אי-ספיקת לב היא תסמונת כרונית קשה המשפיעה על עשרות אלפי חולים בישראל. מחלה זו גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואף לתמותה, אך עם אבחון מוקדם וטיפול מתאים ניתן לשפר משמעותית את מצב החולים ולהאט את התקדמות המחלה.
אחת הבדיקות המרכזיות לאבחון המחלה היא בדיקת הדם BNP (Brain Natriuretic Peptide), המספקת מידע קריטי על תפקוד הלב. הבדיקה מאפשרת להבחין בין אי-ספיקת לב לבין מחלות אחרות בעלות תסמינים דומים, כמו מחלות ריאה כרוניות. על אף החשיבות הרבה של הבדיקה, מסתבר כי היא אינה זמינה לחולים בקהילה, מה שמעכב אבחון נכון ומוביל לעומסים מיותרים על מערכת הבריאות בבתי החולים.
על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת חבר הכנסת, יאסר חוג'יראת, ועוסק בשכיחות אי-ספיקת לב בישראל וכן באבחון ובטיפול בה, נמצא כי האיגוד הקרדיולוגי בישראל קבע כבר לפני עשור כי בדיקת BNP היא חלק מהקווים המנחים לטיפול באי-ספיקת לב בעולם המערבי. עם זאת, בישראל, עמותת "אומץ לב" והאיגוד התריעו כי קופות החולים מסרבות לכלול את הבדיקה במסגרת סל הבריאות. משרד הבריאות תומך בהנגשת הבדיקה, אך עדיין לא הצליח להגיע להסכמות מול קופות החולים.
המחלוקת בין משרד הבריאות לקופות החולים
"העובדה שבדיקת BNP אינה זמינה במרפאות הקהילה נחשבת ל"נקודת כשל" בטיפול באי-ספיקת לב בישראל", ציין פרופ' אבישי גרופר, יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי. "חולים רבים נאלצים לעבור בדיקות מורכבות יותר, כמו אקו-לב או צנתור, כדי לאשר את האבחנה. זה גורם לעיכובים באבחון, תסכול אצל המטופלים ועלייה בהוצאות המערכת".
בין משרד הבריאות לקופות החולים קיימת מחלוקת בדבר הזכאות לבדיקה זו במסגרת סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים. מקופ"ח כללית נמסר כי הקופה אינה מאשרת את בדיקת ה-BNP מכיוון שעלות השירות לכללית עשויה להגיע גם לעשרות מיליונים בשנה, ולפי הקופה, היא אינה יכולה לאשר את הבדיקה ללא תקציב.
מקופ"ח לאומית נמסר כי בדיקת הדם ל-BNP לא כלולה בסל שירותי הבריאות הממלכתי, והראיה לכך, לפי הקופה, היא היעדר קוד של משרד הבריאות לבדיקה זו. עם זאת מהקופה נמסר כי למבוטחיה ניתנת אפשרות לבצע את הבדיקה ללא עלות בהמלצת קרדיולוג.
מקופ"ח מכבי נמסר כי בדיקת מעבדה BNP נדרשת למצבים ספציפיים, ולעתים מצריכה אישור של גורם מקצועי ובקופה לא מוכרות תלונות על חוסר בשירות בתחום אי-ספיקת לב. ממאוחדת לא נמסרה התייחסות לסוגיית הבדיקה.
ממשרד הבריאות נמסר כי נושא בדיקת ה--BNP נבחן כמה פעמים, ונקבע כי הבדיקה עומדת בהגדרת הזכאות לבדיקות מעבדה הכלולות בסל שירותי הבריאות ללא התוויה ייעודית, כל עוד השימוש בבדיקה עומד בקריטריונים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. במשרד מציינים כי גם במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים, קבעה בספטמבר 2022 כי יש לראות את בדיקת BNP 75 ככלולה בסל שירותי הבריאות. בתוך כך נראה כי קופות החולים לעתים חולקות על הקביעה בטענה שהבדיקה אינה כלולה בסל שירותי הבריאות, ולא מפנות את מבוטחיה אליה, ולדברי המשרד, הנושא נמצא בטיפול הגורים הרלוונטיים.
בשנת 2023 היו בישראל 19,800 חולים חדשים באי-ספיקת לב
על פי עמותת זכויות החולה, המייצגים מטופלים בסוגיה זו וטוענים בתוקף כי הזכאות לבדיקה זו מצויה בתוך סל הבריאות ולמרות זאת קופות החולים מסרבות לאשר את הזכאות הזו. לדבריו של שמוליק בן יעקב יו"ר העמותה, חלפו מעל שנתיים מהיום שנציבת קבילות הציבור הבהירה לקופות את חובתן לביצוע בדיקות אלו ולכן אין לקבל את טענתן שהחלטתן בוצעה מחוסר ידיעה. עוד ציינו כי הם קוראים למשרד הבריאות לבדוק ולוודא, כי בדיקת הדםBNP כלולה ברשימת הבדיקות החיוניות במתבצעות בחדרי המיון ומה ההתוויות שנקבעו לביצוען.
משרד הבריאות העריך בפני מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי בישראל בשנת 2023 היו בין כ- 97,000 לכ-193,000- חולי אי-ספיקת לב, (בין כ-10- לכ-20- חולים ל-1,000 נפש). האיגוד הקרדיולוגי בישראל מסר את ההערכה לפיה, יש כיום בישראל כ180,000- חולי אי-ספיקת לב, כשני שלישים מהחולים בגילאי 65 ומעלה.
מנתוני שלוש הקופות - כללית, מכבי ולאומית - המבטחות יחדיו 86% מהמבוטחים בקופות חולים בישראל עולה כי 58% מהמאובחנים עם אי-ספיקת לב הם גברים וכ99%- מהמאובחנים בשלוש קופות אלה הם בני 18 ומעלה. בהתבסס על נתוני שלוש קופות אלה, אפשר להעריך כי בשנת 2023 היו בישראל כ-19,800 חולים חדשים באי-ספיקת לב. נדגיש כי מדובר בהערכה בלבד, שכן אין בידינו נתונים על מספר המאובחנים החדשים בקופת חולים מאוחדת. מהנתונים של משרד הבריאות עולה כי כ2%- מסך הפטירות בישראל בשנים 2016-2022 היו בגין אי-ספיקת לב.
ירידה ניכרת באיכות הטיפול ועליה באשפוזים ובתמותה
מהאיגוד הקרדיולוגי בישראל נמסר כי יש מחסור גדול במרפאות לאי-ספיקת לב בקהילה ברחבי ישראל, ובפריפריה המחסור בולט אף יותר. עם זאת, האיגוד לא נקב במספר המרפאות החסרות. לשיטת האיגוד, הנושא של אי-ספיקת לב אינו מפותח במידה מספקת בישראל, ובעיקר בפריפריה. לפי האיגוד, כיום רוב חולי אי-ספיקת לב אינם במעקב של רופא מומחה בקרדיולוגיה אלא של רופא המשפחה וכתוצאה מכך ישנה ירידה ניכרת באיכות הטיפול ועליה באשפוזים ובתמותה.
על כן, לשיטת האיגוד, על מנת לתת מענה הולם לצרכים הרבים של אוכלוסיית החולים באי-ספיקת לב, יש צורך חיוני בהקמת מרפאות מקצועיות בתחום אי- ספיקת לב שיכללו צוות רב-תחומי כגון רופא קרדיולוג מומחה באי-ספיקת לב, אחות מקצועית, דיאטנית, עובדת סוציאלית וכו'.