קצב אירועים המסחרר בסוריה מזכיר במידה רבה את אירועי האביב הערבי של חודש דצמבר 2010. אז ובשנים שלאחר מכן הצליח הנשיא אסד למנוע את נפילת משטרו בעזרתם האדיבה והנדיבה של איראן ושל רוסיה. האיראנים סיפקו את הנשק, את אנשי המיליציות (לרבות חיזבאללה) ומפקדי שטח של משמרות המהפכה שפיקחו מקרוב על הלחימה.
הרוסים שהגיעו עם כוח משמעותי ב 2015 למעשה הכריעו סופית את המורדים והבטיחו את הישרדותו של אסד בתמיכה מאסיבית של חיל האוויר הרוסי ובעזרת יחידות של שכירי חרב דוגמת כוח ואגנר הידוע לשמצה.
לרוסיה היה מאז ומעולם אינטרס משמעותי במזרח התיכון ובתוך כך היא נהגה לשמר את יחסיה עם מדינות שונות באזור ולדאוג לנוכחות רוסית מתוך דאגה לאינטרס המרכזי שמוביל את רוסיה - לייצר התנגדות אקטיבית לארצות הברית בכל מקום שזה מתאפשר על הגלובוס.
סוריה הייתה החולייה האחרונה בשרשרת שקשרה את הדוב הרוסי לאזורינו, והעזיבה המהירה של פוטין מסמלת אולי את גודל המשבר שבו נתונה רוסיה בימים אלה.
"הסיפור המרכזי הוא החולשה של ציר ההתנגדות שלא אפשרה לא לחיזבאללה ולא לאיראן לסייע לאסד ולמנוע את נפילתו" אומרת ד"ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "זה פחות מפתיע כי אנחנו (ישראל) במידה רבה אחראים למצב של "הציר ההתנגדות", אבל מה שכן מפתיע הוא דווקא הסיפור הרוסי והצבא הסורי שאסד היה כל כך עסוק בשיקומו. אחת הרפורמות היחידות אותן הוא יישם וקידם הייתה שיקום הצבא, בסיוע כספי ולוגיסטי מאיראן ומרוסיה והצבא הזה קרס והתגלה במערומיו ברגע האמת. הרוסים נרתמו להציל את אסד בספטמבר 2015 ומאותו הרגע גרמו לתפנית דרמטית לטובתו, זה לא קורה עכשיו, כנראה שהקשב כולו מופנה לאוקראינה והרוסים כנראה גם זיהו בשלבים מוקדמים שהאירוע הזה לא הולך להיגמר טוב עבור אסד והחליטו לא להמר עליו הפעם".
הרוסים שצופי במתח במתרחש בסוריה אמנם קיבלו לזרועותיהם את משפחת אסד, שלפי דיווחים נחתה אתמול במוסקבה, אך מנגד מאפשרים למתנגדיו להניף הבוקר את דגל סוריה החופשית על תורן השגרירות הסורית במוסקבה. רוסיה קורצת למורדים שהיא מכירה בשלטון החדש אך מנגד מעניקה לאסד ולמשפחתו מתנה אחת אחרונה.
Quite interesting that in Russia the Syrian embassy is raising the new flag of Syria.
— Hassan I. Hassan (@hxhassan) December 9, 2024
This swift and seamless change of embassy hands in Moscow is a bit surprising. No change of personnel even. HTS reached out to Russia and said it has no quarrels with it.
Western countries.. pic.twitter.com/uHmO7DNT1N
צבא רוסיה שקוע עד צוואר במלחמה באוקראינה שנמשכת כבר קרוב לשלוש שנים. ההתקדמות האיטית וההתנגדות המפתיעה של האוקראינים טרפה את הקלפים עבור פוטין והעמידה את נשיא רוסיה בפני בחירה בין אופציה רעה לאחת רעה יותר, והוא בחר באפשרות השלישית - למזער נזקים - גם אם זה אומר לוותר על נקודת האחיזה האחרונה שנותרה לו במזרח התיכון לעת עתה כשהוא משאיר את השטח לאמריקנים שלא מתפנים מסוריה לפי שעה, וממתין בסבלנות לכהונת טראמפ השנייה בתקווה הממשל החדש בוושינגטון (כפי שהבטיח טראמפ בעבר) יעזור לסיים את המלחמה באוקראינה במהרה.
גם ד"ר יהודה בלנגה מאוניברסיטת בר אילן סבור שהכישלון של אסד טמון קודם כל בחולשת הצבא שלו ובנטישה של בעלי בריתו "הצבא הסורי עייף, ללא תמיכה של איראן ושל הרוסים לא היה לו סיכוי. זה צבא שנמצא בלחימה משנת 2011 ולאחרונה עבר למתכונת של צבא מתנדבים (ללא גיוס חובה לכל) כשהסאבטקסט במהלך הזה הוא לאפשר לאנשי המיליציות השיעיות להילחם בשטח סוריה". "לאירן הייתה יותר נוכחות צבאית בסוריה מאשר לרוסים, אבל הרוסים השקיעו שם המון משאבים הם החזיקו בסיס ימי בטרטוס, בנו את נמל טרטוס והקימו את בסיס חיל האוויר בחמיימים. סוריה הייתה העוגן האחרון של הרוסים במזרח התיכון" אומר ד"ר בלנגה. "לרוסים היה את מצרים עד שחתמה על הסכם השלום עם ישראל, לוב של קדאפי איננה, כך גם עיראק. נשארה רק סוריה לכן בסבב הקודם הם השקיעו הרבה כדי להציל את אסד, והנטישה שלהם הפעם מצביעה על המצבר הקשה שבו נמצאים הרוסים".
גם הרוסים וגם האיראנים עסוקים בחישוב מסלול מחדש ובוחנים את מגוון האפשרויות שעומדות בפניהם במרחב הסורי שמתעצב לו מחדש. "האירנים משגשגים במצב של כאוס" אומר ד"ר בלנגה "הם כבר הוכיחו את זה בעבר בעיראק וכך יכולים לעשות גם בסוריה. לאיראנים יש עדיין נוכחות בסוריה, לא הייתי מספיד אותם עדיין".
גם רוסיה כאמור לא מרימה את ידיה ומאותת למורדים שאפשר יהיה בעתיד לקיים דיאלוג עם הפלגים השונים שמשתלטים עכשיו על סוריה. לאמריקנים יש עדיין בסיסי צבא באזורים הכורדים והרוסים לא יוותרו בקלות על מוקד האחיזה האחרון שלהם באזור גם אם זה יהיה בקונטקסט של סוריה אחרת, לא מדינה אחת אלה פדרציה של אוטונומיות מיעוטים.
סוריה שאחרי משטר אסד נמצאת עכשיו בשלבים של חלוקה מחדש. בניגוד לאיראנים ולרוסים שעסוקים בלמזער נזקים, ד"ר בלנגה מציב את ישראל דווקא בצד של ההזדמנויות. לדבריו לישראל יש הזדמנות להשיג דריסת רגל בסוריה שלא הייתה לה בעבר, "הייתי מייעץ לישראל לחזק את הקשרים עם הקבוצות המיעוט שנמצאות עכישו בסיכון (כמו הכורדים והדרוזים) ולחזק עימם את הקשר מתוך כוונה לקדם את האינטרסים הביטחוניים של ישראל בעתיד במצב החדש שנוצר בתוך סוריה"
ד"ר כרמית ולנסי - חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית
ד"ר יהודה (אודי) בלנגה - חוקר ומרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן