקיבוץ שעל ההר מצוי צפונית למושב יערה - קילומטר מכפר הגבול. ככה, בתווך, כשהארטילריה של צה"ל אי שם בגבו וחיזבאללה מולו, הוא ספג נ"ט, רקטות, טילים וכטב"מים לאורך כל המלחמה. חומות גבוהות הוקמו בתוך הקיבוץ להבטיח תנועה בטוחה בשבילים מרכזיים.
תולדות הקיבוץ
הקיבוץ הוקם ב-1958, ננטש ב-1969, ויושב מחדש שנתיים לאחר מכן. עם זאת, עזיבות נותרו מנת חלקו לאורך כל ההיסטוריה שלו, והיו תמיד חלק ממלחמת ההישרדות וההיאחזות בקרקע - בנקודה המבודדת על המצוק. בנוסף, המלחמה תפסה את הקיבוץ בתהליך נוסף לקליטת משפחות שתעבה את השורות. כעת, חלקן החליטו שלא יממשו את ההצטרפות.
מפונים
מלבד אנשי כיתת הכוננות ומתוך כ-350 תושבי הקיבוץ, נשארו בודדים שלא התפנו עם פרוץ המלחמה. זאת, למרות המלצת ראש המועצה להתפנות ולאחריה ההנחיה של צה"ל. המפונים פוזרו בעשרות יישובים ברחבי הארץ, ובשבועות האחרונים עשרות תושבים החלו לשבו לביתם.
הנזקים מהמלחמה
כמו ברוב יישובי הקו בתי מגורים ספורים ספגו פגיעה ישירה אבל כמעט לכולם נגרם נזק עקיף. ניכר שהנזקים נגרמו מעצם נטישתם על ידי חולדות, גשמים ונזילות. הגינות ברוב הבתים זקוקות לשיקום ולרשויות אין מענה. לפי ההערכות, הסכום המוערך של הנזקים נאמד ב-20 מיליון שקלים, והמומחים טרם סיימו לאסוף את שאר הנתונים. בימים אלה, מועבר שאלון בקרב התושבים על מנת לבדוק את סדרי העדיפויות.
מרחבים מוגנים
ל-50% מהבתים אין עדיין ממ"דים מהסיבה כי קבלנים סירבו להגיע לקיבוץ בשל הסיכון הביטחוני הגבוה. זאת, למרות שהושג המימון להשלמת הבנייה.
"אין בית שלא ספג נזק עקיף ולמרבה הצער הדרג הממשלתי לא יורד אל העם ולא מדבר עם התושבים אבל את הכול אנחנו נתקן, נשקם ונשפץ", אמרה לוואלה נעמי בכור, מנהלת הקהילה של קיבוץ אדמית. היא מוצאת עונג ברעש כלי רכב ששבו לנוע על הכבישים, מודה שהיא אופטימית חסרת תקנה ואומרת: "אם אני עוצמת עיניים וצריכה לחזות איך יהיה כאן בעוד שנה, אני רואה מקום טוב יותר ממה שהיה, ובעיקר עם שבילים רועשים מילדים צוהלים".