המצב הכלכלי, החברתי והבריאותי של קשישים בישראל ממשיך להחמיר, והחורף מדגיש את הפערים והאתגרים שבפניהם ניצבים האזרחים הוותיקים. ארגון "פתחון-לב" מדווח על עלייה של 15% במספר הפונים לסיוע הומניטרי מתחילת השנה, לצד עלייה נוספת של 10% בתקופה האחרונה בשלהי המלחמה.
היום בישראל, אחד מתוך חמישה קשישים חי מתחת לקו העוני, ואחד משלוש מבין שורדי השואה תלוי בהבטחת הכנסה. נתוני ה-OECD מראים כי שיעור העוני בקרב הקשישים במדינה עומד על 22.3% - נתון הגבוה בהרבה מהממוצע במדינות המערב.
מעבר לעוני, תחושת הבדידות בקרה הגיל המבוגר גוברת גם היא, כשלפי הנתונים, יותר מ-26% מבני 65 ומעלה חשים בדידות, כשהתחושה מחריפה בעיקר בקרב אלו הנמצאים במעגל העוני, כשרבים מהם אינם מודעים לזכויותיהם או מתקשים למצות אותן.
אברהם מקירי, בן 67 מחולון ואב לאחת, מתגורר כעת בדירת עמידר שאמו המנוחה גרה בה. הוא עבר אירוע לב בגיל 40 - בעקבותיו הפסיק לעבוד, ומאז הוא תלוי בקצבת הביטוח הלאומי. בתו, שחיה עם אמה, לא רואה אותו כלל והקשר בניהם מסתכם בשיחת טלפון מידי שישי.
קצבת הביטוח הלאומי בה תלוי, נוכתה במשך שנים עבור מזונות לבתו ואינה מספיקה כעת לצרכיו הבסיסיים. הוא מתמודד עם הוצאות גבוהות על תרופות וטיפולי שיניים שאין ביכולתו לממן, ומוצא את עצמו בקשיים כלכליים מתמשכים.
גם גריגורי ולקין, בן 82, מתקשה לשרוד לאחר שנפל קורבן לעוקץ קשה, במסגרתו קבוצת נוכלים התחזתה לחוקרי משטרה ושכנעה אותו למסור את פרטי חשבונו - למען הגנה עליו. בתוך ימים נמשכו הכספים מחשבונו, והשאירו אותו ללא אמצעים לשכר דירה, תרופות ואוכל.
"חשבתי שאני משתגע" הוא מספר, "אני מתקשה מאוד ללכת, הפסקתי לקחת תרופות וכמעט לא אכלתי, החיים שלי היו תלויים בכסף הזה, ולא נותר לי דבר". עוד מספר ולקין כיצד לא ישן בלילות, "אני מתגורר לבד, התעוררתי בכל לילה לסיוט גדול מהפחד שלא אוכל לשלם שכר דירה ופחדתי שאזרק לרחוב בגלל זה. אין לי תמיכה משפחתית וההכנסה היחידה שלי היא קצבה של ביטוח לאומי".
עוד סיפר גריגורי כיצד לאחר שעקצו ממנו את כספו הוא מתקשה ברכישת התרופות להן זקוק בשל מצבו הבריאותי וכי הוא תלוי בחבילות המזון שמקבל מפתחון לב על מנת לאכול. "ללא הכסף הזה אני לא יכול לחיות - לא תהיה לי קורת גג, תרופות, אוכל, איך אפשר לחיות ככה?", אמר.
ולקין נאבק עם תחושת הבושה והייאוש שנגרמו לו בעקבות התרמית, ומספר כיצד עמותת "פתחון-לב" סייעו לו לאחר המקרה. "אני בטוח שללא המעורבות של הארגון לא הייתי מקבל חזרה אפילו שקל אחד, הם עשו עבודה ולא הרימו ידיים, הם הצליחו להחזיר לי את החיוך לפנים".
מנכ"ל "פתחון-לב", אלי כהן, מתריע כי המצוקה של הקשישים בישראל דורשת מענה מידי, "המדינה חייבת להחזיר את חלוקת תווי המזון למבוגרים ולפעול למיצוי זכויות אקטיבי" הוא אומר. "החורף מהווה תקופה קריטית עבור קשישים במעגל העוני, שנקרעים כלכלית בין רכישת מזון, תרופות או חימום הבית".
התמונה העולה מסיפוריהם של אברהם וגריגורי משקפת מציאות קשה שבה קשישים רבים נאלצים לבחור בין צרכים בסיסיים, בעוד אחרים מוצאים עצמם ללא תמיכה משפחתית או משאבים כלכליים. המדינה, ארגונים חברתיים והציבור הרחב חייבים לשלב כוחות ולספק מענה דחוף למצוקותיהם של הקשישים בישראל.