זהו ערב סיום תפקידו של מפקד זרוע היבשה, האלוף תמיר ידעי, שמסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה ו-36 שנות שירות בצה"ל. בסופן, ייצא לחופשה כפי שפורסם לראשונה בוואלה, כשבעתיד ייתכן ויתמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל הבא. בשל המאורע, בצה"ל מסכמים את שנת הלחימה, ומדגישים שורת נושאים.
אלו, מפרסים על מגוון חזיתות. החל מהקרב המשולב שסייע בהכרעת אויב בנוסף לתמרון היבשתי, וכלה במערך המילואים שהספידו אותו לפני המלחמה ומעניק גם בימים אלו אורך נשימה בלחימה. המשך במודיעין שזרם בזמן אמת מהמפקדות בתל אביב ועד לקצה החוד המבצעי בדרום לבנון ורצועת עזה, הכשרת הנגמ"שים והטנקים לאורך הלחימה בכמה זירות במקביל - לאחר שצברו מיליון קילומטרים בתמרון חרף אתגר רכש החלפים. גם הלמידה וההשתנות בראשות תא"ל במיל' גיא חזוט זכו לדגש מצבא ההגנה לישראל, כשאחד נוסף נוגע לעוצמת האש צמודת התמרון שהגיעה לשיא של הטלת פצצת רבע טון ממטוס קרב בטווח של 140 מ' מכוחות היבשה. עוד ציינו בצה"ל את המערכות הדיגיטליות בעומק שטח האויב בצפון ובדרום.
בצה"ל הבהירו כי על רקע לקחי המלחמה נדרשים לבצע שינויים בעתיד בכוחות היבשה, ביניהם שדרוג היכולות של חטיבות ההגנה בגבולות וגדודי הגנה מרחביים באופן שיאפשר לכוחות הסדיר והמילואים לתמרן בעומק - בעת שהם בחזית.
דגש נוסף ניתן גם ליכולות כוחות יבשה לאתר מטרות ולהשמידן. לאחרונה, הבשילו יכולות הגנה, כגון תותחים בקוטר של 30 מ"מ מחוברים למכ"מים - להגן מפני חדירת רחפנים, בקאים (שחדרו ב- 7 באוקטובר לשטח מדינת ישראל) ומזל"טים. זאת, באמצעות רחפנים נגד רחפנים, לוחמה אלקטרונית, והגנה רכה של כוחות היבשה. לפי התוכנית שהציג האלוף ידעי למטכ"ל יש כוונה ברורה לייצר לגשר על תורפות בהגנה המתמרנת - טקטית לכוחות בגבול ובשטח אויב גם בתחום ההתרעה מפני איומים.
תקשוב ותמרון
בתחום התקשוב, הדגישו בצה"ל כי בכוונתם לשדרג את יכולות התקשוב של כלל מפקדות האוגדות והחטיבות. זאת, במטרה לספק פס רחב, שמעביר מידע מודיעיני בהיקף גדול לכוחות המתמרנים ללא הפרעות ושיבושי אויב, וכן כדי לשמר רציפות תפקודית.
קטלניות היבשה וניידות
תוך כדי המלחמה, זיהו בזרוע היבשה את הקטלניות העצמאית של הכוחות כנקודת תורפה, וביצעו מהלכי רכש מהירים כדי לגשר על הפערים. זאת, תוך מעבר מאמצעי לחימה בניסוי למבצעיים, בהם גם רקטות עתירות משקל לטווחים שונים, לרמת החטיבה והאוגדה.
כך, גם בהיקף כלי הרק"מ (רכב קרבי משוריין), מה שאילץ בלא מעט מהלכים לנוע רגלית. לשם כך, רכש צה"ל כ-1000 רכבים ממוגנים מסוג jltv (המצריכים בירוקרטיה בייצור ובאספקה מארצות הברית).
האויב
לפי ההערכה, במלחמה ינסה האויב לשדרג את ריכוזי המאמץ שלו על העורף הישראלי והכוחות המתמרנים באמצעות ירי נ"ט, רחפנים, מזל"טים, טילי קרקע - קרקע ומנהרות שהתגלו כמעכב עיקרי בפעילות של צה"ל בשטח האויב. עוד מעריכים האויב ירכוש אמצעי לחימה לירי על צה"ל ללא קווי ראייה, מה שידרוש מכוחות היבשה להרחיב את היקף האמל"ח הקטלני בלוחות זמנים קצרים.
עוד הדגישו בזרוע היבשה כי בצה"ל חייבים לשאוף לקצר את משך הלחימה ולחזק את הגנת הגבולות, וכן הוחלט להגדיל את יכולות ההנדסה והשריון - שהתגלו כחיוניות מאוד במהלך המלחמה בזירה הצפונית והדרומית.
כוח האדם
כוחות היבשה היו חסרים כ-700 לוחמים כנתון פתיחה טרום המלחמה. על אף המחסור לאורך השנה כתוצאה מהיקף הנפגעים, זה גושר בהארכת משך שירות הסדיר, והמילואים בצו 8. מחסור נוסף קיים במערך תומכי הלחימה, ועומד על סביב 1,200 חיילים. במקביל, נרשמה פריצת דרך בתחום נשים לוחמות בחיל השריון, עוקץ, יהל"ם (שני צוותים), איסוף קרבי וחי"ר ניוד (פיילוט). בשנת 2023 היו בצה"ל 7,514 לוחמות, זאת לעומת 7,063 בשנת 2022. חיילת שהחלה בתהליך הכשרה ביחידת 669 פרשה לפני כמה שבועות.
כמו כן, באופן כללי ישנה עליה בהיקף המתגייסים בכלל יחידות השדה. המרשימה ביותר בהן נרשמה בחיל התותחנים, חי"ר גבולות וחיל השריון. עוד הוחלט - כפי שפורסם לראשונה בוואלה - לחלק רובי מיקרו תבור לתצפיתניות, כולל מעטפת של לוגיסטיקה, מבנים ממוגנים, ציוד אישי ושיפוץ מגורים.
בצה"ל מסרו גם את סך הנפגעים לכוחות היבשה במהלך המלחמה, העומד על 5,343. החיל שספג את כמות הנפגעים הגבוהה ביותר הוא חיל השריון, שם נפגעו לא פחות מ-1,210. בגולני נפגעו 846 חיילים, בגבעתי 734 חיילים, ובחיל הצנחנים 579 חיילים.