חוק פלדשטיין אושר בקריאה טרומית במליאת הכנסת. 59 תמכו, 52 התנגדו. החוק נועד להעניק חסינות לאנשי מערכות הביטחון על העברת מידע לדרג המדיני.
ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, מיוזמי ההצעה, אמר: "אני מבין את ההתנגדות שלכם לראש הממשלה אבל באירוע הזה יש עוד שני גורמים מעורבים שיושבים עדיין בכלא רק כי כוונתם הייתה להעביר מידע לראש הממשלה. זה לא נכון לעלות אותם קורבן עולה רק כי אתם לא אוהבים את ראש הממשלה. קוראים לזה חוק פלדשטיין. זה לא אמור לעזור לו בכלל אבל זה אמור לעזור לאחרים".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את קידום ההצעה ואמר: "נתניהו לא יודע כלום, הוא לא רוצה לדעת כלום אז למה אתם מציעים חקיקה שתגרום לו לדעת? כל החוק הזה הוא בושה אחת גדולה של ממשלה שלא מצליחה לשים דבר אחד טוב על השולחן לטובת אזרחי ישראל".
יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, האשים את חברי הקואליציה בקידום הצעת החוק ואמר: "זו אנרכיה שאתם מבססים אותה ותסכן חיי אדם ותשרוף מקורות". הוא קרא לשר הביטחון ישראל כץ להתייצב נגד החקיקה אחרת יהיה "סוכן כאוס", כלשונו. לדברי גנץ, "אני אומר לכם, עם כל הביקורת, יש לנו מערכת מודיעין מצוינת - שכשלה בשבעה באוקטובר. צריך לחקור ולתקן - אסור להרוס אותה. ראש הממשלה יכול וצריך לראות כל חומר מודיעיני משמעותי, כולל חומרי גלם, דרך המערכת הצבאית ולא במקום המערכת הצבאית. אף אחד לא מסתיר ממנו כלום".
חבר הכנסת גדי איזנקוט תקף גם הוא: "הקואליציה העבירה כעת בקריאה טרומית את החוק להשמדת העליונות המודיעינית של מדינת ישראל, מתוך רצון להעביר 'מסר' לנחקרים בפרשת גניבת המסמך וההדלפה לעיתון 'בילד'. למגישי החוק אין צל צילו של מושג מה עומק וגודל הנזק שנגרם, רשימת התומכים תיזכר כמי שנתנו יד לחרפה הזו. אילו לראש הממשלה היה גרם של אחריות ואתיקה היה מגנה את הצעת החוק ומורה לעצור את המהלך, על מנת למנוע פגיעה אנושה בביטחון הלאומי של ישראל".
בחוות הדעת שנכתבה על דעתה של היעומ"שית, גלי בהרב מיארה, נכתב: "מאז הגשת כתב האישום, מתנהל קמפיין ציבורי, בהובלה של גורמים פוליטיים בכירים, נגד גורמי מערכות הביטחון ואכיפת החוק המעורבים בהליך הפלילי האמור, לרבות השתתפות של שרים וחברי כנסת בהפגנות הנערכות בסמוך לאולם בית המשפט, שעה שמתנהלים במקום דיונים בקשר להליך."
ביחס לכך נכתב כי מה שעומד מאחורי כתב האישום הוא אינו מסירת מידע לרה"מ אלא מסירת מידע מודיעני רגיש במיוחד נמסר לגוף תקשורת זר, תוך סיכון של נכס מודי עיני וחיי אדם, תוך כדי כך שהמידע נאסר לפרסום על ידי הצנזורה בישראל.