יישוב מספר 2: קיבוץ שדה נחמיה
- שדה נחמיה (נוסד בשנת 1940)
- מספר תושבים ערב המלחמה - 1,160
- מרחק מהגבול- 5.5 ק"מ
- לא פונה. למרות ששדה נחמיה לא פונה על ידי המדינה, רבים יצאו ביוזמתם. במהלך המלחמה היה שלב שמחצית מהתושבים היו בישובים עורפיים. היום נמצאים ביישוב 70% מהאוכלוסייה שהייתה לפני המלחמה.
נזקים
מבחינת הרס נראה כי לא נגרמו נזקים חומריים. היו הרבה נפילות בישובים שמסביב, אך לא בתוך היישוב. מרסלה שלח, מנהלת הקהילה מספרת כי "הפגיעה שנגרמה היא פגיעה רגשית. חיינו ממש בתוך שטח מלחמה. מדי יום היו אזעקות מסביב והרבה קולות ירי ארטילריה של כוחותינו. חווינו פה 14 חודשים קשים מאוד וזה התבטא בהרבה דברים; הילדים שלנו לא למדו השנה. הם היו בזום ולא באמת למדו.
נוצרו בשנה הזאת פערים לימודיים גדולים ובנוסף יש צורך במתן מענים רגשיים לאוכלוסיה רחבה. הרגשנו שלא ספרו אותנו, גם בהיבט הכלכלי; תושבי הישובים שפונו ושמרוחקים מאיתנו רק מאות מטרים, קיבלו, בצדק, תמיכה מהמדינה. התושבים שלנו לא קיבלו שום עזרה. הרבה מאד משפחות התפנו והכל היה על חשבונן. גם המשפחות שנשארו התמודדו עם נזקים רגשיים וכלכליים ולא קיבלו עזרה מהמדינה. בנוסף, המציאות החדשה דורשת מאיתנו כקהילה הוצאות שונות שלא היו קודם, כמו תחזוקת מקלטים, ליוווי הסעות ועוד.
מה אחוז הדירות עם ממ"דים?
בשכונת ההרחבה כל הבתים חדשים ובה לכולם יש ממ"דים. בשטח "המחנה הישן" כ-140 יחידות דיור לא ממוגנות. המדינה החליטה לתקצב בניית ממ"דים בישובים שברצועה 0-5 ק"מ מהגבול. משמעות הדבר היא שתושבי שדה נחמיה לא יזכו לסיוע הזה לארבעה גני ילדים נבנו ממ"סים (מרחב מוגן מוסדי) - האבסורד הוא שגני הילדים ללא תקרת בטון, ובשעת חירום לא ניתן לקיים פעילות חינוכית במבנה ללא תיקרת בטון ולכן גם לא יהיה שימוש במרחב המוגן.
איך את מדמיינת את הישוב שלך בעוד שנה מהיום?
"שנה מהיום נמשיך להיות קהילה חזקה כמו שהיינו עד היום. אני לא יודעת אם כל המשפחות שיצאו יחזרו, כל משפחה תעשה מה שטוב עבורה ומתאים לה" אמרה מרסלה. "אני מאמינה שבמשך הזמן יגיעו גם תושבים חדשים. המשימה הגדולה של המדינה בשנה הזאת תהיה השקעה בחינוך עבור תושבי האזור. זאת צריכה להיות משימה לאומית ועל המדינה לעודד אנשי חינוך לבוא לעבוד פה. בלי חינוך טוב, משפחות צעירות לא יחזרו וחדשות לא יצטרפו".
עוד הוסיפה כי "לי יותר חשוב שיהיה מדריך לבני הנוער מאשר עוד מבנה ממוגן. עבורם דמות חינוכית משמעותית אחרי השנה שהם עברו היא דבר קריטי. זאת שנה שמסגרות התפרקו, הם לא למדו וחיו בתוך איזור מלחמה. עד המלחמה הייתה פה מצוקה בתחום כוח האדם במערכת החינוך ועכשיו המצוקה הזאת תגדל".